פלוני נ. בית הדין הרבני הגדול

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 52054-03-25 לפני: כבוד השופט נעם סולברג כבוד השופט אלכס שטיין כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ העותר: פלוני נגד המשיבים: 1. בית הדין הרבני הגדול 2. בית הדין הרבני האזורי באר שבע 3. הנהלת בתי הדין הרבניים 4. עיריית באר שבע 5. משרד הבריאות 6. לשכת עורכי הדין בישראל 7. עו"ד נחמד דוברת 8. פלונית עתירה למתן צו על תנאי בעניין פסק דינו של בית הדין הרבני הגדול בתיק 1469688/4 מיום 27.2.2025 בשם העותר: בעצמו פסק-דין השופטת גילה כנפי-שטייניץ: במוקד העתירה שלפנינו בקשת העותר כי נבטל את פסק דינו של המשיב 1, בית הדין הרבני הגדול, מיום 27.2.2025, בו נדחה ערעור העותר על פסק דינו של המשיב 2, בית הדין הרבני האזורי בבאר שבע מיום 10.10.2024, אשר חייב את העותר במתן גט למשיבה 8 (להלן בהתאמה: בית הדין הגדול, בית הדין האזורי ו-המשיבה). עוד מבקש העותר בעתירתו, כי נורה לבתי הדין הרבניים "להימנע מלדון ומלקבל כל החלטה הנוגעת לענייני הגירושין וחלוקת הרכוש וכן לבטל את כל הצווים הקנסות וההגבלות נגד העותר". בנוסף על אלה, מבקש העותר כי נורה לשורה של גורמים נוספים להימנע "מלדון ומלקבל כל החלטה [...] נגד העותר" וכי נבטל החלטות שונות של גופים אלה, לרבות צווים שניתנו וסנקציות שהוטלו, על פי הנטען, בעניינו של העותר. כך מבוקש לגבי משיבה 4, עיריית באר שבע; משיב 5, משרד הבריאות; ומשיבה 6, לשכת עורכי הדין. כפי שעולה מפסק דינו של בית הדין הגדול שצורף לעתירה, חייב בית הדין האזורי את העותר, לאחר שקיים 13 דיונים בתביעת הגירושין שהגישה המשיבה, במתן גט למשיבה. הטעם המרכזי שעמד ביסוד פסק הדין הוא מצבו הנפשי של העותר שאינו מאפשר חיי זוגיות עמו. ערעור העותר על פסק הדין נדחה על-ידי בית הדין הגדול, לאחר שקיים דיון בנושא, מן הטעם שלא נמצא להתערב בקביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי. בעתירה שלפנינו – אליה צורפו 95 נספחים הנפרשים על פני מאות רבות של עמודים – טוען העותר, שאינו מיוצג, ערב רב של טענות לגבי התנהלותם של בתי הדין הרבניים והחלטותיהם השונות בהליכים הנדונים ובהליכים אחרים הקשורים בהם. כן הוא מעלה טענות מטענות שונות בעניינם של יתר המשיבים. לאחר עיון, דין העתירה להידחות על הסף. ראשית ועיקר – העתירה מנוסחת באופן שמקשה עד מאד להבין את הנטען בה; וממילא, אינו מאפשר לבררה לגופה. טענותיו של העותר נגד בתי הדין הרבניים, בחלקן הגדול, הן טענות כוללניות, המועלות מבלי שנפרשה תשתית עובדתית ומשפטית ברורה. כך למשל שב העותר על הטענה כי בתי הדין הרבניים "יצרו לעצמם 'סמכות על'"; כי הם "בחרו 'לנקום בעותר' ולא לנהל משפט צדק"; פעלו באופן שיטתי על מנת לפגוע בו, תוך שהכשירו בהתנהלותם "עבירות פשע"; וכי בקשות שונות של העותר "סוכלו בזדון ע"י מי מעובדי בית [הדין] הרבני, לרבות מעורבות של הנהלת בית הדין הרבני". ההתייחסות לבקשות, לדיונים ולהחלטות השונות של בתי הדין נעשית בערבוביה, וללא פירוט או הנמקה מספקים. בהקשר זה נקבע זה מכבר, כי אין זה מתפקידו של בית משפט זה "לנבור בנספחי העתירה, ללקט רסיסי מידע, זעיר פה זעיר שם, כדי להרכיב את הפאזל העובדתי העומד ביסוד העתירה" (בג"ץ 4078/22 פלונית נ' הדיין שלמה שפירא, פסקה 6 (19.6.2022)). זאת ועוד. העותר כורך יחדיו בעתירתו עניינים שונים אשר דומה כי אינם קשורים זה לזה. כך, בנוסף להשגותיו על החלטות בתי הדין הרבניים, מלין העותר גם על התנהלותה של עיריית באר שבע אשר לטענתו, בין היתר, "עשתה הכל אבל הכל למנוע כל שירות מהעותר, לרבות בקשתו לאפשר לנערים מתחת לגיל 18 – להשתמש בחדרי הכושר שבאחריותה גם לאחר השעה 18.00". העותר מלין גם על הטיפול של לשכת עורכי הדין בתלונות שונות שהגיש נגד עורכי-דין; ועל "החלטתם" של גופים הכפופים למשרד הבריאות "שהעותר חולה סכיזופרניה", והחלטתם לאשפזו בכפייה, לטענתו, בניגוד לדין. סוגיות נכבדות אלה מועלות אף הן בעתירה בצורה מקוטעת, בלתי ברורה, ללא מסד עובדתי ומשפטי נאות ומבלי שהובהר טיב הקשר ביניהן לבין ההחלטות הנתקפות. לאור כל האמור, אין מנוס מדחיית העתירה. בנסיבות העניין, לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ה' ניסן תשפ"ה (03 אפריל 2025). נעם סולברג שופט אלכס שטיין שופט גילה כנפי-שטייניץ שופטת