החברה לפיתוח חוף אילת בע"מ נ. המכון הישראלי לחקר הנדסה ימית

4 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 5218/16 ע"א 5218/16 לפני: כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט ג' קרא כבוד השופטת י' וילנר המערערת והמשיבה בערעור שכנגד בע"א 5218/18: החברה לפיתוח חוף אילת בע"מ נ ג ד המשיבים והמערערים בערעור שכנגד בע"א 5218/16: 1. המכון הישראלי לחקר הנדסה ימית בע"מ 2. מוסד הטכניון למחקר ופיתוח בע"מ 3. רמי רביב 4. ר. רביב מהנדסים יועצים בע"מ 5. אריה גלר 6. אוסיגל 1974 בע"מ 7. אדריכל גבריאל קרטס 8. האונברסיטה העברית בירושלים 9. עיריית אילת ערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בת"א 1912-07 מיום 15.5.2016, שניתן על ידי כב' השופטת ד' אבניאלי תאריך הישיבה: י"א בטבת התשע"ט (19.12.2018) בשם המערערת והמשיבה בערעור שכנגד בע"א 5218/18: עו"ד ברוריה לקנר; עו"ד מירי קליין המשיבים והמערערים בערעור שכנגד בע"א 5218/16: עו"ד דרור גולדשטיין פסק-דין השופטת י' וילנר: 1. עיינו בכל החומר הרלוונטי לרבות הודעת הערעור וסיכומי הצדדים, ושמענו את טענות הצדדים בדיון שהתקיים לפנינו, ודעתנו היא כי דין הערעור להידחות. 2. מצאנו כי לטענות המערערת ניתן מענה הולם בפסק דינו של בית המשפט המחוזי המפורט והמנומק היטב. במסגרת פסק דינו, דן בית המשפט המחוזי בכל הסוגיות השנויות במחלוקת בין הצדדים, בחן וניתח לעומק את העדויות ואת התשתית הראייתית הענפה שהונחה לפניו, קבע את הממצאים הנדרשים בהתאם לתשתית זו, והסיק את המסקנות המתחייבות מן הראיות ומהוראות הדין הרלוונטיות. 3. כמו כן, בית המשפט המחוזי העדיף את חוות דעתו של המומחה מטעם המשיבים על פני חוות דעתו של המומחה מטעם המערערת. בפסק דינו קבע בית המשפט המחוזי, בין היתר, כי חוות דעתו של מומחה המשיבים הייתה סדורה, עקבית ובעלת מהימנות גבוהה יותר מחוות דעתו של מומחה המערערת. עוד נקבע כי בשונה ממומחה המערערת – אשר לא היה בטוח בדבריו ושתשובותיו לא היו קוהרנטיות ולעיתים אף היו סותרות – מומחה המשיבים השיב לשאלות שנשאל באופן ברור וממוקד (סעיף 69 לפסק הדין, וכן ראו בהמשך הסעיף לעניין חוסר העקביות בחוות דעתו של מומחה המערערת, וכן האמור בסעיף 80 לפסק הדין). 4. כידוע, הכלל הוא כי ערכאת הערעור לא תתערב בממצאי עובדה ומהימנות שקבעה הערכאה המבררת על יסוד הראיות ושמיעת העדויות שלפניה, אלא במקרים חריגים ביותר (ראו: ע"א 9749/01 פלוני נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית, פסקה 6 (12.12.2002); ע"א 3132/14 קרבצוב נ' מלח הארץ בע"מ, פסקה 7 (18.6.2015); ע"א 6041/15 האמה בע"מ נ' מולר, פסקה 45 (25.9.2016); ע"א 1815/16 פלוני נ' שירותי בריאות כללית, פסקה 8 (3.1.2018)). הדברים נכונים ביתר שאת כאשר התשתית העובדתית והמסקנות אשר נקבעו על יסודה מבוססות על חוות דעתם של מומחים מקצועיים, ובפרט עת אותם המומחים העידו לפני הערכאה המבררת (ראו: ע"א 5131/10 אזימוב נ' בנימיני, פסקה 12 (7.3.2013); ע"א 6953/12 כהן נ' שירותי בריאות כללית, פסקה 6 (17.7.2014)). הוא הדין גם במקרים בהם הערכאה המבררת העדיפה את חוות דעתו ועמדתו של מומחה אחד על פני משנהו (ראו: ע"א 6936/09 יהודה נ' כללית שירותי בריאות, פסקה 9 לפסק דינו של השופט י' עמית (5.3.2012), והאסמכתאות שם; ע"א 4484/11 פלוני נ' משרד הבריאות, פסקה 20 (18.2.2013); ע"א 8777/12 ד.ג נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (6.4.2014)). המקרה שלפנינו אינו נמנה עם המקרים החריגים המצדיקים סטייה מהכלל. כאמור, פסק דינו של בית משפט המחוזי, בכל הנוגע לטענות המערערת, מפורט ומנומק היטב ומבוסס על ממצאים שבעובדה ובמהימנות ועל העדפת חוות דעת אחת על פני האחרת, ולא ראינו להתערב בקביעותיו ובמסקנותיו. 5. לאור האמור, שוכנענו כי אין לגלות בממצאיו ובמסקנותיו של בית המשפט המחוזי ביחס לטענות המערערת בערעורה כל טעות שבחוק או בהלכה הפסוקה, ועל כן אנו דוחים את הערעור ומאמצים את פסק דינו של בית המשפט המחוזי על נימוקיו, לפי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. 6. אשר לערעור שכנגד – בית המשפט המחוזי קבע, על דרך האומדן, כי עלות תיקון הלגונה עומדת על סך 10 מיליון ש"ח. בהתבסס על כך, חייב בית המשפט המחוזי את המערערות שכנגד לפצות את המערערת בסכום של 1.5 מיליון ש"ח המהווה 15% מעלויות התיקון, ובתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 70,000 ש"ח. המערערות שכנגד מלינות הן על עצם הטלת האחריות עליהן והן על שיעור הפיצוי שנקבע. לטענתן, משדחה בית המשפט המחוזי את כל טענות המערערת, לרבות טענותיה כי היא זכאית להשבת עלויות הקמת הלגונה, היה עליו לדחות את תביעתה תוך חיובה בהוצאות. עוד נטען כי המערערת כלל לא תבעה, וממילא לא הוכיחה, את עלויות תיקון הלגונה. לפיכך, כך נטען, הערכת בית המשפט המחוזי את שיעור הנזק שנגרם למערערת על דרך האומדן נעדרת בסיס בחומר הראיות. 7. דין טענות המערערות שכנגד כלפי עצם הטלת האחריות להידחות. קביעות בית המשפט המחוזי בעניין זה התבססו רובן ככולן על הראיות שהונחו לפניו ועל קביעות של מהימנות ומשקל, הן ביחס לחוות הדעת שהוגשו על-ידי המומחים מטעם הצדדים, כמפורט לעיל, והן ביחס לעדויות שנשמעו לפניו. בהקשר זה נזכיר את עדותו של פרופ' שטיאסני כי "אני בהחלט לא מסכים עם האמירה שאנחנו לא קשורים לכלום ... אם אני צריך לקבוע אחוז אני אגיד 15 אחוז" (עמ' 553 ש' 11-4 לפרוטוקול הדיון מיום 24.6.2014). כאמור לעיל, ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בקביעות עובדתיות ובממצאים שבמהימנות שנקבעו על-ידי הערכאה הדיונית, אלא במקרים מיוחדים. המקרה שלפנינו אינו נמנה עם מקרים אלה, ועל כן יש לדחות את טענות המערערות שכנגד בעניין זה (במאמר מוסגר יצוין כי נדמה שבדיון שהתקיים לפנינו המערערות שכנגד חזרו בהן, בהמלצתנו, מחלק זה של ערעורן, ואולם הדברים שנרשמו בפרוטוקול הדיון בהקשר זה אינם נהירים דיים (ראו עמ' 15 ש' 24 לפרוטוקול הדיון מיום 19.12.2018)). 8. אשר לשיעור הפיצוי, מצאנו כי יש ממש בטענות המערערות שכנגד. בית המשפט המחוזי קבע בפסק דינו כי מאחר שלא הוצג על-ידי מי מהצדדים אומדן של העלות הכוללת שתידרש לתיקון הליקויים בלגונה, לא נותר לו אלא לקבוע את הסכום הדרוש על דרך האומדנא. בקביעת הסכום, הביא בית המשפט בחשבון את עלות ביצוע הפעולות המקדמיות, שעל-פי הערכתו עמדה על סך של כ-3.7 מיליון ש"ח, ואת הצורך העתידי לבצע פעולות נוספות, שאת עלויותיהן העריך בית המשפט המחוזי בסך של 6.3 מיליון ש"ח. בסך הכל, נקבע כי יהיה צורך להשקיע בתיקון הליקויים סך של 10 מיליון ש"ח. לדידנו, הסכום של 10 מיליון ש"ח מופרז ונעדר אחיזה בתשתית הראייתית שהונחה לפני בית המשפט המחוזי, או יותר נכון – בהעדרה. לפיכך, לאחר שעיינו בחומר הראיות, לרבות בהחלטה מספר 831 של ועדת ממ"י תיירות (נספח 2), ממנה עולה כי בנובמבר 2005 החליטה הוועדה לאשר הקצאה של 2.5 מיליון ש"ח (נכון לאותו מועד) לביצוע פעולות מקדמיות לשיקום הלגונה – אנו מעמידים את סכום תיקון הליקויים על סך 4 מיליון ש"ח נכון להיום. בהתאם לכך, המערערות שכנגד תשלמנה למערערת סכום של 600,000 ש"ח בתוספת סכום כולל של 100,000 ש"ח בגין הוצאות ושכר טרחת עו"ד. 9. סוף דבר: הערעור נדחה והערעור שכנגד מתקבל באופן חלקי, כמפורט לעיל בפסקה 8. בנסיבות, כל צד יישא בהוצאותיו. ניתן היום, ‏כ"ג בשבט התשע"ט (‏29.1.2019). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 16052180_R12.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il 1