פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

עע"מ 5129/10

המועצה האזורית מרום הגליל נ. שיכון ופיתוח לישראל בע"מ

ערעור על קביעה כי המדינה ולא חברה קבלנית היא המחזיקה בנכסים לצורך חיוב בארנונה.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 06/04/2011 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק עע"מ — ערעור עתירה מינהלית.
מספר התיק 5129/10 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה ארנונה — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על קביעה כי המדינה ולא חברה קבלנית היא המחזיקה בנכסים לצורך חיוב בארנונה.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

עע"מ 5129/10

המועצה האזורית מרום הגליל נ. שיכון ופיתוח לישראל בע"מ

ערעור על קביעה כי המדינה ולא חברה קבלנית היא המחזיקה בנכסים לצורך חיוב בארנונה.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המועצה האזורית מרום הגליל ביקשה לחייב את חברת 'שיכון ופיתוח לישראל' בתשלום ארנונה בגין יחידות דיור שבנתה עבור המדינה. החברה טענה כי המדינה היא המחזיקה בנכסים ולא היא. בית המשפט לעניינים מינהליים קבע כי המדינה היא המחזיקה בנכסים ולכן היא החייבת בארנונה. המועצה ערערה לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון דחה את הערעור, בקובעו כי מדובר בממצאים עובדתיים של הערכאה הראשונה שאין להתערב בהם, וכי הוכח שהחברה פעלה כשליחה של המדינה ולא כבעלת חזקה בנכסים.

סוג הליך ערעור עתירה מינהלית (עע"מ)
הרכב השופטים א' א' לוי, י' דנציגר, ע' פוגלמן
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • המועצה האזורית מרום הגליל

נתבעים

  • שיכון ופיתוח לישראל בע"מ
  • משרד הבינוי והשיכון

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • החברה הקבלנית היא 'המחזיק' בנכסים ולכן חייבת בארנונה.
טיעוני ההגנה
  • מדינת ישראל היא הבעלים והמחזיק בנכסים.
  • החברה פעלה כשליחה ונאמנה של המדינה ולא קנתה זכויות חזקה בנכסים.
מחלוקות עובדתיות
  • זהות הגורם המחזיק בנכסים לצורך חיוב בארנונה.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • הסכם בין המשיבות
  • התכתבות ענפה בין בעלי הדין

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
עת"מ 8/10
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט לעניינים מינהליים בנצרת
תקדימים משפטיים
  • ע"א 148/89 שיכון עובדים בע"מ נ' עיזבון יוסף בליבאום ז"ל

תגיות נושא

  • ארנונה
  • רשות מקומית
  • חזקה בנכס

שלב ההליך

ערעור

סכום הוצאות משפט

20000
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק עע"ם 5129/10 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בענינים מנהליים עע"ם 5129/10 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופט ע' פוגלמן המערערת: המועצה האזורית מרום הגליל נ ג ד המשיבים: 1. שיכון ופיתוח לישראל בע"מ 2. משרד הבינוי והשיכון ערעור על פסק-דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים בנצרת, בעת"מ 8/10, מיום 26.5.2010, שניתן על ידי השופט ה' חטיב תאריך הישיבה: כ"ט באדר ב התשע"א (04.04.11) בשם המערערת: עו"ד שמואל לנקרי בשם המשיבה 1: עו"ד גיורא בארי בשם המשיבה 2: עו"ד אבינעם סגל-אלעד פסק-דין השופט א' א' לוי: 1. משיבה 1, שיכון ופיתוח לישראל בע"מ, בנתה עבור המדינה ובמימונה של האחרונה, 108 יחידות בישובים טפחות ובר-יוחאי. המערערת – מועצה אזורית מרום הגליל – פתחה בהליכי גבייה נגד משיבה 1 בעילה שהיא "המחזיק" בדירות, ועל כן היא חייבת בארנונה. משיבה 1, הגורסת כי הבעלים ו"המחזיק" בדירות היא מדינת ישראל, הגישה עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים, ומשעתירתה התקבלה, הוגש הערעור שבפנינו. להשלמת התמונה נוסיף, כי משיבה 2, מדינת ישראל, תומכת בגרסתה של משיבה 1, ומסכימה כי החיוב בארנונה צריך לחול עליה בלבד. 2. בית המשפט לעניינים מנהליים קבע, לאחר שנתן את דעתו לכלל הראיות שהיו בפניו, כי המסקנה כי מי ש"החזיק" בנכסים שביסוד העתירה, "כמשמעות מונח זה לעניין החובה בתשלום הארנונה, הינו המשרד [משיבה 2], ועל כן הוא זה אשר חייב בתשלום מס הארנונה ואגרת הביוב שחלים, ככל שחלים על נכסים אלה" (ראו סעיף 19 לפסק-הדין). למסקנה זו הגיע השופט המלומד, לאחר שבחן בזהירות ראויה את ההסכם שבין המשיבות, ואת ההתכתבות הענפה שבין בעלי הדין, חלקה לפני למעלה מעשור. זו מטבעה הכרעה בשאלות של עובדה, וכידוע ההלכה הנוהגת היא כי בממצאים מסוג זה אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב (ע"א 148/89 שיכון עובדים בע"מ נ' עיזבון יוסף בליבאום ז"ל ואח', פ"ד מט(5) 485, 497 (4.2.96)). אכן, להלכה זו נקבעו במשך השנים חריגים לא מעטים, אולם לאחר שבחנו את הראיות עצמן, לא מצאנו כי עניינה של המערערת נמנה עם אלה. אדרבא, שוכנענו כי המשיבה פעלה כשליחה ונאמנה של המדינה, וככזו מעולם לא קנתה זכויות בדירות ולו בדרך של "חזקה". לפיכך, לא ראינו מקום לשנות מפסק-דינו של בית משפט קמא, ומכאן החלטתנו לדחות את הערעור. המערערת תשא בהוצאות כל אחת מהמשיבות בסכום של 10,000 ש"ח. ניתן היום, ב' בניסן התשע"א (06.04.2011). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 10051290_O06.doc אז מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il