בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ
5133/02
בפני: כבוד הנשיא א' ברק
המערער: יוסף
בן עבד עכאווי
נגד
המשיבה: מדינת ישראל
ערעור פסלות שופט על החלטתו של בית המשפט
המחוזי
בחיפה מיום 10.6.2002 בב"ש 3082/02
שניתנה
על ידי כבוד השופט ר' שפירא
תאריך
הישיבה: ט' בתמוז התשס"ב (19.6.2002)
בשם
המערער: עו"ד שלמי בלומנפלד
בשם
המשיבה: עו"ד אלון אינפלד
פסק-דין
לפני ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט ר'
שפירא), מיום 10/6/2002, בה נדחתה בקשת המערער לפסול עצמו מלהמשיך ולדון בעניינו
(ת.פ. 433/01).
1. נגד המערער הוגש כתב אישום לבית המשפט המחוזי
בחיפה (כבוד השופט ר' שפירא) המייחס לו, בין השאר, עבירה של שימוש במסמך מזוייף,
התחזות כבעל תעודה ושימוש בתואר פסיכולוג ללא הסמכה. במסגרת טענותיו המקדמיות, טען
המערער להשתק פלוגתא בנוגע לטענות העובדתיות בתיק. זאת, מאחר והעניין נשוא כתב
האישום נדון כבר, לטענתו, במסגרת כתב אישום אחר, בת.פ. 12834/94 (בית משפט השלום
חיפה; להלן: "התיק הקודם"). באותו התיק המערער הורשע, על פי הודאתו,
בעבירות של קבלת דבר במרמה, שימוש במסמך מזויף והתחזות לבעל תעודה, עת התחזה למומחה
בתחום הפסיכולוגיה. באישום הוצגו, כראיות כשרות, תעודות רישומו בפנקס הפסיכולוגים
ותעודת הסמכתו לפסיכולוג (שאינו מומחה). עתה, בכתב האישום הנוכחי, המערער מואשם
בכך כי אותן תעודות היו גם הן מזוייפות, וכי המערער התחזה לפסיכולוג (שאינו מומחה),
כאשר נרשם בפנקס הפסיכולוגים במרמה בהציגו תעודת מוסמך מזויפת שרכש. במסגרת טענתו
להשתק פלוגתא, הגיש המערער לבית המשפט את כתב האישום, פרוטוקול הדיון וגזר הדין
מהתיק הקודם. ביום 29/5/2002 דחה בית המשפט את הטענה המקדמית שהעלה המערער, מאחר
ואין המדובר באותה הפלוגתא, תוך שציין כי ייתכן ויהיה מקום להעלות בהמשך המשפט
טענות הקשורות לתיק הקודם, כחלק מהטיעונים בדיון גופו. לאור החלטה זו, ביקש המערער
כי בית המשפט יפסול עצמו, נוכח העובדה שנחשף לעברו הפלילי של המערער.
2. בית המשפט דחה את הבקשה לפסילתו (ביום 10/6/2002).
בהחלטתו, קבע כי עצם החשיפה להרשעה הקודמת של המערער, לכשעצמה, אינה מקימה בנסיבות
העניין חשש למשוא פנים. בית המשפט ציין, כי בנסיבות שלפניו, בהן החומר בדבר ההרשעה
הקודמת הוגש מטעם המערער, וכאשר בית המשפט לא נדרש לבחון הראיות - הן בתיק הנוכחי
והן בתיק הקודם - לצורך הכרעה בטענות המקדמיות, חזקה היא כי יתעלם מהרשעה הקודמת
של המערער כאשר ידון בתיק עצמו. בית המשפט הדגיש, כי העיון בחומר שהוצג לפניו, ככל
שהוא מתייחס לתיק הקודם, היה מצומצם וממילא יעבור עוד זמן רב בטרם יזדקק לבחון את
השלכותיו המשפטיות של התיק הקודם על התיק הנוכחי.
3. על החלטה זו הערעור שלפני. לטענת המערער, כאשר
הכריע בית המשפט בטענת ההשתק פלוגתא, נחשף הוא בהכרח לראיות שהוגשו בתיק הקודם
(והוכרו בו ככשרות), ראיות אשר עתה הן סלע המחלוקת ואמיתותן היא העומדת לבירור
בדיון שלפנינו. לטענתו, לשם ההכרעה בשאלה המקדמית, ייחס בית המשפט משקל רב לתיק
הקודם ולראיות בו. לפיכך, בנסיבות אלו, עיון השופט באותן הראיות מהווה מסה רבת
משקל והיקף, אשר יש בהן כדי לעורר חשש ממשי למשוא פנים המחייב את פסילת השופט. לצד
טענת הפסלות, המערער הבהיר כי הציג החומר מהתיק הקודם לבית המשפט בתום לב, במסגרת
הליך לגיטימי של העלאת טענת השתק פלוגתא כטענה מקדמית. המערער הדגיש, כי נקיטתו
בצעד זה היתה האפשרות היחידה והמתחייבת על מנת לטעון את טענת ההשתק, באשר לא ניתן
להעלות הטענה ללא הגשת החומר הרלוונטי מהתיק הקודם.
4. המשיבה מתנגדת לקבלת הערעור. לטענתה, בעצם
הצגת התיק הקודם בפני בית המשפט, הגם שנושאי התיקים הפליליים הם קרובים, אין כדי
להקים עילת פסלות. כך בייחוד נוכח העובדה, כי כתבי האישום גופם מתייחסים לאירועים
ולמצגים שונים של המערער. לטענת המשיבה, גם מקום בו הצגת אישום קודם ופרטיו היא
הכרחית, אין הדבר מקים לכשעצמו עילת פסלות, לאור העובדה כי לכאורה כל שופט שידון
בתיק ייחשף לטענה המקדמית - על ראיותיה - בדבר השתק פלוגתא. המשיבה מדגישה, כי
המדובר בשופט מקצועי, והעובדה כי נחשף לראיות שאינן קבילות אינה עולה, בנסיבות
העניין, לכדי עילת פסלות.
5. לאחר שעיינתי בחומר שלפני ושמעתי את טענות
הצדדים, נחה דעתי כי דין הערעור להדחות. בנסיבות המקרה לא מתעורר חשש ממשי למשוא
פנים. הלכה היא, כי עצם חשיפתו של שופט מקצועי לחומר ראיות בדבר עברו הפלילי של
נאשם הנידון בפניו אינה פוסלת אותו, לכשעצמה, מליישב בדין (ראו: ע"פ 3963/00 איתמר
בן גביר נ' מדינת ישראל (לא פורסם); ע"פ 2967/96 זינגר נ' מדינת ישראל
(לא פורסם); מ' שמגר "על פסלות שופט - בעקבות ידיד תרתי משמע" גבורות
לשמעון אגרנט (תשמ"ז) 87, בעמ' 110)). יחד עם זאת, קיימים מקרים מיוחדים
וחריגים, שבהם "המסה" של הראיות הלא קבילות אליהן נחשף השופט היא כה
רבה, עד שיש בה כדי להכריע גם את מקצועיותו (השוו: ע"פ 6752/97 רפי פרידן
נ' מדינת ישראל, פ"ד נא(5) 329, 334; ע"פ 6751/98 חנוך חן נ'
מדינת ישראל (לא פורסם); ע"פ 9571/02 פלוני נ' מדינת ישראל (לא
פורסם)).
6. בנסיבות שלפנינו, בית המשפט לא נחשף לאותה
ה"מסה כבדה" של מידע לא קביל, אשר יהיה בה כדי להשפיע על ניהול משפטו של
המערער וליצור דעה קדומה בלב השופט. בנסיבות העניין, בתיק הקודם שאלת אמיתות תעודת
ההסמכה של המערער כפסיכולוג ואמיתות רישומו בפנקס הפסיכולוגים - אשר הם העומדים
לדיון באישום הנוכחי - לא עמדה על הפרק. המחלוקת בתיק הקודם נגעה רק לאמיתות
תעודות המומחה של המערער, תוך שהתביעה ציינה כי המערער הוא פסיכולוג, ועל
כן הוגשו התעודות המקוריות בנוגע להסמכתו לפסיכולוג ורישומו בפנקס הפסיכולוגים
כראיות כשרות. רק בשלב מאוחר יותר, בעקבות חקירה נוספת של המשטרה, הועלה האישום
שלפנינו לפיו המערער כלל אינו פסיכולוג, וכי תעודת הסמכתו ורישומו בפנקס
הפסיכולוגים מקורם בזיוף. על כן עתה, מקום בו נבחנת אמיתותן של התעודות המקוריות,
אין לעובדה כי שימשו כראיות כשרות בתיק הקודם, לכשעצמן, כדי להשפיע על ההליך
שלפנינו או לגרום למשוא פנים אצל השופט המקצועי. זאת ועוד, על כך כי בנסיבות
העניין לא מתקיים משוא פנים אצל השופט ניתן גם ללמוד מהחלטתו בבקשת הפסלות, בה
ציין כי:
"לא
נדרשתי לצורך הדיון בטענות המקדמיות לבחון ראיות, לא בתיק שבפניי ולא בתיק הקודם.
העיון בחומר שהוצג לעיוני, ככל שהוא מתייחס לתיק הקודם, היה מצומצם וממילא יעבור
עוד זמן רב בטרם יזדקק בית המשפט לבחון את השלכותיו המשפטיות של התיק הקודם על
התיק המתנהל בפניי"
אכן, שאלת פסלות שופט בעקבות היחשפותו לעברו הפלילי של
נאשם, במסגרת הליך לגיטימי של הנאשם או התביעה, היא שאלה סבוכה (ראו: ע"פ
5959/99 יוסף פרושינובסקי נ' מדינת ישראל (טרם פורסם); ע"פ 4199/02 אבי
לב נ' מדינת ישראל (טרם פורסם)). יחד עם זאת, בנסיבות המקרה שלפני לא מצאתי
צורך להידרש לשאלה זו, מאחר ובית המשפט ממילא לא נחשף ל"מסה" של חומר
בלתי קביל, אשר עשוי ליצור חשש ממשי למשוא פנים.
הערעור נדחה.
ניתן היום, כ"ג בתמוז התשס"ב
(3.7.2002).
ה
נ ש י א
_________________
העתק
מתאים למקור 02051330.A01 /דז/
נוסח
זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
רשם
בבית
המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444
בית
המשפט פתוח להערות והצעות:
[email protected]
לבתי
המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il