שלמה סלמון נ. המוסד לביטוח לאומי

החלטה בתיק בג"ץ 5181/11 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5181/11 בפני: כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט ח' מלצר העותר: שלמה סלמון נ ג ד המשיבים: 1. המוסד לביטוח לאומי 2. בית הדין הארצי לעבודה עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: עו"ד אהוד הוכמן פסק-דין השופט ס' ג'ובראן: לפנינו עתירה למתן צו על תנאי המורה למוסד לביטוח לאומי (להלן: המשיב 1) ולבית הדין הארצי לעבודה ליתן טעם מדוע לא יבוטל פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה (עב"ל 40795-10-10 כב' השופטים י' פליטמן, ו' וירט-ליבנה וע' ורבנר, נציג העובדים י' הרפז ונציג המעבידים י' דאור) מיום 14.3.2011 בו נדחה ערעורו של העותר על פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו (ב"ל 2008-08 כב' השופטת א' עציון, נציגת העובדים נ' בראל ונציג מהמעבידים י' אלדר) מיום 5.9.2010; וכן מדוע לא יוכר העותר כנפגע עבודה. העותר תבע מן המשיב 1 דמי פגיעה עקב צרידות ופגיעה במיתרי הקול אשר נגרמו לו, לטענתו, כתוצאה מעבודתו. המשיב 1 דחה את תביעתו וקבע שלא הוכחה פגיעה בעבודה שגרמה לליקוי במיתרי קולו. בית הדין האזורי דחה את ערעורו של העותר על החלטת המשיב 1 וקבע כי לא הורם הנטל להוכחת תנאי העבודה שנטענו. בהמשך דחה בית הדין הארצי את ערעורו של העותר על פסק הדין של בית הדין האזורי, וקבע כי לא הובא בפני בית הדין הפירוט העובדתי הנדרש להוכחת טענותיו ולצורך הפניית עניינו למומחה יועץ רפואי. מכאן העתירה שלפנינו, במסגרתה טוען העותר כי בפסק דינו של בית הדין הארצי נפלה טעות משפטית גלויה. הטעות הנטענת טמונה בעצם דחיית תביעתו של העותר מבלי למנות מומחה יועץ רפואי על מנת שיחווה דעה באשר לקשר בין הפגיעות מהן הוא סובל במיתרי הקול לבין תנאי עבודתו. עוד הוא טוען כי פסק דינו של בית הדין הארצי מתעלם מן העדות שהובאה בפני בית הדין האזורי לעבודה מפיו של רופא מומחה, לפיה הפגיעות במיתרי קולו נגרמו כתוצאה ממאמץ יתר, קביעה המתיישבת עם תנאי עבודתו. לדבריו, בנסיבות המקרה, ולאור העובדות שהובאו בפני בית הדין האזורי לעבודה, לא היה מקום להימנע ממינוי מומחה יועץ רפואי. דין העתירה להידחות על הסף. כלל ידוע הוא כי בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על בית הדין הארצי לעבודה והתערבותו בהחלטות אלה מוגבלת אך למקרים בהם נפלה בהחלטה טעות משפטית מהותית אשר הצדק מחייב התערבות בה בנסיבות העניין (ראו למשל בג"ץ 2449/11 עמיעד (עדי) ניב נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים (טרם פורסם, 23.5.2011)). טענותיו של העותר, נושאות אופי ערעורי ואין בהן כדי להצביע על טעות מהותית המצדיקה את התערבותנו. למעלה מן הנדרש יוער, כי ההחלטה שלא למנות מומחה יועץ רפואי, נתונה לשיקול דעתו של בית הדין בהתאם לתשתית העובדתית המוכחת בפניו (ראו בג"ץ 1199/92 אסתר לוסקי נ' בית הדין הארצי לעבודה פ"ד מז(5) 734 760 (1993)) ובנסיבות המקרה דנן, לא מצאתי מקום להתערב בה. העתירה נדחית. ניתן היום, ח' באב התשע"א (8.8.2011). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11051810_H01.doc שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il