פלוני נ. פלוני

5 1 בבית המשפט העליון ע"א 5203/23 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערער: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלוני ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו מיום 25.6.2023 בתמ"ש 62459-02-23 אשר ניתנה על ידי השופט י' אליהו; תגובה מטעם המשיב 1 מיום 20.8.2023 בשם המערער: עו"ד רפאל איתן בשם המשיב 1: עו"ד דורון אדירי פסק-דין ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו (השופט י' אליהו; להלן: המותב) מיום 25.6.2023 בתמ"ש 62459-02-23 (להלן: ההליך) שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער. המערער הוא אחיו של המשיב 1 (להלן: המשיב) ודודו של המשיב 2, שהוא בנו של המשיב 1. ההליך עניינו בסכסוך המתנהל בין הצדדים בנוגע לזכויות במקרקעין שהעביר אביהם המנוח של המערער והמשיב לחלק מילדיו בעודו בחיים. בשנת 2019 הגיש המשיב תביעה נגד המערער (תמ"ש 35381-06-19; להלן: תביעת האכיפה), בה טען כי האחרון מתכחש להסכם למכירת זכויותיו במקרקעין למשיב, ולפיכך ביקש המשיב את אכיפת ההסכם. ביום 2.3.2021 קיבל המותב את תביעת האכיפה, וקבע כי המערער חתם על הסכם למכירת זכויותיו למשיב 1 (להלן: הסכם המכר), שאותו יש לאכוף. המותב הוסיף כי יש להשלים פרטים חסרים בהסכם "לפי הדין [...] ולפי הנהוג והמקובל". כמו כן פירט המותב את התמורה שמצא שהמשיב התחייב לשלם בגין הזכויות. ביום 27.2.2023 הגיש המערער את ההליך, שבו ביקש, בעיקרו של דבר, את בטלות הסכם המכר בטענה כי המשיבים זנחו את הסכם המכר ולא שילמו לו את התמורה בגין זכויותיו, ולפיכך טען כי הודיע להם על ביטול ההסכם ביום 14.7.2021, אך לטענתו המשיבים ממשיכים לפעול לביצוע ההסכם. ביום 4.6.2023 ביקש המערער את פסילת המותב. נטען כי הבקשה מתבססת על "מידע שהתקבל [אצל המערער] אך לפני ימים ספורים (לא לפני 28.5.2023). הבקשה הוגשה לאחר אימות המידע ונסמכת על ממצאי הבדיקה שערכנו בסוגיה הנדונה באמצעות מיטב הכלים שעמדו לרשותנו". לפי המבקש, במהלך חודש מאי 2023 התקיימו שני מפגשים חברתיים בדירת בני משפחת הצדדים, שבהם השתתפו, בין היתר, אחד מאחייני המערער והמשיב 1 (להלן: האחיין) וארוסתו. נטען כי התברר למערער שמאחורי המפגשים הללו "עומדת לכאורה מערכת יחסים אישית והדוקה המתקיימת מזה תקופה ארוכה בין [המותב] ו[בני משפחת הצדדים]". המערער טען לשיחות טלפון שונות בין המותב ובין בני משפחת הצדדים שבמסגרתן שיתף המותב בפרטים אישיים, וכן כי המותב השתתף בשיט משותף בכינרת עם האחיין וארוסתו "ככל הנראה ביכטה פרטית שנמצאת בבעלות [המשיב 1]". לטענת המערער אף ראה במו עיניו תמונה במכשיר הטלפון הנייד של האחיין שבה מופיע המותב. לטענת המערער, האחיין הינו "עד מרכזי" בהליך והוא פעל "כאיש סודו ואמונו" של המשיב. לפי המערער "קיים צורך" להביא את האחיין לעדות, ונוכח "יחסי קרבה ממשיים" בינו ובין המותב – על המותב לפסול עצמו מלשבת בדין. המשיב התנגד לבקשת הפסלות. לטענתו, האחיין – ששם משפחתו שונה משם המשפחה של הצדדים להליך – אינו "איש סוד" או "נאמן" שלו, ולמעשה אין ביניהם קשר כלשהו מזה כשנתיים. לפי המשיב, הבקשה מדברת על קשר בין המותב ובין בני משפחת הצדדים בניסיון ליצור את הרושם כי קיים קשר בין המשפחה ובין המותב, אך בסופו של דבר הטענות מתמצות בקשר עם האחיין. לטענת המשיב, כל שיש בבקשה הוא טענה להיכרות שטחית בין המותב ובין האחיין שאין בינו ובין המשיב כל קשר מזה כשנתיים. המשיב הדגיש כי האחיין כלל אינו עד מרכזי, וציין כי בתביעת האכיפה, "התיק העיקרי שבו ניתן פסק הדין", המערער כלל לא ביקש להעיד את האחיין. המשיב טען כי המערער הוא שנמצא בקשרים הדוקים עם האחיין ואף הסתייע בו במסגרת ההליכים, ולפיכך אם אכן יש קשר בין האחיין והמותב – חזקה שהמערער ידע על כך זמן רב לפני שהגיש את הבקשה. ביום 25.6.2023 דחה המותב את בקשה הפסלות. בפתח החלטתו ציין המותב כי המערער "אינו בוחל בחיטוט פסול בחייו האישיים של המותב", בשל חוסר שביעות רצונו מפסקי הדין שניתנו בעניינם של הצדדים, והדגיש כי מדובר בניסיון "בוטה, חסר כל גבולות ומעצורים להלך אימים על בית המשפט". לגופם של דברים הבהיר המותב כי הכיר את האחיין דרך בת זוגו בחודשים הסמוכים להגשת הבקשה וכי האחיין ובת זוגו אכן עתידים להינשא בקרוב; כי האחיין הוא בעל שם משפחה שונה משל הצדדים וכי לפיכך לא עלה על דעתו של המותב שיש קשר בינו ובין ההליכים עד למועד הגשת הבקשה; וכי ברור מאליו שהמותב אינו משוחח על הליכים המתנהלים לפניו עם איש מהסובבים אותו, ולפיכך הדבר מעולם לא עלה. המותב הוסיף כי באחד המפגשים הכיר את אחיו של האחיין, אך כי במפגשים לא נכחו בני משפחה אחרים, והמותב לא ידע על הקשר שלהם לצדדים להליך. המותב הטעים כי מעולם יצא ל"הפלגה משותפת" עם האחיין או עם אחרים, וכי לא בכדי נמנע המערער מלפרט על אודות אותה הפלגה. המותב קבע כי האחיין כלל אינו עד מרכזי בהינתן השתלשלות ההליכים והעובדה שלא זומן לעדות כלל. המותב הוסיף כי לא הוצג כל טעם המצדיק את פסילתו והדגיש כי אף שהזכות לבקש את פסלות שופט היושב בדין היא "זכות יסוד", היא אינה כוללת "את הזכות לביזוי המותב ואין כל מקום לאפשר לבעל דין ובפרט כשהוא מיוצג לגלוש לחיטוט ועיסוק ברכילות זולה בחייו האישיים של המותב". נוכח האמור, דחה המותב את הבקשה תוך חיוב המערער בהוצאות המשיב בסך של 7,500 ש"ח. מכאן הערעור שלפניי בו חוזר המערער על טענותיו ומוסיף כי מהחלטת המותב שבה צוין כי האחיין ובת זוגו אכן עתידים להינשא בקרוב עולה כי הם "נמנים כיום על המעגל החברתי הקרוב של [המותב]" ומאחר שלפי המערער האחיין הוא עד מרכזי – על המותב לפסול את עצמו. המערער טוען כי המותב "לא הכחיש" עובדות מהותיות שהועלו בבקשה ובהן כי ניהל שיחות טלפוניות והודעות כתובות עם בני משפחת הצדדים "בתדירות יום יומית"; כי המותב ובני משפחת הצדדים "נוהגים להתייעץ ולשתף ביניהם עניינים פרטיים ואישיים", ובפרט בפרטים אישיים על המותב שמציין המערער. המערער מוסיף כי המותב אמנם הכחיש את ההפלגה בכינרת, אך לא הכחיש פרטים המופיעים בתמונה שהמערער טוען שהוצגה לו. המערער טוען כי טענות אלה לא נועדו לפגוע בפרטיות המותב, אלא לציין "פרט מוכמן" שבכוחו לחזק את הטענה בדבר קשר אישי ובין המותב ובין האחיין. לפי המערער הבהרתו של המותב שלפיה האחיין הוא בעל שם משפחה שונה "מעורר[ת] קושי", שכן המותב נכח בבית אחיו של האחיין "וסביר להניח כי יכול היה להבחין בשם [משפחת הצדדים] על גבי האינטרקום או בשלט שהתנוסס על גבי דלת הכניסה". המשיב טוען כי דין הערעור להידחות. לטענתו, מדובר בניסיון לגבש עילת פסלות מלאכותית לאחר ארבע שנים שהתיקים מתנהלים בפני המותב. המשיב טוען כי קביעתו של המותב שהאחיין איננו עד מרכזי היא קביעה עובדתית של המותב המכיר את ההליכים, ואין מקום להתערב בה. המשיב מוסיף כי מהבהרת המותב ואף מהבקשה עצמה עולה כי ההיכרות בין המותב ובין האחיין היא שטחית, ולא הוצג כל פירוט ממנו עולה חשש ממשי למשוא פנים, וככל שקיים קשר בין המותב ובין האחיין המשיב הוא שצריך לחשוש מכך נוכח הנתק והאיבה השוררים בין המשיב והאחיין. עיינתי בטענות הצדדים ובאתי לידי מסקנה כי דין הערעור להידחות. המבחן לפסלות שופט מלשבת בדין קבוע בסעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ולפיו יש לבחון האם קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב. לא מצאתי כי מתקיימות נסיבות כאלה בענייננו. מטענות המערער מתקבל הרושם כי למותב היכרות נרחבת עם בני משפחת הצדדים, אך עיון בהבהרת המותב מגלה כי הדבר רחוק מן האמת. המותב הבהיר כי הכיר את האחיין דרך בת זוגו בסמוך לפני הגשת בקשת הפסלות; כי לא ידע על קשרי המשפחה בין האחיין ובין הצדדים נוכח שם המשפחה השונה; וכי מעולם לא שוחח עמו על ההליכים. המערער, מצדו, מבקש לסתור את הבהרת המותב באמצעות ספקולציות ורמיזות בלתי ראויות, ובהן כי אף אם המותב הכחיש שיצא לשיט עם האחיין, הוא לא הכחיש פרטים אישיים על המותב שלכאורה הוצגו למערער על ידי האחיין בתמונה מאותו שיט. לא די בכך שאין בטענות אלה כדי להקים עילת פסלות כלפי המותב, אלא שמדובר בהתנהלות פסולה מצד המערער, הראויה לכל גנאי. הליך פסלות שופט אינו בגדר "מסע דיג" אחר חייו של השופט, בדרכים שלא פורטו בבקשה אך מעלות שאלות, על מנת לייצר עילת פסלות יש מאין. על בעל דין המבקש את פסילת השופט הנטל להראות עילת פסלות, ולא ניתן לקבל מצב שבו בעל דין מעלה בעלמא "מידע שהתקבל", ומצפה כי הנטל יעבור למותב להוכיח כי אותו "מידע" אינו נכון. הבהרת המותב מפורטת ומדברת בעד עצמה, ולא מצאתי בטענות המערער כל בסיס לפקפק בה. הערעור נדחה אפוא. המערער יישא בהוצאות המשיב ובשכ"ט עו"ד בסך של 7,500 ש"ח. ניתן היום, ‏כ"ו בתשרי התשפ"ד (‏11.10.2023). ה נ ש י א ה _________________________ 23052030_V03.docx רי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1