פלוני נ. מתאם הפעולות בשטחים

פסק-דין בתיק בג"ץ 5152/18 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5152/18 - א' לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט מ' מזוז כבוד השופטת ע' ברון העותר: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. מתאם פעולות הממשלה בשטחים 2. שר הביטחון 3. המפקד הצבאי באיו"ש 4. מדינת ישראל עתירה למתן צו על תנאי ובקשה למתן צו ביניים בשם העותר: עו"ד יוהנה לרמן; עו"ד תמר נבו בשם המשיבים: עו"ד רותם סלמה פסק-דין השופטת ע' ברון: 1. עתירה ובקשה למתן צו ביניים למניעת הרחקתו של העותר, שמצוי במשמורת בישראל, לרצועת עזה. במסגרת העתירה מבוקש כי בית משפט זה יורה על העתקת מקום מגוריו של העותר לאזור יהודה ושומרון (להלן: האזור); ולחלופין כי ייקבע שיש לשחרר את העותר מן המשמורת שבה הוא מוחזק לשטחי האזור. בו בביום שבו הוגשה העתירה ניתן צו ארעי כמבוקש האוסר על הרחקתו של העותר לרצועת עזה עד להחלטה אחרת; ונתבקשה תגובת המשיבים. 2. בתמצית יצוין כי העותר הוא תושב רצועת עזה שלטענתו נמלט מרצועת עזה לשטחי האזור, עוד בשנת 1999, מחשש לסכנה שנשקפת לחייו בשל שיתוף פעולה עם כוחות הביטחון הישראלים. בחודש מרץ 2018 סיים העותר לרצות תקופת מאסר בת שישה חודשים וחצי בגין הרשעתו בעבירה של נסיבות מחשידות בכוונת פריצה ובשתי עבירות של כניסה לישראל שלא כחוק (ת"פ 61937-01-17); וזהו מאסרו השביעי של העותר (מאז שנת 2002). עוד כששהה במאסר, נקט העותר במספר הליכים על מנת למנוע את הרחקתו לרצועת עזה בעת שחרורו. תחילה, הגיש עתירת אסיר שנמחקה על ידו (עת"א 46505-01-18); בהמשך הגיש בקשה לפי "נוהל תיאום שחרור תושב רצועת עזה מבתי הכלא בישראל לאיו"ש – ינואר 2012" שסורבה, בין היתר לנוכח מידע ביטחוני שלילי בעניינו; ולאחר מכן פנה בעתירה לבית משפט זה (בג"ץ 1499/18), שנמחקה ביום 5.3.2018 בהמלצת בית המשפט. על מנת שהתמונה לא תימצא חסרה, יצוין כי בשנת 2010 הגיש העותר עתירה לבית משפט זה על מנת להסדיר את מעמדו בישראל מכוח נישואיו לאזרחית ישראל ולחלופין מחשש לסכנה שנשקפת לו בשטחי האזור (וזאת בניגוד לטענותיו כיום שלפיהן הוא מאוים ברצועת עזה ועל כן מבקש להתגורר באזור); והיא נדחתה על הסף בפסק דין מיום 3.5.2010 (בג"ץ 1165/10). חרף האמור לעיל, במועד שחרורו המנהלי של העותר ממאסר, 6.3.2018, נמנעה הרחקתו לרצועת עזה בשל צו עיכוב יציאה מן הארץ שהוצא בעניינו על ידי בית הדין השרעי במסגרת תביעת מזונות שמתנהלת נגדו (להלן: צו עיכוב היציאה מהארץ). במצב דברים זה, ולבקשת המשיבים, הוצא צו משמורת שהורה על החזקת העותר במשמורת עד להרחקתו מישראל; ובהתאמה, ביום 7.3.2018 הוצא צו להרחקת העותר לרצועת עזה לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952. במקביל, פנה היועץ המשפטי לממשלה לבית הדין השרעי לביטול צו עיכוב היציאה מהארץ; ודיון בבקשה נקבע ליום 4.7.2018 – יום הגשת העתירה דנן. לפי הנמסר מהמשיבים, הליכים אלה עודם מתבררים ובינתיים העותר מוחזק במשמורת בישראל. יצוין כבר עתה כי המידע בדבר ההליכים הקודמים שהתנהלו בעניינו של העותר לא צוין כלל בעתירה, וגם המידע בדבר ההליכים הנוכחיים נמסר באופן לוקה וחסר; והדברים הובאו לידיעתנו רק במסגרת תגובת המשיבים לעתירה. 3. לטענת העותר יש לשחררו לשטחי האזור לנוכח הסיכון שנשקף לחייו ברצועת עזה; וכן בשל העובדה שמזה תקופה ארוכה הוא מתגורר באזור. לדבריו, בנסיבות הנוכחיות הוא אינו יכול להגיש בקשה לרשות הפלסטינית לאשר את העתקת מקום מגוריו לאזור, ועל כן הוא פנה למתאם פעולות הממשלה בשטחים בבקשה כזו. משבקשתו נותרה ללא מענה, הוגשה העתירה דנן. עוד נטען בעתירה כי יש לטפל בבקשה למתן צו ביניים בדחיפות, לנוכח החשש כי בתום הדיון בבית הדין השרעי בבקשה לביטול צו עיכוב היציאה מהארץ – שנועד להתקיים ביום הגשת העתירה (4.7.2018) ולדברי המשיבים הדיון נדחה במספר ימים והתקיים ביום 8.7.2018 וככל הידוע טרם ניתנה בו החלטה – יורחק העותר לרצועת עזה. המשיבים מצידם עומדים על כך שיש לדחות את העתירה על הסף משורה של טעמים, ובהם העובדה שהעותר הסתיר עובדות מהותיות בעתירתו ועשה שימוש לרעה בהליכי משפט. כן נטען כי אין כל עילה להתערבות בית המשפט בסוגיה, מאחר שהעותר טרם הגיש בקשה כנדרש בהתאם ל"נוהל טיפול בבקשות השתקעות תושבי רצועת עזה באיו"ש" (להלן: נוהל השתקעות); וכן מאחר שלא הוגשה כל בקשה לוועדת המאוימים לקבלת מעמד בישראל בשל טענות העותר למאוימות. בהקשר זה מציינים המשיבים כי בעתירה הקודמת שהגיש בפברואר 2018 (כאמור, בג"ץ 1499/18), ציין העותר בעצמו כי הוא "איננו עומד על טענה זו עוד (טענת המאוימות-ע'ב') וכי היא ממילא נדחתה על ידי גורמי הביטחון". 4. דין העתירה להידחות על הסף. מתגובת המשיבים לעתירה מתבררת תמונה עובדתית שונה לגמרי מזו שהוצגה על ידי העותר. כפי שצוין, מן העתירה הושמטו שלל עובדות מהותיות ובהם פירוט בדבר ההליכים השונים שהתקיימו זה מכבר בעניינו של העותר; העובדה שכארבעה חודשים לפני הגשת העתירה הוצא צו הרחקה בעניינו של העותר לרצועת עזה; ואף נושא החזקתו של העותר במשמורת תואר באופן מעורפל מבלי שהובררו הטעמים לכך שהוצא צו משמורת בעניינו. משכך, מקובלת עלינו עמדת המשיבים כי די בחוסר ניקיון הכפיים שדבק בהתנהלותו של העותר כדי להביא לדחייתה של העתירה על הסף (דפנה ברק-ארז משפט מינהלי: משפט מינהלי דיוני 384–386 (2017); בג"ץ 6208/17 ‏פלוני נ' משרד הפנים - ועדת המאוימים, פסקה 8‏ (3.1.2018)). והדברים חמורים במיוחד מקום שבו העותר ביקש, ואף ניתן לו, צו ביניים ארעי במעמד צד אחד (ראו והשוו: בג"ץ 5498/03‏ מקמל נ' שר הביטחון, פ''ד נז(6) 97, 101–102 (2003)). יתרה מזאת, בנסיבות המקרה מתעורר חשש כי הגשת העתירה והבקשה לצו ביניים שלצידה עולה כדי שימוש לרעה בהליכי משפט שכל תכליתה השגת סעד ארעי שימנע את הרחקת העותר לרצועת עזה, מבלי שמעמדו בישראל או באזור יוסדר כדין (ראו והשוו: בג"ץ 1140/18 פלוני נ' משרד הביטחון, פסקה 3 (15.7.2018)). למעלה מן הצורך, יוער כי יש לדחות את העתירה אף לנוכח היותה מוקדמת ובשל אי-מיצוי הליכים עובר להגשתה. ככל שהעותר מעוניין להעתיק את מקום מגוריו לאזור עליו לפעול בהתאם למתווה שנקבע בנוהל השתקעות, ובהקשר זה אין מנוס מהגשת בקשה מתאימה באמצעות הרשות הפלסטינית (סעיף 6 לנוהל) – זאת במיוחד מקום בו העותר ציין לפני המשיבים כי עומדת לו האפשרות לבקש מחברים המתגוררים באזור להגיש בקשה מטעמו במשרד הפנים הפלסטיני. בהינתן האמור, לא ניתן לראות בפניות של העותר למתאם פעולות הממשלה בשטחים כמיצוי הליכים מספק; וממילא לא התקבלה החלטה סופית בעניינו שניתן להעביר תחת שבט הביקורת. הוא הדין אף ביחס לטענות המאוימות שבפי העותר; שכן לפי שנמסר, העותר טרם פנה בבקשה מתאימה לוועדת המאוימים שהיא הגורם המוסמך לדון בטענות מעין אלה (בג"ץ 3533/18 פלוני נ' משרד הביטחון, פסקה 4 (17.7.2018); בג"ץ 2336/18 פלוני נ' מדינת ישראל - משרד הפנים‏, פסקה 3 (1.7.2018)). ויצוין כי ככל שהעותר אכן יפנה לוועדת המאוימים, עומדת לו האפשרות להגיש בקשה למתן היתר שהייה זמני עד שתתקבל החלטה בעניינו. 5. התוצאה היא שאנו מורים על דחיית העתירה על הסף, וכן על דחיית הבקשה לצו ביניים. בכך מתבטל הצו הארעי שניתן ביום 4.7.2018. העותר יישא בהוצאות המשיבים בסך 3,000 ש"ח. ניתן היום, ‏כ"א באב התשע"ח (‏2.8.2018). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 18051520_G04.doc שו מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, supreme.court.gov.il