נסים גלם ואח' נ. מדינת ישראל

החלטה בתיק ע"פ 5182/10 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 5182/10 בפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש המערערים: נסים גלם ואח' נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (השופט נ' זלוצ'ובר) מיום 29.6.2010 שלא לפסול עצמו מלדון בת"פ 8292/06 בשם המערערים: עו"ד שמעון טננבלט פסק-דין לפניי ערעור על החלטתו של בית משפט המחוזי בבאר-שבע (השופט נ' זלוצ'ובר) מיום 29.6.2010, שלא לפסול עצמו מלדון בת"פ 8292/06. 1. ביום 26.9.2006 הוגש לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע כתב אישום כנגד המערערים המייחס להם עבירות מס בהיקף של כ-350 מליון ש"ח וכן עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון בהיקף של כ-50 מליון ש"ח. כפי העולה מהחלטת בית המשפט מיום 29.6.2010, בית המשפט סיים לשמוע את פרשת התביעה ביום 14.7.2008 ולאחר מכן הוגשו מטעם ההגנה בקשות דחייה רבות אשר גרמו להתמשכות ההליך ובעקבות זאת להשתת הוצאות על ההגנה. 2. ביום 13.6.2010 נערכה ישיבת הוכחות בפני השופט זלוצ'ובר. בתום הדיון (או במהלך הפסקה שנערכה בו) התבטא בית המשפט ביחס לפסק דין שניתן בערעור פלילי בבית המשפט העליון בעניינו של נאשם אחר, והביע את דעתו הן לעניין ההרשעה והן לעניין העונש כפי שנפסקו באותו מקרה. בסמוך לאחר מכן, ביקש בא-כוח המערערים מבית המשפט לפסול את עצמו (להלן: בקשת הפסלות). לדבריו, ההתבטאות האמורה, ובעיקר העמדה שהביע השופט ביחס לעונש שנגזר על הנאשם באותו מקרה, הובילה את מרשו להאמין כי אין זה ראוי שאותו מותב יוסיף לדון בעניינו. כמו כן נטען, כי בדיונים קודמים התבטא השופט באופן המצביע על גיבוש דעה קדומה ביחס למערער 1. לדברי בא-כוח המערערים, אמר השופט למערער 1, בין היתר, את הדברים הבאים: "אתה כבר משואה ביום העצמאות לא תדליק" ו"אתה לא צדיק", וכן ציין כי "ההגנה כהרגלה מבזבזת זמן שיפוטי יקר" ו"התיק הזה עלה לי מעל לראש". נוכח כל אלה, טען בא-כוח המערערים כי בית המשפט נוהג ביד קשה כלפי ההגנה ומטיל עליה את מלוא האחריות לעיכוב ההליך, בעודו מתעלם מתרומתה השלילית של התביעה בעניין זה. 3. המדינה הגיבה לבקשת הפסלות בטענה שכל עניינה של הבקשה הוא להוות ניסיון נוסף מטעם ההגנה לדחות את הקץ ולעכב את ההכרעה בתיק. בא-כוח המדינה שלל את הטענה שהועלתה בבקשת הפסלות - לפיה התמשכותו של ההליך נגרמה כתוצאה מניסיון שביצעה התביעה להסתיר חומר חקירה מההגנה - והשיב כי רשימה שכללה התייחסות לחומר הנזכר נמסרה לידי ההגנה עוד בשנת 2006 ומכל מקום לא מדובר בחומר שחלה עליו חובת גילוי. בנוגע להתבטאותו של השופט בעניין ההליך האחר, ציין בא-כוח המדינה כי מדובר בשיחה שהתפתחה דווקא ביוזמת הסנגור ומכל מקום אין בדברים שנאמרו כל עילה ליצירת תחושת חוסר נוחות בקרב המערערים. באשר ליתר ההתבטאויות, הדגיש בא-כוח המדינה כי מתיחת ביקורת על אחד הצדדים בגין צורת ניהול המשפט על ידו אינה מקימה עילת פסלות ואף מהווה לעיתים חלק מחובתו של בית המשפט. בנסיבות המקרה, טען בא-כוח המדינה כי התנהלותה של ההגנה הצדיקה את הביקורת שנמתחה עליה וכן את חיובה בהוצאות. 4. בהחלטתו מיום 29.6.2010 דחה בית המשפט את בקשת הפסלות בקובעו כי לא קיים כל חשש למשוא פנים מצדו בניהול ההליך (להלן: החלטת הפסלות). בהחלטה צוין, כי מדובר בתיק גדול ומורכב שבו נשמעו עדים רבים והוגשו מוצגים למכביר. כן הודגש, כי חרף העובדה שכתב האישום כנגד המערערים הוגש עוד ביום 29.6.2006, התיק מוסיף להתנהל בעצלתיים וזאת בשל בקשות דחייה חוזרות ונשנות מצד ההגנה. התנהלות זו אילצה את בית המשפט לכפות מועדים לישיבת מענה לכתב האישום ולישיבות הוכחות, אולם ההגנה סירבה להישמע להחלטות אלו והעמידה את בית המשפט פעם אחר פעם בפני עובדות מוגמרות שחייבו את דחיית מועדי הדיון שנקבעו תוך בזבוז זמן שיפוטי יקר. בעטיה של התנהלות זו, הטיל בית המשפט הוצאות בגובה 15,000 ש"ח על המערערים, אשר מאוחר יותר צומצמו לבקשת ההגנה לגובה 10,000 ש"ח. באשר להתבטאותו של בית המשפט ביחס להליך האחר, צוין בהחלטת הפסלות כי מדובר בשיחה אותה יזם הסנגור בעניין משפטי שאין לו כל רלוונטיות להליך הנוכחי. לפיכך, נקבע כי אין בכוחה של התבטאות זו להצמיח עילת פסלות. באשר ליתר ההתבטאויות, הבהיר השופט כי מדובר בדברים שנאמרו לפני זמן רב ובהקשר שעסק בהתמשכותו של המשפט. מכל מקום, קבע השופט כי משלא הוגשה בקשת פסלות בסמוך לאותן ההתבטאויות (ובצדק), הרי שאין הצדקה להידרש אליהן כעת. השופט הוסיף וציין כי למיטב זכרונו, נאמר על ידו באותה הזדמנות כי אף אחד מהנוכחים אינו צדיק וכי ההגנה אף אינה נדרשת להוכיח את צדקתו של המערער 1, אלא כל שמוטל עליה הוא לעורר ספק סביר ביחס לאשמתו. בהתחשב בכל אלה, דחה בית המשפט את הבקשה. 5. על החלטה זו הוגש הערעור שבפני במסגרתו שבים וטוענים המערערים כי בית המשפט קמא נוהג כלפיהם ביד קשה אשר באה לידי ביטוי הן בהחלטותיו לגבי קביעת מועדי דיון, הן בהחלטה להשית על ההגנה הוצאות בסכום גבוה והן בהתבטאויות שהוזכרו לעיל. כל זאת, לטענתם, בשעה שבית המשפט נמנע מלהטיל אחריות על התביעה בגין מחדליה. נוכח כל האמור, סבורים המערערים כי מראית פני הצדק מחייבת את העברת התיק לשמיעה בפני מותב אחר. 6. לאחר שעיינתי בחומר שלפני ומששקלתי את טענות המערערים, באתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. טענותיהם של המערערים מבוססות ברובן על החלטותיו הדיוניות של בית המשפט. הלכה היא, כי אין בהחלטות דיוניות, כשלעצמן, כדי לבסס עילת פסלות. רק במקרים קיצוניים, בהם החלטותיו הדיוניות של בית המשפט פוגעות בזכותו של בעל דין להליך הוגן, וכאשר עולה מהנסיבות כי קיים חשש ממשי למשוא פנים מצידו של בית המשפט, תקום עילה לפסילתו של המותב (ע"פ 1504/07 אליהו נעים ואח' נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 10.4.2007); ע"פ 10796/05 שליסל נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 19.12.2005); יגאל מרזל דיני פסלות שופט 176-175(2006)). גם חילופי דברים קשים בין בית המשפט לבאי-כוחם של הצדדים, או השתת סנקציות על מי מהצדדים בשל התנהלותו, מהווים חלק מניהול המשפט ואין בהם, כשלעצמם, כדי להקים עילת פסלות (ע"פ 6288/08 גן הזית אירועים וכנסים בע"מ נ' הועדה המחוזית לתכנון ובניה מרכז (לא פורסם, 23.10.2008)). המקרה שלפני אינו נמנה עם אותם מקרים קיצוניים בהם החלטות דיוניות של בית המשפט פוגעות בזכותו של בעל דין להליך הוגן. מקריאת החומר שבפניי מתקבל הרושם כי החלטות בית המשפט היו ענייניות ומקצועיות ונועדו לאפשר את התנהלותו התקינה של ההליך כמתחייב. זאת, בסיטואציה שבה היתה להגנה תרומה משמעותית לעיכובו של ההליך. 7. גם בטענותיהם של המערערים בנוגע להתבטאויותיו של השופט, אין כדי להקים עילת פסלות. בהתאם להלכה שהתגבשה בבית משפט זה, התבטאויותיו של שופט במסגרת ניהול ההליך השיפוטי יהוו עילה לפסילתו רק במקרים חריגים ביותר, בהם עולה כי השופט גיבש עמדה נחרצת כלפי הנאשם, עד כי קיים חשש ממשי שהמשפט לא ינוהל באופן אובייקטיבי (ראו: ע"פ 930/07 טל נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 1.3.2007); ע"פ 9627/09 פרץ נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 13.12.2009); מרזל, בעמ' 196-195). המקרה הנדון אינו נמנה עם אותם מקרים חריגים ויוצאי דופן. בענייננו, התבטאותו של בית המשפט בעניין ההליך האחר הינה כללית, ואינה נוגעת למערערים או לעובדות נשוא כתב האישום. לפיכך, אין בה כדי להצביע על קיומו של חשש ממשי למשוא פנים בהליך זה. באשר ליתר ההתבטאויות, יתכן שראוי היה להימנע מלקשור תארים למערער 1, אך בהתחשב בהקשר שבו נאמרו הדברים אין לתלות בהם את המשמעות שמוצא בהם בא-כוחו. מכל מקום ההגנה לא ראתה להגיש בקשת פסלות לאחר שנאמרו אותן התבטאויות ואין באפשרותה להיבנות מהן בדיעבד. בשים לב לשלב המתקדם בו מצוי ההליך, ובהתחשב בכך שבהחלטת הפסלות נתן בית המשפט ביטוי לכך שטרם גיבש דעה לגבי תוצאתו, אין כל הצדקה לפסילת המותב. אשר על כן, דין הערעור להידחות. ניתן היום, כ"ח באב התש"ע (8.8.2010). ה נ ש י א ה _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 10051820_N01.doc דז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il