פלוני נ. בית הדין הרבני הגדול

2 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5211/22 לפני: כבוד השופט י' אלרון כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופט י' כשר העותרת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הרבני הגדול 2. בית הדין האזורי בתל אביב 3. פלוני עתירה למתן צו על תנאי בעניין פסק דינו של בית הדין הרבני בתיק 1375152/1 מיום 26.5.2022 בשם העותר: עו"ד אסי סגל פסק-דין השופטת י' וילנר: 1. העתירה שלפנינו הוגשה נגד החלטה של בית הדין הרבני הגדול בירושלים מיום 28.6.2022, אשר דחה את בקשת העותרת למתן רשות ערעור על החלטה של בית הדין הרבני האזורי תל-אביב–יפו מיום 26.5.2022. במסגרת החלטתו, הורה בית הדין הרבני האזורי על מינוי שמאי נוסף שיעריך את שווי הדירה שבבעלות העותרת והמשיב 3, גרושה של העותרת. 2. העותרת טוענת כי ההחלטה על מינוי שמאי נוסף נוגדת את הסכם הגירושין בין הצדדים, אשר קיבל תוקף של פסק-דין, ולפיו העותרת תרכוש את חלקו של המשיב 3 בדירה על-פי הערכת שמאי שימנה בית הדין. עוד טוענת העותרת, כי ההחלטה למנות שמאי נוסף התקבלה בהתאם לדין הדתי, ובניגוד לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973, אשר מורה כי גם בתי הדין הדתיים צריכים לפסוק לפי הוראותיו. עוד מעלה העותרת טענות שונות לגוף העניין. 3. לאחר עיון בעתירה מצאתי כי היא לא מגלה כל עילה להתערבותנו, ועל כן דינה להידחות, אף בלי לבקש תגובה. 4. כידוע, בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על בתי הדין הרבניים. ככלל, התערבות בהחלטות בתי הדין הרבניים תיעשה במשורה, במקרים קיצוניים של חריגה מסמכות, סטייה מהוראות החוק, פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי או כאשר נדרש סעד מן הצדק (ראו: בג"ץ 1979/10 פלונית נ' בית הדין הרבני האזורי בתל אביב יפו, פס' 10 (11.8.2010); בג"ץ 2164/17 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים, פס' 7 (24.5.2017)). מעיון בעתירה עולה כי היא אינה באה בגדר מקרים חריגים אלו, וכי למעשה טענותיה של העותרת הן טענות ערעוריות במובהק אשר אינן מצדיקות את התערבותו של בית משפט זה בהחלטות של בתי הדין הרבניים. הדברים נכונים ביתר שאת בענייננו, שעה שעסקינן בעתירה נגד החלטת ביניים של בית הדין הרבני; ועוד, על אחת כמה וכמה, בהחלטת ביניים שעניינה מינוי מומחה – החלטה המצויה בליבת שיקול הדעת של הערכאה הדיונית (ראו: בג"ץ 5463/21 פלוני נ' בית הדין הרבני האזורי בירושלים (5.10.2021); והשוו: רע"א 7863/17 פלונית נ' הפול חברה לביטוח בע"מ, פס' 13 (17.12.2017)). 5. עוד יצוין, כי טענת העותרת שלפיה בית הדין הרבני האזורי הכריע לפי הדין הדתי, הועלתה על ידה לראשונה במסגרת עתירה זו, ודי בכך כדי לדחותה על הסף. ממילא, אין מקום לדון בטענה לגופה. 6. סוף דבר: העתירה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ד באב התשפ"ב (‏11.8.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 22052110_R01.docx מה מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1