פסק-דין בתיק בג"ץ 5163/09
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 5163/09
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופטת ע' ארבל
כבוד השופט ס' ג'ובראן
העותרת:
פלונית
נ ג ד
המשיבים:
1. בית הדין הרבני הגדול ירושלים
2. בית הדין הרבני האזורי בתל אביב יפו
3. פלוני
עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים
בשם העותרת:
עו"ד הזן איריס
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
1. בעתירה זו נתבקשנו ליתן צו המבטל אחדות מהחלטותיהם של בתי הדין הרבניים, הנוגעות כולן למחלוקת קניינית מתמשכת בין העותרת לבין גרושהּ – משיב 3. הכוונה היא להחלטתו של משיב 2 למנות אקטואר אשר יעריך את שווי נכסיהם של בני הזוג, למעט סכומים אשר קיבל או עתיד לקבל משיב 3 בגין תאונה שעבר; החלטתו של משיב 2 לבטל עיקולים שהטילה העותרת על זכויותיו של משיב 3 במוסד לביטוח לאומי ובשתי חברות ביטוח; פסק דינו של משיב 1 הדוחה ערעור שהגישה העותרת; והחלטתו של משיב 2 לבטל את כל העיקולים שהטילה העותרת על זכויות המשיב. העותרת טוענת כי התערבותנו נדרשת הואיל והערכאות הרבניות סטו מהכללים המשפטיים הנוהגים, פגעו בכבודה ובזכותה לקניין, גרמו לעיוות דין, והגיעו למסקנות בלתי סבירות ולא מנומקות.
משיב 3 טוען בתגובה, כי דין העתירה להידחות.
2. כידוע, הלכה היא כי בית-משפט זה אינו שם עצמו במקומה של הערכאה הדתית מקום בו הפעילה שיקול דעת המצוי בלב סמכויותיה, ואינו מתערב בהכרעותיה אלא במקרים יוצאי דופן בהם חרגה מאותן סמכויות, פגעה בעקרונות הצד הטבעי, סטתה מהוראות חוק או כאשר נדרש סעד מן הצדק (בג"צ 2829/03 פלונית נ' בית הדין הדרוזי לערעורים בעכו (טרם פורסם, 16.1.2006); בג"צ 2593/06 פלוני נ' בית הדין הרבני האזורי פתח תקווה, בפסקאות 10-9 לפסק דיני (טרם פורסם, 16.8.2006). אנו סבורים כי עניינה של העותרת אינו נמנה עם אלה. מעיון בצרופותיה של העתירה כמו גם התשובה לה עולה, כי טענות העותרת – שהינן בעלות אופי ערעורי מובהק – נבחנו על ידי משיבים 1 ו-2 באופן מעמיק, לאחר שמיעתם של הצדדים ולאור היכרות ארוכת שנים עם המקרה, ובהחלטות שאליהן הגיעו לא מצאנו פגם כלשהו המצדיק התערבותו של בית-משפט זה. עוד נוסיף, כי על אף שמצאה לנכון לפרט באריכות יתרה את מסכת חייה עם משיב 3, לרבות התקופה שלאחר גירושיהם, לא אזכרה העותרת ולו במילה כי עתירה שהגישה לבית-משפט זה בשנת 2007 ובמסגרתה השיגה גם על סוגיות רכושיות, נדחתה על הסף (בג"ץ 8354/07 פלונית נ' בית-הדין הרבני (טרם פורסם, 5.11.2007)). בכך, מוצאים אנו טעם לפגם, ואפשר שבו לבדו היה די כדי להצדיק את דחיית העתירה.
אשר על כן, העתירה נדחית. העותרת תשלם למשיב 3 הוצאות בסך 2,500 ש"ח.
ניתן היום, ה' באב התשס"ט (26.07.09).
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09051630_O03.doc אז
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il