פלוני נ. מדינת ישראל

החלטה בתיק ע"פ 5188/06 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 5188/06 בפני: כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט ד' חשין המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 11.6.06 בת.פ.ח 1121/05 שניתן על ידי כבוד השופטים ב' אופיר תום, מ' סוקולוב וי' שנלר תאריך הישיבה: ט' בתמוז תשס"ו (5.7.06) בשם המערער: עו"ד ה' סמורזיק-פוזננסקי בשם המשיבה: עו"ד א' פרסקי בשם שירות המבחן למבוגרים: גב' ג' באומץ פסק דין השופטת ע' ארבל: 1. המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופטים ב' אופיר-תום, מ' סוקולוב, י' שנלר) על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בביצוע מעשה מגונה בשתי הזדמנויות, לפי סעיף 348(א) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 בנסיבות סעיף 345(א)(3) וסעיף 351(ג)(1) לחוק זה. בית המשפט המחוזי גזר לו בגין הרשעתו עונש של 18 חודשי מאסר בפועל ושנה מאסר על תנאי. תמצית העובדות בהן הורשע המערער הינה כדלקמן: למערער נכדה ילידת שנת 1999 (להלן: הקטינה). בשתי הזדמנויות שונות במהלך שנת 2004, עת שהתה הקטינה בבית המערער, הוא ליטף את גבה ואת ישבנה מעל התחתונים, ובהזדמנות אחרת, כאשר הקטינה שכבה במיטתו, ליטף הוא את גופה והכניס את ידו מתחת לתחתוניה וליטף את איבר מינה. 2. בית המשפט המחוזי גזר את עונשו של המערער תוך שהביא בחשבון את התמונה שנפרשה בתסקירי שירות המבחן בעניינו של המערער, את נסיבותיו האישיות, כמו גם את השבר העמוק שנגרם למשפחה בעקבות ההליך המשפטי. כן הובאו בחשבון דברי המערער בדבר הכאב, החרטה וייסורי המצפון שהוא חש, הפגיעה במתלוננת והיותן של העבירות מצויות ברף התחתון של עבריינות המין מסוג זה. בית המשפט ציין בגזר דינו כי אבי הקטינה שלח אל בית המשפט מכתב עובר לגזירת הדין באשר לעונש הראוי לטעמו. עם זאת, בית המשפט ציין כי יש להצר על פניה זו ומכל מקום הבהיר כי הביא בחשבון את טיעוני הצדדים לעניין העונש. במילים אחרות, ניכר כי מכתב זה לא עמד כשיקול לעונש. הערעור מופנה נגד חומרת העונש. 3. המערער סבור כי בית המשפט קמא לא נתן את המשקל הראוי לשיקולים הבאים: נסיבותיו האישיות – היותו בן 60 לערך, אדם נורמטיבי ללא הרשעות קודמות אב לשלושה ילדים שהינם בגירים, ואשר אחד מהם סובל מפיגור שכלי ושוהה במוסד, על אף שהמערער ואשתו מטפלים בו באופן יומיומי. בנוסף מטפל המערער באביו הקשיש. בעקבות הגשת כתב האישום נוצר קרע בלתי ניתן לאיחוי במשפחה, לאחר שהורי הנכדה ניתקו עמו ועם אשתו קשר. הוא פוטר מעבודתו בשל מעצרו ולא עלה בידו לשוב לעבודה סדירה מאז. שיקול נוסף שסבורה באת כוח המערער כי לא ניתן לו משקל הולם הינו היותן של העבירות מצויות במדרג הנמוך ביותר של עבירות המין וההשלכות הצפויות של מאסר בפועל על המערער ועל משפחתו. מנגד, הוא סבור כי ניתן משקל יתר לטענות בדבר מצבה של הקטינה וכי לא היה מקום ליתן כל משקל למכתבו של אבי הקטינה, אליו לא ניתנה לו ההזדמנות להתייחס. לדבריה, הקטינה אינה נושאת עמה כל משקע טראומטי וכעולה מתסקיר קרבן שהוגש היא חזרה לתפקוד מלא ותקין וכלל אינה נוטרת טינה לסבה על המעשים. סיכומם של דברים, היא טוענת, המערער נענש דיו בפגיעה הכלכלית והמשפחתית שנגרמה לו ובייסורי המצפון המלווים אותו. היא סבורה כי העונש שהושת עליו חורג מרף הענישה המקובל במקרים דומים וכי העונש הראוי למערער אינו במאסר מאחורי סורג ובריח היות שעליו לטפל בבנו ובאביו הישיש וכן בשל ההידרדרות במצבו הנפשי, המתועדת במכתבו של הפסיכיאטר המטפל בו, שהוגש לבית המשפט. על פי הנטען במכתב זה, המערער מטופל בעקבות מצוקה נפשית שנגרמה לו בעקבות המשפט ולהערכת הפסיכיאטר הוא נמצא במצב שביר שעלול להחמיר באופן חד אם ירצה מאסר בפועל. 4. בא כוח המשיבה הדגיש את חוסר הכבוד שבמעשים ואת שיקולי הגמול וההרתעה שצריכים לבוא לידי ביטוי בענישה. לדבריו, המערער אינו מכיר בבעיה ממנה הוא סובל ועל כן לא ניתן לפנות בעניינו למסלול השיקומי. לדבריו, עם קליטתו בשירות בתי הסוהר יופנה המערער לטיפול מב"ן. 5. דין הערעור להידחות. כעולה מגזר הדין, בית המשפט המחוזי הביא בפניו את השיקולים הצריכים לעניין ולטעמנו איזנם באופן ראוי. אכן, אין מדובר במעשים המצויים ברף הגבוה של עבירות המין ועם זאת, מדובר בעבירות שבוצעו בשתי הזדמנויות שונות – כאשר המקרה האחד קל יותר והמקרה השני חמור – בקטינה כבת 5 שנתנה אמונה ומבטחה בסבה והוא ניצל אמון זה ומעל בו ותוצאת המעשים פגיעה קשה בה ובכל המשפחה. כמובן, אין להתעלם מנסיבותיו האישיות של המערער – מטיפולו המסור בבנו ובאביו, מהקרע שנוצר במשפחתו, כמו גם מהנזק הכלכלי שנגרם לו לאחר שפוטר ממקום עבודתו בעקבות מעצרו ומהעובדה שעברו ללא דופי. יחד עם זאת, כל אלה נשקלו וככל שיש להם משקל של ממש, אין הם יכולים לגרוע במידה כה ניכרת מחומרת המעשים, מחומרת הפגיעה באמונם של הקטינה והוריה בסב ומהפגיעה שנגרמה לקטינה. אכן, המערער טוען כי לא נותרו בקטינה משקעים טראומטיים, ואולם תסקיר הקורבן שהוגש לנו מתאר תמונה של אווירה קשה, של כעס ובושה בבית משפחתה בעקבות המעשים ואין ספק כי השבר במשפחה עמוק הוא. ההערכה המצוינת בתסקיר היא כי המתלוננת עצמה אינה זקוקה כיום לטיפול, אך בתקופה הרלוונטית מתואר שינוי קיצוני בהתנהגותה שהצריך קבלת טיפול מקצועי. כאמור, העונש שנגזר על המערער משקף נכונה לטעמנו את האיזון בין האינטרסים השונים ואנו תקווה כי לאחר שירצה המערער את עונשו וייתן את הדין על מעשיו תטוהר גם האווירה הקשה שנוצרה במשפחה ויווצר פתח להידברות והתקרבות מחודשת. המשיבה תוודא כי המערער יופנה למב"ן עם קליטתו בשירות בתי הסוהר. הערעור נדחה. ניתן היום, ט' בתמוז, תשס"ו (5.7.06). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט המשיב יתייצב לריצוי עונשו במזכירות בית המשפט המחוזי בתל-אביב ביום 1.8.06 בשעה 10:00. ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06051880_B04.doc עכ מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il