פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 5176/10

אליהו חן נ. בית הדין הארצי לעבודה

העותר ביקש לבטל פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה בעניין הרשעתו בהעסקת עובדים זרים ללא היתר.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 21/07/2010 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 5176/10 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה דיני עבודה / עתירה לבג"ץ — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר ביקש לבטל פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה בעניין הרשעתו בהעסקת עובדים זרים ללא היתר.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 5176/10

אליהו חן נ. בית הדין הארצי לעבודה

העותר ביקש לבטל פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה בעניין הרשעתו בהעסקת עובדים זרים ללא היתר.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותר הורשע בבית הדין האזורי לעבודה בהעסקת עובדים זרים ללא היתר ונגזר עליו קנס. לאחר שערעורו לבית הדין הארצי נדחה, הוא ניסה להשיג על ההחלטה באמצעות עתירה לבג"ץ ולאחר מכן באמצעות בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, שניהם נדחו. בעתירה הנוכחית, שהיא הניסיון השלישי שלו, הוא שב וטען נגד הרשעתו והעונש. בית המשפט העליון דחה את העתירה על הסף, בקובעו כי הוא אינו משמש כערכאת ערעור על החלטות בית הדין הארצי לעבודה, ובוודאי שלא על החלטותיו שלו שניתנו בעבר באותו עניין. העותר חויב בהוצאות משפט.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים א' גרוניס, ח' מלצר, י' עמית
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • אליהו חן

נתבעים

  • בית הדין הארצי לעבודה
  • מדינת ישראל - משרד עבודה

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העותר כבר מיצה את הליכי ההשגה בבית המשפט העליון (בג"ץ 2750/10 ורע"פ 3114/10).
  • בית המשפט העליון אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות בית הדין הארצי לעבודה אלא במקרים חריגים.
  • בית המשפט העליון אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיו שלו.
  • העתירה מהווה הליך סרק.
טיעוני ההגנה
  • הרשעתו התבססה על עדות יחידה של שותף לעבירה.
  • נגרם לו עינוי דין עקב התמשכות ההליכים.
  • העונש שהושת עליו חורג מן המידה הראויה.
מחלוקות עובדתיות
  • האם קיימת עילה להתערבות שיפוטית בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה.

הדגשים פרוצדורליים

  • העתירה נדחתה על הסף ללא צורך בתגובת המשיבים.
  • העותר הגיש בעבר עתירה ובקשת רשות ערעור באותו עניין שנדחו.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ע"פ 3114/10
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט העליון
תקדימים משפטיים
הפניות לפסקי דין אחרים

תגיות נושא

  • עובדים זרים
  • דיני עבודה
  • הליך סרק
  • סמכות בית המשפט העליון

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

4000
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 5176/10 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5176/10 בפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופט ח' מלצר כבוד השופט י' עמית העותר: אליהו חן נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הארצי לעבודה 2. מדינת ישראל - משרד עבודה עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: עו"ד ערן לאופמן פסק-דין השופט א' גרוניס: 1. עניינה של העתירה שלפנינו בבקשת העותר להורות על ביטול פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה (להלן – בית הדין הארצי) שדחה את ערעורו של העותר על פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (להלן – בית הדין האזורי). 2. ביום 27.6.99 הוגש לבית הדין האזורי כתב אישום נגד העותר ונגד חברת יש מן שירותי כוח אדם בע"מ (להלן – החברה), בה שימש העותר מנהל. בכתב האישום יוחסו לעותר ולחברה עבירות לפי סעיפים 2 ו-5 לחוק עובדים זרים (העסקה שלא כדין), התשנ"א-1991 ולפי סעיף 32(א) לחוק שירות התעסוקה, התש"יט-1959 (להלן – חוק שירות התעסוקה). זאת, בגין העסקת שבעה עובדים זרים ללא היתר. ביום 25.4.06 הרשיע בית הדין האזורי (כבוד השופטת ח' בן-יוסף) את העותר ואת החברה בעבירות שיוחסו להם בכתב האישום. ביום 12.7.06 גזר בית הדין האזורי על העותר ועל החברה קנס בסך 60,000 ש"ח לכל אחד. כמו כן חויב העותר לחתום על התחייבות שלא יעבור עבירות דומות במשך שלוש שנים. על פסק דינו של בית הדין האזורי הגישו העותר והחברה ערעור לבית הדין הארצי. ביום 17.3.2010 דחה בית הדין הארצי את הערעור (כבוד השופטים נ' ארד, ש' צור, ל' גליקסמן). יוער, כי בגדר הערעור בוטלה בהסכמת המדינה הרשעת העותר בעבירה לפי חוק שירות התעסוקה. 3. ביום 12.4.10 הגיש העותר עתירה לבית משפט זה (בג"ץ 2750/10). בעתירה ביקש העותר להשיג על פסק דינו של בית הדין הארצי. ביום 14.4.10 נדחתה העתירה על הסף. בפסק הדין נאמר, כי לפי סעיף 26(ג) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, קיים לעותר סעד חלופי בדמות הגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין הארצי ולפיכך דין העתירה להידחות. ביום 25.4.10 הגיש העותר בקשת רשות ערעור לבית משפט זה על פסק דינו של בית הדין הארצי (רע"פ 3114/10). ביום 28.4.10 דחה חברי השופט א' א' לוי את הבקשה. בהחלטתו קבע השופט לוי, כי הבקשה אינה מעוררת שאלה החורגת מעניינו הפרטני של המבקש (העותר דכאן) ולפיכך אין היא מצדיקה מתן רשות ערעור. כמו כן נאמר בהחלטה, כי ההשגות כולן מופנות כלפי ממצאים שבעובדה בהם לא נוהגת להתערב ערכאת ערעור ומקל וחומר שלא תעשה זאת ערכאת ערעור שנייה. השופט לוי הוסיף, כי אין הוא מוצא דופי בעונש שהוטל. בעקבות דחיית בקשת רשות הערעור הוגשה העתירה דנא. 4. בעתירה שלפנינו שב העותר ומבקש את התערבותו של בית משפט זה בפסק דינו של בית הדין הארצי. לעותר טענות שונות. בין היתר הוא טוען, כי הרשעתו התבססה על עדות יחידה של שותף לעבירה, כי נגרם לו עינוי דין עקב התמשכות ההליכים וכי העונש שהושת עליו חורג מן המידה הראויה. 5. דין העתירה להידחות על הסף תוך חיובו של העותר בהוצאות לטובת אוצר המדינה. מדובר בהליך השלישי שמגיש העותר לבית משפט זה במטרה להשיג על פסק דינו של בית הדין הארצי. הלכה היא, כי בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות בית הדין הארצי והתערבותו מוגבלת למקרים בהם נפלה טעות מהותית בפסק דינו של בית הדין הארצי, אשר שיקולי צדק מצדיקים את תיקונה בנסיבות העניין (ראו למשל, בג"ץ 525/84 חטיב נ' בית-הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ(1) 673, 693 (1986)). העותר לא הצביע על שאלה מהותית העולה מפסק דינו של בית הדין הארצי או על נסיבות מיוחדות שבגינן מחייבת שורת הצדק להתערב בפסק הדין. לפיכך, המקרה דנא אינו בא בגדר אותם מקרים מיוחדים בהם יתערב בית משפט זה בפסק דין של בית הדין הארצי. יתרה מכך, בעתירה הנוכחית מבקש למעשה העותר להשיג לא רק על החלטת בית הדין הארצי אלא גם על החלטתו של בית משפט זה לדחות את בקשת רשות הערעור. כאמור, בעתירה הראשונה שהגיש העותר הובהר לו שהדרך להשיג על פסק הדין של בית הדין הארצי הינה הגשת בקשת רשות ערעור. בעקבות זאת הגיש העותר, כאמור, בקשת רשות ערעור שנדחתה על ידי השופט לוי. הלכה היא שבית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיו שלו בשבתו כבית משפט לערעורים (ראו למשל, בג"ץ 5952/08 פלונית נ' בית המשפט העליון (טרם פורסם, ניתן ביום 3.7.2008), בג"ץ 2398/02 רביד נגד בית המשפט העליון (ניתן ביום 22.4.2002)). נימוקיה של העתירה שלפנינו הינם אותם נימוקים שנדונו ונדחו בהחלטתו של השופט לוי בבקשת רשות הערעור. הגשת העתירה דנא לאחר שבעתירה הקודמת הובהר לעותר מהי הדרך הנכונה להשיג על החלטת בית הדין הארצי ולאחר שהעותר מיצה את הליכי ההשגה בבית משפט זה, עולה כדי הליך סרק של ממש. 6. העתירה נדחית בלא שנתבקשה תגובה. העותר יישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 4,000 ש"ח. ניתן היום, י' באב התש"ע (21.7.2010). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 10051760_S02.doc גק מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il