חמד מפעל לחידוש צמיגים בע"מ נ. תעשיות גומי עין שמר אגח"ש בע"

פסק-דין בתיק ע"א 5158/13 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 5158/13 לפני: כבוד הנשיא א' גרוניס המערערת: חמד מפעל לחידוש צמיגים בע"מ נ ג ד המשיבה: תעשיות גומי עין שמר אגח"ש בע"מ ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 11.7.2013 בת.א. 5873-07-11, שניתנה על ידי כבוד השופט ע' זרנקין בשם המערערת: עו"ד מג'די עאבד בשם המשיבה: עו"ד יוסף רנרט פסק-דין 1. ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט ע' זרנקין), מיום 11.7.2013, שלא לפסול עצמו מלדון בת"א 5873-07-11. 2. המערערת תבעה את המשיבה בגין נזק שנגרם לטענתה, בשל כך שהמשיבה מכרה לה חומרים פגומים לחידוש צמיגים. לכתב התביעה צירפה המערערת חוות דעת מומחה וכן חוות דעת חשבונאית בנוגע לגובה הנזק ומהותו. המשיבה הגישה מצידה תביעה שכנגד. בתיק התקיימו מספר דיונים מקדמיים, האחרון ביום 11.7.2013, במהלכו ביקשה המערערת את פסילתו של בית המשפט. 3. בית המשפט דחה את בקשת הפסלות. בית המשפט קבע כי אין כל הצדקה שיפסול עצמו. בית המשפט הוסיף כי אין לו כל דעה קדומה וכי לא קיים כל חשש ממשי למשוא פנים, כטענת בא-כוח המערערת. בית המשפט קבע עוד כי היה על המערערת לקיים את החלטותיו וכי טוב תעשה אם תקיים עתה את החלטתו להמציא את כרטסת הנהלת החשבונות שלה, כדי שיתקיים דיון ענייני בתביעה הקבועה לשמיעת הוכחות ליום 29.9.2013. בעקבות החלטה זו הוגש הערעור שלפניי. 4. המערערת טוענת כי במהלך הדיונים המקדמיים הביע בית המשפט את דעתו לפיה המערערת לא תצליח להוכיח את תביעתה, זאת אף בטרם הוגשו תצהירי עדות ראשית. לדברי המערערת, בית המשפט נענה לבקשות המשיבה ונתן צווים לחייב את המומחה מטעם המערערת לענות על שאלון, ולחייב את המערערת להמציא למשיבה את כל החומר החשבונאי משנת 2001 ועד שנת 2011, על אף שתביעתה מתייחסת לנזקים משנת 2007 ועד חודש אוגוסט 2010, והמשיבה פיצתה בעבר את המערערת על נזקים דומים שגרמה לה עד שנת 2006. לטענת המערערת, היא מלאה אחר החלטות בית המשפט והמציאה מסמכים, למעט מסמכים שסברה שאינם רלוונטיים או שחל לגביהם חיסיון. ואולם, בית המשפט סבר שאינה ממלאת אחר החלטותיו, וקבע כי על המערערת להמציא חשבוניות, רשימת זיכויים וכרטסת לקוחות של שנת 2012 (החלטה מיום 11.4.2013), וכך עשתה. 5. המערערת מוסיפה כי בית המשפט קבע דיון בבקשת המשיבה למחיקת כתבי טענות המערערת, לאור הטענה שהמערערת לא המציאה כרטסת הנהלת חשבונות מלאה לשנת 2012. בראשית הדיון מיום 11.7.2013, כך לפי המערערת, האשים בית המשפט את המערערת שאינה מקיימת את הצווים שהוציא, כי תביעתה "הלכה" וכי הוא עומד למחוק את תביעתה בשל הפרת הצווים. לדברי המערערת, ניסיונות בא-כוחה להסביר שכל המסמכים שנדרשו הומצאו, נכשל. בנסיבות אלו, ביקשה המערערת את פסילת בית המשפט, וכן, שיציין את הדברים שנאמרו לפרוטוקול. לטענת המערערת, בית המשפט סירב לבקשתה, הפך את סדר הדברים בפרוטוקול וציין קודם את החלטתו בנוגע להמצאת כרטסת הנהלת החשבונות. בעקבות זאת הגישה המערערת בקשה לתיקון פרוטוקול שטרם הוכרעה. המערערת טוענת כי לבית המשפט קיימת דעה קדומה לגבי סיכויי הצלחת התביעה, וכי הודיע זאת יותר מפעם אחת. לטענתה, לא הייתה כל החלטה שחייבה אותה להמציא למשיבה כרטסת הנהלת חשבונות מלאה לשנת 2012, ולכן לא היה מקום להאשימה שאינה מקיימת את צווי בית המשפט. לדברי המערערת, התנהלות זו, כמו גם סירוב בית המשפט לרשום דברים בפרוטוקול והפיכת סדר הדברים, מצביעה על חשש ממשי למשוא פנים ועל התנהגות לא ראויה של בית המשפט. המערערת טוענת שמדובר בשיטה קבועה של בית המשפט לבטל את טענותיה ולקבל את טענות המשיבה. לפיכך, היא מבקשת, כאמור, לפסול את בית המשפט. 6. המשיבה השיבה לערעור. לטענתה, יש לדחות את הערעור בשל השיהוי הרב בהעלאת טענת הפסלות על ידי המערערת. המשיבה מציינת כי התביעה מתנהלת במשך כשנתיים, ואם אכן לטענת המערערת עילת הפסלות נוצרה בשלב הדיונים המקדמיים, היה עליה לבקש את פסילתו של בית המשפט כבר אז. המשיבה מציינת שלא קיבלה את עותק הערעור ביום הגשתו לבית המשפט (בניגוד לאמור בתקנה 471ב(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). מטעמים אלו מבקשת המשיבה לדחות את הערעור על הסף. לגופו של עניין טוענת המשיבה כי בקשת הפסלות נועדה לערער על החלטת בית המשפט שחייבה את המערערת להמציא למשיבה מסמכים בנוגע להנהלת החשבונות שלה. לדברי המשיבה, במשך שנתיים מתנהלים בין בעלות הדין הליכים מקדמיים, שכן המערערת עושה כל שלאל ידה להסתיר מסמכים ונתונים הכרחיים לניהול הגנת המשיבה. המשיבה מציינת כי בהחלטה מיום 11.7.2013 הבהיר בית המשפט כי אם המערערת לא תקיים את החלטתו תימחק תביעתה. המשיבה מוסיפה כי טענות המערערת בנוגע לאמירות שאמר בית המשפט אינן נתמכות בפרוטוקולים של אף אחד מהדיונים, ולא בכדי. המשיבה טוענת כי בית המשפט מעולם לא הביע את דעתו לגבי סיכויי התביעה ולא העיר למערערת שהתביעה "הלכה". המשיבה אינה מוצאת שההחלטות שנתן בית המשפט מצביעות על "משחק מכור", ומכל מקום, טוענת כי אין בהחלטות דיוניות שנתן בית המשפט כדי להקים עילת פסלות. לדברי המשיבה, בית המשפט נקט במתינות רבה כלפי המערערת ושב והאריך את המועד להשלמת ההליכים המקדמיים מטעמה אף שהתעלמה באופן בוטה מהחלטותיו. לדברי המשיבה, אמירות בא-כוח המערערת בדיון מיום 11.7.2013 מצביעות בבירור על התחמקות ממסירת המסמכים, הנמשכת גם היום, ודי בכך כדי למחוק את תביעת המערערת. משכך, מבקשת המשיבה לדחות את הערעור ולחייב את המערערת בהוצאות משמעותיות. 7. דין הערעור להידחות. עיון בערעור ובתשובת המשיבה מעלה חשש כי אכן בקשת הפסלות והערעור דנא נועדו לעכב את מסירת החומר שהמערערת אינה חפצה לחשוף וסיבותיה עימה. כידוע, השגות על הדרך בה בוחר בית המשפט לנהל את הדיון ועל החלטותיו מקומן בהליכי ערעור רגילים, על פי סדרי הדין, ולא במסגרת הליכי פסלות (למשל, ע"א 3977/13 פלוני נ' פלוני (14.6.2013)). העובדה שהמערערת אינה שבעת רצון מההחלטות בית המשפט אין בה כדי להקים עילה לפסילתו. המערערת רשאית הייתה להשיג על החלטות בית המשפט לגופן בערכאת הערעור. יש לזכור כי האחריות על ניהול המשפט מוטלת על בית המשפט ובניהול המשפט ממלא בית המשפט את תפקידו ופועל לפי הבנתו ומצפונו (למשל, ע"א 2602/13 פלונית נ' פלוני (10.6.2013)). כך נעשה גם במקרה דנא. זאת ועוד, טענותיה של המערערת בנוגע לאמירות שאמר בית המשפט נטענו ללא כל תמיכה בפרוטוקולים של הדיונים, ומשכך, דינן להידחות. בשולי הדברים אעיר כי יש צדק בטענת המשיבה לפיה קיים שיהוי בהעלאת טענת הפסלות מצד המערערת. 8. דין הערעור אפוא להידחות וכך מוחלט. המערערת תישא בהוצאות המשיבה בסך של 15,000 ש"ח. ניתן היום, כ"ה באב התשע"ג (1.8.2013). ה נ ש י א _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 13051580_S01.doc דז מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il