אבו ראשד נ' שירות בתי הסוהר

3 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 52037-07-25 לפני: כבוד השופטת יעל וילנר כבוד השופט עופר גרוסקופף כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ העותר: בשיר אבו ראשד נגד המשיב: שירות בתי הסוהר עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד אביגדור פלדמן בשם המשיב: עו"ד מיטל בוכמן-שינדל; עו"ד מיה ציפין פסק-דין השופט עופר גרוסקופף: העותר הורשע על פי הודאתו בשלושה אישומים הנוגעים להשתתפותו באירועי התפרעות בזמן מבצע "שומר החומות", בחודש מאי 2021, בצומת הכניסה לכפר קרע. ביום 5.5.2025 גזר בית המשפט קמא על העותר 45 חודשי מאסר, לצד מרכיבי ענישה נוספים, וזאת לאחר שהתקבל תסקיר מטעם שירות המבחן, שבו הומלץ כי יוטל במקרה זה עונש של עבודות שירות לאור גילו הצעיר של העותר והתהליך החיובי שעבר, ולאחר ששקל בית המשפט קמא את נסיבותיו האישיות של העותר לצד מדיניות הענישה וחומרת העבירות שבהן הורשע (ת"פ 23603-06-21, להלן: גזר הדין). ביום 22.6.2025 הגיש המערער ערעור על חומרת העונש שהוטל עליו (עפ"ג 48924-06-25), ובצדו בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר שהושת עליו (להלן: הבקשה לעיכוב ביצוע). ביום 29.6.2025 ניתנה החלטתה של השופטת דפנה ברק-ארז בבקשה לעיכוב ביצוע (להלן: ההחלטה בעיכוב ביצוע). במסגרת החלטתה, ציינה השופטת ברק-ארז, כי במסגרת הדיון שהתקיים בפניה, "במענה לשאלת בית המשפט המדינה אף הבהירה כי לא תתנגד לדחייה קלה של מועד ריצוי העונש כדי לאפשר למבקש מיון מוקדם" (פסקה 4). בהתאם הוחלט "בהסכמת המדינה וכדי לאפשר מיון מוקדם" לעכב את מועד תחילת ריצוי עונשו של העותר, כך שיתייצב לריצוי עונשו ביום 1.8.2025 עד השעה 10:00. דיון בערעור נקבע ליום 6.11.2025. כעולה מהעתירה, בהמשך להחלטה בעיכוב ביצוע, ביום 8.7.2025 פנה העותר למשיב, שירות בתי הסוהר (להלן: שב"ס), בבקשה למיון מוקדם. עוד באותו היום נמסרה לו החלטת שב"ס, ולפיה בשל הגדרתו כאסיר ביטחוני, על פי נהלי השב"ס הוא אינו יכול לעבור מיון מוקדם, ובהתאם עליו להתייצב לתחילת ריצוי עונשו בכלא מגידו (נספח 3 לעתירה). לפי הנטען בעתירה, העותר פנה לשב"ס פעם נוספת בבקשה לקיים מיון מוקדם, אך לא התקבל מענה לפנייה זו. מכאן העתירה שלפניי והבקשה למתן צו ביניים. העותר טוען בעתירתו הן נגד החלטת שב"ס שלא להפנותו למיון מוקדם, הן נגד סיווגו כאסיר ביטחוני. נטען, כי אי-קיום הליך של מיון מוקדם סותר את ההחלטה בעיכוב ביצוע. לגופם של דברים, נטען כי הגדרת העותר כאסיר ביטחוני ניתנה באופן אוטומטי, ללא בחינה מהותית של הנסיבות הפרטיקולריות ובניגוד להוראות פקודה מספר 04.05.00 שעניינה "תהליך הגדרת אסיר ביטחוני" (להלן: הפקודה). בהתאם, מתבקש בית המשפט, בין השאר, להורות לשב"ס לאפשר לעותר, טרם כליאתו, לעבור הליך מיון מוקדם, ולבטל את החלטת שב"ס לסווג את העותר כאסיר ביטחוני, כך שהעותר יוכל לרצות את עונשו בבית סוהר בו כלואים אסירים פליליים. כן מבקש העותר צו ביניים שיעכב את כניסתו לכלא מגידו עד להכרעה בעתירה. לשם שלמות התמונה, במסגרת העתירה מציין העותר, כי מכיוון שטרם החל בריצוי עונשו, הוא אינו אסיר ומשכך אינו זכאי לעתור נגד סיווגו כאסיר ביטחוני בדרך של עתירת אסיר לפי סעיף 62א(א) לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971 (להלן: פקודת בתי הסוהר). ביום 27.7.2025, בהתאם להחלטתי, הגיש שב"ס תגובה מקדמית לעתירה. במסגרת התגובה, נטען, כי הליך מיון מוקדם מהווה כלי תפעולי בידי שב"ס לייעול הליכי הקליטה של אסירים, אך אין חובה חוקית לערוך הליך כאמור טרם התייצבות למאסר. עוד נטען, כי בגדר הדיון בבקשה לעיכוב ביצוע לא ניתנה הסכמה של המדינה לקיומו של הליך מיון מוקדם בעניינו של העותר, וממילא ולגופו – לא נמצא שנדרש לקיים הליך מיון מוקדם, לאור מאפייני העבירה בה הורשע העותר. עוד יצוין כי ביום 30.7.2025 הגיש העותר בקשה דחופה למתן החלטה בעניין עיכוב ביצוע, נוכח הסמיכות למועד התייצבותו למאסר. דין העתירה להידחות על הסף. מעיון בהחלטה לעיכוב ביצוע, נראה שנושא המיון המוקדם אכן עלה במסגרת הדיון בבקשה. עם זאת, מדובר בהתייחסות לעצם האפשרות לבקש מיון מוקדם, ואין בכך משום הכרעה בדבר זכותו של העותר לעבור מיון מוקדם וחובתו של שב"ס לבחון את סיווגו טרם מועד תחילת ריצוי עונש המאסר. יובהר, כי ההתייחסות לאפשרות לפנות בבקשה למיון מוקדם היא פרקטיקה מקובלת בהחלטות בתי המשפט (ראו, למשל, בסעיף 19.1 לגזר הדין), ואין בה כשלעצמה כדי לחייב את השב"ס לקיים הליך זה בניגוד לנהליו או להביע דעה בדבר תוצאות הליך המיון המוקדם. לכך יש להוסיף, כי הפקודה מתייחסת לאופן סיווג אסיר, כהגדרתו בפקודת בתי הסוהר, קרי – מי שנתון "כדין במשמורת בית הסוהר", וקובעת גם מנגנון להגשת בקשה לשינוי הסיווג, וכן השגה על החלטה בבקשה כאמור (סעיפים 8-7 לפקודה). משכך, אין בדחיית העתירה כעת בכדי לשלול את זכותו של העותר לבקש את שינוי סיווגו, בהתאם לפקודה, לאחר תחילת ריצוי עונשו, כאשר במידת הצורך, המסגרת הדיונית המתאימה להשיג על הקביעה בעניין זה תהא עתירת אסיר (השוו: ע"פ 4272/24 פלוני נ' מדינת ישראל (9.4.2025)). למותר לציין כי, אין אנו מביעים עמדה לעניין סיווגו של העותר כאסיר ביטחוני – עניין שראוי כי יבחן במסלול הקבוע לכך, ולא באמצעות עתירה לבית משפט זה. העתירה נדחית. לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות. ניתן היום, ו' אב תשפ"ה (31 יולי 2025). יעל וילנר שופטת עופר גרוסקופף שופט גילה כנפי-שטייניץ שופטת