אברהם סימון נ. הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ סניף אשדוד

בבית המשפט העליון בש"א 5184/19 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המערערים: 1. אברהם סימון 2. בת ציון סימון נ ג ד המשיבים: 1. הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ סניף אשדוד 2. יונתן סנדרס, עו"ד 3. נילי ארונוביץ, עו"ד 4. רינה הול 5. דונפורד הול ערעור על החלטת כב' הרשמת ש' עבדיאן בע"א 4682/19 מיום 25.7.2019 בשם המערערים: בעצמם פסק-דין לפנַי ערעור על החלטת הרשמת ש' עבדיאן בע"א 4682/19 מיום 25.7.2019 במסגרתה נדחתה בקשה לעיכוב הליכים ולהארכת מועד לתשלום אגרה והפקדת עירבון. המערערים הגישו ערעור לבית משפט זה על החלטת בית משפט השלום באשדוד (השופט י' ליבליין בת"א 52768-11-18; להלן: התביעה הראשונה) שלא לפסול את עצמו מלדון בתביעה שהגישו המערערים. בעיקר טענו המערערים נגד החלטת בית המשפט לדון בצו חוסם שהוצא נגדם ולא בתביעה שהגישו לגופו של עניין. יצוין כי טענות דומות העלו המערערים במסגרת תביעה אזרחית שהוגשה אף היא לבית משפט השלום באשדוד, במסגרתה התבקש בית משפט לאסור על השופט לייבלין לדון בתביעתם (ת"א 60138-06-19; להלן: התביעה השנייה). לצד הערעור, הגישו המערערים בקשה למתן פטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון, אשר נדחתה ביום 14.7.2019. בקשה להארכת מועד לתשלום האגרה והפקדת העירבון, נדחתה ביום 21.7.2019. בקשה נוספת הוגשה ביום 24.7.2019. הפעם צוין בבקשה כי עקב התביעה שהגישו נגד השופט לייבלין, הורתה הנשיאה א' חיות בבש"פ 4870/19 ביום 21.7.2019 כי המשיבים ימסרו את עמדתם ביחס לשאלה אם יש להורות על העברת הדיון הן בתביעה הראשונה והן בתביעה השנייה לבית משפט אחר. לפיכך, התבקש בית משפט לעכב את ההליכים בערעור הפסלות עד שתתקבל החלטת הנשיאה בבש"פ 4870/19 אשר יתכן שתייתר את הדיון בערעור הפסלות. כמו כן התבקשה הארכת מועד נוספת לתשלום האגרה והפקדת העירבון. ביום 25.7.2019 נדחתה הבקשה בהחלטת הרשמת אשר הבהירה כי אין להתיר מצב בו ערעור פסלות "תלוי ועומד" למשך זמן ממושך. מכאן לערעור שלפנַי במסגרתו חזרו המערערים על הטענה שהעלו בבקשתם לפני הרשמת. דין הערעור להידחות. לרשם בית משפט שיקול דעת רחב בענייני אגרה ועירבון, וערכאת הערעור לא תתערב בו בנקל (בש"מ 498/19 גבאי נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה בני ברק (5.2.2019); בש"א 5688/18 חלפון נ' שמן משאבי גז ונפט בע"מ (2.8.2018)). לא מצאתי כי במקרה זה נפל פגם בהחלטת הרשמת המצדיק התערבותי. ערעור על פסלות שופט הינו הליך המקים חובה לשלם אגרה ככל הליך ערעורי (ראו: ע"א 8743 בר-נר נ' אשר רוט, עו"ד, פ"ד נט(4) 104 (2004)). כאמור בהחלטת הרשמת, הפסיקה נוקטת במשנה זהירות וצמצום במתן הארכות מועד בכל הנוגע לערעורי פסלות שופט, זאת לפי החשיבות שבהסרת כל צל ועננה הקשורים בטענת הפסלות במהירות, ועל מנת למנוע שיבוש אפשרי של הדיון בערכאה הדיונית (ראו: בש"א 1635/09 דונביק נ' מדינת ישראל (3.3.2009); בש"א 5432/18 סוראני נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (12.9.2018); יגאל מרזל דיני פסלות שופט 332 (התשס"ו-2006)). אכן, הגשת תביעה נגד שופט המכהן באותו בית משפט שבו הוגשה התביעה עשויה להביא להעברת הדיון לבית משפט אחר (ראו למשל: בש"א 62/19 טווינה נ' לשכת הוצאה לפועל תל אביב (21.1.2019)). אם יוחלט לעשות כן בענייננו, יתייתר ערעור הפסלות. עם זאת, אין בכך כדי להצדיק את עיכוב ההליכים בערעור הפסלות או להביא לדחייה בתשלום האגרה והפקדת העירבון. המערערים הם אלה אשר בחרו בשני האפיקים – הן בדרך של הגשת ערעור פסלות והן בדרך של הגשת תביעה אזרחית נגד שופט (אשר גם במסגרתה התבקשה אותה תוצאה שהיא הפסקת הדיון אצל אותו שופט) – ועל כן אין להם אלא להלין על עצמם כי ההליך יתנהל בחופף, לרבות לעניין המשמעויות הכספיות הכרוכות בכך. העתירה נדחית. לפנים משורת הדין, אני מורה כי האגרה תשולם והעירבון יופקד עד ליום 18.8.2019, אחרת יימחק ההליך או יירשם לדחייה, ללא צורך במתן החלטה נוספת. ניתן היום, ‏ח' באב התשע"ט (‏9.8.2019). ש ו פ ט _________________________ 19051840_N01.docx טר מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il