אורנה יוסטר נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק בג"ץ 5139/16 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5139/16 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט צ' זילברטל כבוד השופט נ' סולברג העותרת: אורנה יוסטר נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל 2. ד"ר דב קליין עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: בשם המשיבה 1: בשם המשיב 2: עו"ד יעקב דוידוביץ עו"ד יונתן ציון-מוזס עו"ד איתן האזרחי פסק-דין השופט צ' זילברטל: עתירה למתן צו על תנאי שיורה למשיבה 1 (להלן: המשיבה) לנמק מדוע לא נפתחה חקירה פלילית נגד המשיב 2 (להלן: ד"ר קליין) בעקבות תלונתה של העותרת. 1. ביום 19.7.2015 הגישה העותרת תלונה במשטרת ישראל נגד ד"ר קליין, בגדרה טענה כי כשלוש שנים קודם לכן אמור היה האחרון לבצע בה ניתוח פלסטי, כאשר בפועל נוצר אצלה החשד כי הניתוח האמור לא בוצע על-ידי ד"ר קליין עצמו, כי אם על-ידי אדם אחר שאינו מוסמך לעריכת אותה פרוצדורה רפואית. זאת, בין היתר, בעקבות תחקיר שהתפרסם בעניינו של ד"ר קליין בתקשורת. יום לאחר הגשת התלונה, הגישה העותרת לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד ד"ר קליין ואחרים, במסגרתה הוגדרה הקבוצה בשמה תוגש התובענה הייצוגית כמטופלים שעברו ניתוחים פלסטיים באופן פרטי על-ידי ד"ר קליין ואשר לא ידעו כי זה האחרון לא יבצע את הניתוח, ואלו אשר בוצע בהם ניתוח באופן מלא או חלקי על-ידי גורם שאינו רפואי (להלן: ההליך האזרחי). ביום 28.7.2015 החליטה משטרת ישראל לסגור את התיק מושא תלונתה של העותרת ולא להוסיף לחקור, כאשר הסיבה שניתנה לכך היא – "אין אשמה פלילית". ביום 17.9.2015 הגיש בא-כוח העותרת ערר על החלטה אחרונה זו, לפי סעיף 64 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982. לעררהּ צרפה העותרת שני מסמכים אשר לגישתה מצדיקים פתיחת חקירה פלילית נגד ד"ר קליין – דו"ח מטעם משרד הבריאות (להלן: דו"ח משרד הבריאות) בנוגע לפעילותו של אח אשר נטען כי עבד יחד עם ד"ר קליין ותצהירה של אחות אשר עבדה אף היא עמו (להלן: התצהיר). בהמשך, ביום 5.5.2016 הודיעה עו"ד נחמה זוסמן, סגנית בכירה א' בפרקליטות המדינה – מחלקת עררים, לבא-כוח העותרת כי הוחלט לדחות את הערר. בהחלטה בערר נקבע כדלקמן: " ... טענות מרשתך בתלונה מבוססות על חשד בלבד שאינו מצדיק פתיחה בחקירה פלילית. עיינו בתצהיר שצורף למכתב הערר. אין בו כדי לשנות את עמדתנו לעיל, לפיה נסיבות העניין אינן מצדיקות בשלב הנוכחי פתיחה בחקירה פלילית. עם זאת, ככל שבמסגרת ההליך האזרחי המתנהל בבית משפט ייקבעו ממצאים לחובת הנילון שיהא בהם כדי להצדיק פתיחה מחודשת של התיק, באפשרות מרשתך, ככל שתחפוץ בכך, לפנות פעם נוספת אל המשטרה". 2. בעתירה דנא טוענת העותרת כי החשדות הכבדים בנוגע לפעילותו של ד"ר קליין, הנלמדים לגישתה, בין היתר, מדו"ח משרד הבריאות, התצהיר וכתבות שפורסמו בתקשורת, מחייבים את המשיבה להורות על פתיחה בחקירה פלילית. נטען כי החלטת המשטרה על סגירת התיק, כמו גם החלטת הפרקליטות בערר, "לוקה בחוסר סבירות ברמה קיצונית", במיוחד כאשר עסקינן בחשדות הנוגעים לציבור רחב של מטופלים שעברו תחת ידו של ד"ר קליין ושצפויים לפנות לשירותיו הרפואיים בעתיד - ועל כן, מתקיים אינטרס ציבורי מובהק במיצוי החקירה. עוד נטען, כי התייחסות המשיבה בהחלטתה להליך האזרחי המתנהל בבית המשפט המחוזי אינה במקומה, שכן חקירה פלילית אינה אמורה להתבסס על ממצאים שנקבעים בהליך אזרחי, וכי הליך אזרחי אינו מהווה תחליף להליך פלילי. לטענת העותרת, הונחה תשתית ראייתית לכאורית להוכחת אשמו של ד"ר קליין. 3. לטענת המשיבה יש לדחות את העתירה על הסף בהיעדר עילה להתערבות בהחלטת משטרת ישראל וכן בהחלטתה-שלה בערר. נטען, כי התערבות בית משפט זה בשיקול דעת רשויות אכיפת החוק והתביעה באשר לסוגיות הנוגעות לחקירה פלילית או העמדה לדין היא מצומצמת ביותר, כאשר המקרה דנא אינו נמנה על אותם מקרים חריגים בהם התערבות כגון-דא תימצא מוצדקת. בהקשר זה נטען, כי תלונת העותרת מבוססת על חשד שיסודו בהשערה גרידא, אשר התעורר בלבה לאחר צפייה בתחקיר ששודר בנושא בכלי התקשורת. לגישת המשיבה, בנסיבות העניין, ראוי להמתין לבירור טענות הצדדים במסגרת ההליך האזרחי המתנהל ביניהם, בגדרו עשויות להיות מוכרעות שאלות רלוונטיות לתלונת העותרת, ואין מקום לפתוח בחקירה פלילית במקביל לכך. 4. ד"ר קליין טען בתגובתו, בין היתר, כי העתירה דנא נגועה בחוסר ניקיון כפיים וחוסר תום-לב אשר מצדיקים את דחייתה. עוד נטען, כי העתירה אינה מגלה תשתית ראייתית שיש בה כדי להצדיק פתיחה בחקירה פלילית נגד ד"ר קליין, ובמיוחד נוכח אמות המידה הנוקשות להתערבותו של בית משפט זה בהחלטות מעין אלו. לפיכך נטען, כי לא נפל פגם בהחלטת המשיבה. לשלמות התמונה יצוין, כי לאחר הגשת תגובה מקדמית מטעם המשיבים, הגיש ד"ר קליין הודעה בגדרה ביקש להביא לידיעת בית משפט זה החלטה שניתנה בהליך האזרחי ביום 10.8.2016, בבקשת העותרת לגילוי מסמך ולצירוף ראיות חדשות. בהודעה נטען, כי במסגרת ההחלטה האמורה נדחו טענות העותרת, וזאת תוך שד"ר קליין מצטט חלקים מן ההחלטה ללא הקשרם, וללא צירוף נוסחה המלא. בהקשר זה אומר כבר עתה, כי ככל שבעל דין מעונין להביא לידיעתו של בית המשפט החלטות קשורות שניתנו בערכאות משפטיות, עליו לצרף את ההחלטה עצמה, ולא לתמצתה בפני בית המשפט או לבחור להציג את החלקים המתאימים לטיעוני אותו בעל הדין גרידא. משכך, ועל אף שמעיון בהחלטה האמורה במערכת נט המשפט עולה כי ייתכן שיש בה כדי לתרום לטיעוניו של ד"ר קליין גופם, איננו מוצאים לייחס להחלטה האמורה משקל במסגרת העתירה דנא. 5. לאחר העיון בעתירה ובתגובות המשיבים, באנו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף בשל היעדר עילה להתערבות בהחלטות מושא העתירה. הלכה היא כי בית משפט זה לא ימיר את שיקול דעתן של רשויות אכיפת החוק והתביעה בשיקול דעתו שלו, כאשר התערבותו בהחלטותיהן של רשויות אלה, בכל הנוגע לחקירה פלילית ולהעמדה לדין, היא מצומצמת ומוגבלת למקרים נדירים בהם ההחלטה נגועה בחוסר סבירות קיצוני או בעיוות מהותי (ראו, למשל: בג"ץ 2239/13‏ ורטנסקי נ' משטרת ישראל, פסקה 8 (6.5.2013), והאסמכתאות הנזכרות שם). מצאנו כי במקרה דנא העותרת אינה עומדת בנטל כבד זה. הן משטרת ישראל והן הפרקליטות בחנו את תלונת העותרת ומצאו כי אין בבסיסה תשתית עובדתית המצדיקה פתיחת חקירה פלילית נגד ד"ר קליין באשר לאופן ביצוע ניתוחה של העותרת. עיינו בטענות העותרת ולא מצאנו בהן כל בסיס לסבור כי נפל פגם כלשהו בהחלטותיהן. זאת ועוד, כעולה מהחלטת המשיבה המצוטטת לעיל, החלטתה אינה סותמת את הגולל על חקירת תלונת העותרת, כאשר הובהר, כי ככל שיתבררו ממצאים חדשים במסגרת ההליך האזרחי, יהא באפשרות העותרת לשוב ולפנות בדרישה לחקירת תלונתה. יובהר, כי תלונת העותרת, לפיה ד"ר קליין עצמו לא היה זה שביצע את הפרוצדורה הרפואית שעברה, היא בעיקרה טענה בעלת אופי אזרחי-חוזי שאינה בהכרח מקימה עבירה פלילית, כאשר לא הוצגה כל ראייה שיש בה כדי להעיד שהגורם שביצע את הניתוח בפועל לא היה מוסמך לעשות כן. לפיכך, אף אם במרבית המקרים אין מקום לקשור בין הליכים פליליים להליכים אזרחיים המבוססים על אותם אירועים, בנסיבות העניין דומה כי היה מקום לכך. בהקשר זה יפים הדברים שנכתבו בעניין אחר: "המקרה שלפנינו אינו נמנה על אותם מקרים חריגים המצדיקים התערבות בשיקול דעתם של גורמי האכיפה. בצדק ציינו המשיבים, כי הסכסוך הוא במהותו בעל אופי אזרחי וראוי לו להמשיך ולהתברר בבתי המשפט ולא בחקירה פלילית. אמנם יתכן, כי במהלך בירור המחלוקות בהליכים האזרחיים יתגלו ממצאים בעלי אופי פלילי. אם כך יקרה, אין מניעה לבקש כי המשטרה והיועץ המשפטי לממשלה יחדשו את בדיקתם בנוגע לפתיחתה של חקירה פלילית. עם זאת, בשלב הנוכחי, עת נדון עניינה של העותרת בערכאות, אין מקום להתערב בהחלטה שלא לפתוח בחקירה פלילית המצריכה בדיקה של טענות שונות המתבררות במסגרת הליכים מקבילים" (בג"ץ 9714/09 בר עידן יצור ופיתוח בע"מ נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 5 (7.3.2010)). 6. נוכח האמור, העתירה נדחית על הסף. אין צו להוצאות. ניתנה היום, ‏ב' בחשון התשע"ז (‏3.11.2016). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 16051390_L04.doc סח מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il