נועה רוזנברג, ד"ר נ. משרד הבינוי והשיכון

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5144/99 בפני: כבוד השופט מ' חשין כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט א' ריבלין העותרת: ד"ר נועה רוזנברג נגד המשיבים: 1. משרד הבינוי והשיכון 2. מינהל מקרקעי ישראל 3. אשדר חברה לבניה בע"מ תאריך הישיבה: י"ז באייר התש"ס (22.5.2000) בשם העותרת: עו"ד אורי רוזנברג בשם המשיבים 2-1: עו"ד דינה זילבר בשם המשיבה 3: עו"ד גילי ריזל עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים פסק-דין השופט מ' חשין: עתירת העותרת היא כי נורה על ביטול תנאי במכרז הקובע כי פרוייקט הדיור "מחיר למשתכן" ברמת השרון - פרוייקט הידוע גם בשם פרוייקט "צמרת אשדר" - מיועד לתושבי רמת השרון בלבד. כן מבקשת העותרת כי נורה את משרד הבינוי והשיכון ואת מינהל מקרקעי ישראל, להימנע מלכלול בפרוייקטים לבניית דירות לזכאי משרד הבינוי והשיכון במיגזר העירוני, תנאי המגביל את זכות ההשתתפות בפרוייקטים אלה למי שהינם תושבי הרשות המקומית בה נבנה הפרוייקט או מי שהינם בעלי זיקה אחרת לרשות המקומית. ייאמר וייזכר כי הליך כהליך הנוכחי הגישה העותרת בזמנה לבית-המשפט העליון אך בקשתה לרשות ערעור על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי נדחתה ברוב דעות. (רע"א 5817/95 רוזנברג נ' משרד הבינוי והשיכון, פ"ד נ(1) 221). בראשית הדיון ביקשה אותנו באת-כוח המדינה כי נורה על דחיית העתירה על-הסף הואיל ובהתאם להילכת פסטרנק (בג"ץ 991/91 פסטרנק נ' שר הבינוי והשיכון, פ"ד מה(3) 50). דינם של נושאי מיכרזים להידון לפני בית-המשפט המחוזי ולא לפני הבג"ץ. משהסבנו שאלה זו לתשובתו של בא-כוח העותרת, השיב לנו עורך-דין רוזנברג, כי בענייננו מעורבת בעניין החלטת ממשלה, והחלטת ממשלה ראוי לה כי תידון דווקא בבית-המשפט הגבוה לצדק ולא בבית-המשפט המחוזי. זו היתה תשובתו לטענה וממנה ניפנה אל עתירתו לגופה. טענת הסעד החלופי נראית בעינינו טענה ראויה. אכן, הילכת פסטרנק הורתה אותנו כי סמכותו של הבג"ץ אינה נשללת אך באשר בנושאי מיכרזים, אך חייב שיוכח להנחת דעתו של בית-המשפט הגבוה לצדק כי הנידון הוא אחד מאותם "עניינים מיוחדים ויוצאי-דופן" אשר יימצאו ראויים לכך. בענייננו שלנו לא מצאנו כי עניינה של העותרת מעלה נושא מיוחד ויוצא דופן. אכן, כשם שעתירתה הקודמת של העותרת בא בתחילה לפני בית-המשפט האזרחי ולא לפני בית-המשפט הגבוה לצדק, כך יהיה בענייננו שלנו - אף הוא. באשר להחלטת הממשלה שהעותרת מצביעה עליה, אין כל מניעה כי בית-המשפט האזרחי יידרש לה בדיוק באותה דרך שהיינו נדרשים לה אנו. כל טענה שהעותרת יכולה ורשאית להעלות לפנינו, יכולה ורשאית היא להעלות לפני בית-המשפט האזרחי. מטעם זה בלבד ובלא שניכנס לגופם של דברים, אנו מחליטים לדחות את העתירה. היום, י"ז באייר התש"ס (22.5.2000). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 99051440.G05