פלוני נ. גלובס פבלישר עיתונות (1983) בע"מ

החלטה בתיק ע"א 5218/18 בבית המשפט העליון ע"א 5218/18 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערער: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. פלונית 2. פלוני ערעור על החלטת בית משפט השלום ברמלה מיום 7.6.2018 בת.א. 46710-11-12 אשר ניתן על ידי כבוד השופט הבכיר ז' ימיני בשם המערער: בעצמו פסק-דין ערעור על החלטת בית משפט השלום ברמלה (השופט הבכיר ז' ימיני) מיום 7.6.2018 בת"א 46710-11-12 שלא לפסול את עצמו מלדון בעניינו של המערער. 1. המערער הגיש נגד המשיבים ואחרים תביעת פיצויים בגין לשון הרע. ביום 6.6.2017 ניתן פסק דין חלקי המורה על סילוק על הסף של התביעה נגד אחת הנתבעות בהליך (שאינה משיבה בערעור) (להלן: פסק הדין החלקי). ביום 5.6.2017, לאחר שהתקיים קדם המשפט בהליך ויום לפני ישיבת ההוכחות, הגיש המערער בקשה לפסול את המותב. בפתח ישיבת ההוכחות ביום 6.9.2017 נמחקה הבקשה לאחר שהמערער הודיע על חזרתו ממנה (להלן: בקשת הפסלות הראשונה). לאחר שמיעת הראיות והגשת הסיכומים בתיק הגיש המערער בקשת פסלות נוספת ביום 6.2.2018 היא הבקשה מושא הערעור דנן, וזו נדחתה בהחלטה מיום 7.6.2018. בפתח הדברים דחה בית המשפט את הטענות שהעלה המערער בבקשת הפסלות הראשונה. המערער טען כי פסק הדין החלקי הושג במרמה, עובדה התומכת לדעתו בקיומה של עילת פסלות. בית המשפט דחה את הטענה. צוין כי בעניין פסק הדין החלקי מתנהל בפני המותב הליך אחר, שבגדרו ביקש המערער לבטל את פסק הדין החלקי. בית המשפט קבע כי ככל שקיימת לדעת המערער עילה לפסילת המותב, הרי שהיה מקום להעלותה במסגרת ההליך לביטול פסק הדין. נפסק כי העובדה שהמערער לא הגיש בקשה במסגרת ההליך הנ"ל תומכת אף היא בדחיית בקשת הפסלות. בצד אלה, נקבע כי המערער הגיש את הבקשה בשיהוי ולאחר הגשת הסיכומים בהליך. בית המשפט ציין כי המערער הסביר את השיהוי בהגשת הבקשה במצבו הרפואי. טענה זו נדחתה ונפסק כי המסמכים הרפואיים שצירף המערער אינם יכולים להצדיק את השיהוי. זאת, משום שאין הם עומדים בכללים הראייתיים להוכחת עניינים שברפואה, וכמו כן משום שאינם מפורטים דיים ומשום שמועדי המחלה המפורטים בהם – במהלך חודש ינואר 2018 – אינם מסבירים מדוע המערער לא הגיש את הבקשה מיד לאחר קיום ישיבת ההוכחות בתיק (ביום 6.9.2017). באשר לטענות המערער הנוגעות להחלטות המותב במהלך ישיבת ההוכחות נפסק כי דינן להידחות. הוטעם כי עיון בפרוטוקול אותו דיון מעלה כי כל החלטות המותב היו מנומקות וענייניות. הוא הדין גם באשר לטענת המערער בנוגע להגבלת היקף הסיכומים שיוגשו בתיק והחלטת המותב לדחות חלקית את בקשת המערער לתקן את פרוטוקול הדיון. 2. מכאן הערעור שלפניי. המערער מציין כי פסק הדין החלקי מעיד שדעתו של בית המשפט "נעולה" גם בסוגיות שההליך בעניינן עודנו מתנהל. המערער מוסיף כי בית משפט קמא השתהה עם מתן ההחלטה בבקשת הפסלות במשך כארבעה חודשים, באופן המעיד כשלעצמו על הצורך לפסול את המותב. עוד הוא מוסיף כי לפי דין הייתה חובה על בית משפט קמא לקיים דיון במעמד הצדדים בבקשה. לדבריו התנהלות המותב בדיון ההוכחות ביום 6.9.2017 לרבות בכל הנוגע לאופן חקירת העדים והגשת תצהירים, וכמו כן סירוב בית המשפט לבקשת המערער לקיים הפסקה בדיון בשל מצבו הרפואי תומכים לדעתו בקיומה של עילת פסלות. טענות דומות העלה המערער באשר להחלטה בעניין דחיית חלק מבקשתו לתיקון הפרוטוקול וההחלטה בנוגע להיקף הסיכומים בתיק. בצד הערעור הגיש המערער בקשה למתן צו איסור פרסום, לנוכח צו איסור הפרסום הקיים בהליך בבית משפט קמא. ביום 15.7.2018 דחיתי את בקשת המערער לעכב את ההליכים בבית משפט קמא עד להכרעה בערעור דנן. 3. עיינתי בערעור על נספחיו ובאתי לידי מסקנה כי דינו להידחות. טענות המערער הנוגעות לפסק הדין החלקי ולהחלטות המותב בתקופה הקודמת למועד הגשת בקשת הפסלות הראשונה – דינן להידחות. ככל שסבר המערער כי קביעות המותב בפסק הדין החלקי מקימות עילה לפסילתו, היה עליו להעלות את טענותיו בסמוך לכך ומשעה שחזר בו מבקשת הפסלות הראשונה לא עומדות לו עוד טענות אלו (ע"א 5131/12 כהן נ' בקשי, פסקה 7 (3.10.2012)). טענות המערער באשר להתנהלות המותב בדיון ההוכחות וההחלטות שנתן לאחר מכן אף הן אינן מקימות עילה לפסילתו. כידוע הדרך להשיג על החלטות בית המשפט שאינן לרוחו של המערער, היא בהליכי ערעור רגילים, על פי סדרי הדין, ולא בהליכי פסלות (ע"א 4739/16 ש. כהן הנדסה בע"מ נ' החברה העירונית לפיתוח אשדוד בע"מ, פסקה 6 (16.8.2016)). עיון בפרוטוקול דיון ההוכחות מעלה כי בית המשפט לא חרג מניהול סביר של ההליך בהתאם לסמכות הנתונה לו. הוא הדין באשר להחלטת המותב בעניין תיקון פרוטוקול הדיון והיקף הסיכומים בהליך. לבסוף, כידוע, אין הכרח לקיים דיון במעמד הצדדים בבקשת פסלות בהליך אזרחי (יגאל מרזל דיני פסלות שופט 319 (2006)). מכל מקום, אין באי קיום הדיון ובעיכוב במתן ההחלטה כדי להצדיק את קבלת הערעור, הגם שטוב היה עושה בית משפט קמא לו היה מכריע בבקשת הפסלות בסמוך לאחר הגשתה (וראו בהקשר זה סעיף 77א(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984). אשר על כן, הערעור נדחה. אין צו להוצאות. שמות הצדדים להליך לא יפורסמו. ניתן היום, ‏כ"ד באב התשע"ח (‏5.8.2018). ה נ ש י א ה _________________________ 18052180_V02.doc גק מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, supreme.court.gov.il