פסק הדין המלא
פסק-דין בתיק ע"פ 5122/04
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 5122/04
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופט ס' ג'ובראן
כבוד השופטת א' חיות
המערער:
דניס פולוביאנוב
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו
בת"פ 40239/03 מיום 22.4.04 שניתן על ידי כבוד השופטת
ע' קפלן הגלר
תאריך הישיבה:
י"א בכסלו התשס"ה
(24.11.04)
בשם המערער:
עו"ד אהוד בן יהודה
בשם המשיבה:
עו"ד עמית מררי
בשם שירות המבחן:
גב' ג'ודי באומץ
פסק-דין
השופטת א' חיות:
1. בדצמבר 2002 נגנבו מבסיס צה"ל בצפון הארץ שישה כלי נשק מסוג מא"ג (מקלע אחיד גדודי) וכן ארגזי תחמושת. המערער נתפס בכף בעת שניסה למכור חלק מכלי הנשק והתחמושת לשוטר סמוי. עמו ברכב בעת שנתפס היה גרגורי קופמן (להלן: גרגורי). המערער וגרגורי הועמדו לדין בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב וכתב-האישום שהוגש נגדם הכיל שלושה אישומים. האישום הראשון הופנה כנגד המערער בלבד וייחס לו יחד עם אחר (להלן: אדוארד) גניבתם של חמישה מא"גים וחמישה ארגזי תחמושת וכן עבירה נוספת של נשיאת נשק ותחמושת. אדוארד שירת במועד הרלבנטי כחייל בבסיס הנ"ל והועמד לדין בפני ערכאה צבאית. האישום השני הופנה כנגד המערער וגרגורי ובו נטען כי המערער הביא את הנשק והתחמושת לביתו של גרגורי והטמינם שם. עוד נטען באותו האישום כי בשלב כלשהו פנה שוטר סמוי אל המערער, הציג עצמו כעאדל המעוניין לרכוש כלי נשק ותחמושת. המערער ניהל משא ומתן עם השוטר הסמוי ובמהלכו סוכם כי המערער ימכור לו חמישה מא"גים וכן תחמושת תמורת 15,000 דולר. המערער וגרגורי הוציאו את כלי הנשק מהמחבוא בביתו של גרגורי, העמיסו אותו על רכבו של המערער ויצאו אל נקודת המפגש שנקבעה למימוש העִסקה, אך בטרם היה סיפק בידם למכור את כלי הנשק והתחמושת לשוטר הסמוי נעצרו המערער וגרגורי על-ידי המשטרה. בגין מעשיהם אלה הואשמו המערער וגרגורי בעבירות של החזקת כלי נשק ותחמושת, נשיאת כלי נשק ותחמושת וניסיון לסחור בכלי נשק ותחמושת. האישום השלישי הופנה כנגד המערער בלבד, ובו יוחסה לו החזקה שלא כדין של שרשרי תחמושת שנתפסו במהלך חיפוש בביתו.
2. בשל חומר חקירה חסוי שהתייחס לחלק מן העבירות, ביקשה המשיבה לזכות את המערער מהאישום הראשון בו יוחסו לו, כאמור, עבירות של גניבת המא"גים וארגזי התחמושת מן הבסיס הצבאי. מאותו טעם, ביקשה המשיבה לזכות את גרגורי מעבירת הניסיון לסחר שיוחסה לו באישום השני. בעקבות התפתחות זו הודיעו הסנגורים כי המערער וגרגורי מבקשים להודות ביתר העבירות שיוחסו להם. בהכרעת דינו זיכה, אפוא, בית-משפט קמא את המערער מן העבירות המנויות באישום הראשון, וכן זיכה את גרגורי מעבירת הניסיון לסחר בכלי נשק ותחמושת, שיוחסה לו באישום השני. בית-משפט קמא הרשיע את המערער בעבירות שיוחסו לו באישום השני ובאישום השלישי, וכן הרשיע את גרגורי בעבירות שיוחסו לו באישום השני, למעט העבירה של ניסיון לסחר, ממנה זוכה כאמור. בעקבות ההרשעה גזר בית-משפט קמא על המערער תשע שנות מאסר בפועל שתחילתן ביום מעצרו, וכן מאסר מותנה לשלוש שנים. בית-משפט קמא הוסיף והורה כי רכבו של המערער ששימש לביצוע העבירות, יחולט לטובת המדינה. על גרגורי גזר בית-המשפט חמש שנות מאסר בפועל מיום מעצרו ומאסר מותנה לשלוש שנים.
הערעור שבפנינו מופנה כנגד חומרת העונש שהושת על המערער.
3. בטיעוניו הדגיש המערער את הפער הניכר והבלתי מוצדק לטעמו שנפער בין עונשו שלו ובין העונש שנגזר על גרגורי. המערער הוסיף וציין כי בית-המשפט החמיר עמו בשל המשקל הרב אותו ייחס לפן הביטחוני שבעבירות, בעוד שכתב-האישום והעובדות המתוארות בו אינם משקפים מעורבות כלשהי של גורמים עוינים המסכנים את ביטחון המדינה בפרשה. לבסוף ציין המערער, כי יש לזקוף לזכותו את שירותו המלא בצה"ל ואת נסיבותיו האישיות הקשות.
4. דין הערעור להידחות.
העבירות שבהן הורשע המערער על-פי הודאתו חומרתן מופלגת, וזאת גם אם אין בעובדות, כפי שתוארו בכתב-האישום, כדי להצביע באופן ברור על כך שהמערער סבר בעת סיכום העִסקה שהנשק מיועד לשמש את אויבי המדינה. המערער בוודאי לא יכול היה להוציא מכלל אפשרות סיכון כזה נוכח סוג הנשק שבו מדובר והיקפו (חמישה מא"גים ותחמושת) וכן נוכח העובדה שהשוטר הסמוי הציג עצמו בפניו כעאדל מבית חנינא. אשר לפער בין העונש אותו הטיל בית-משפט קמא על המערער לעומת העונש שהוטל על גרגורי. ראשית, המערער הורשע באישום נוסף הוא האישום השלישי ושנית, חלקו של המערער בהתרחשויות נשוא האישום השני, היה דומיננטי ומכריע. היה זה המערער שהביא לכתחילה את כלי הנשק והתחמושת לביתו של גרגורי; היה זה המערער אשר ניהל את המשא ומתן עם השוטר הסמוי; היה זה המערער אשר סיכם עם השוטר הסמוי את פרטי העסקה; היה זה המערער אשר נסע ברכבו, בלווית גרגורי, אל מקום המפגש על-מנת להוציא את העסקה אל הפועל. והעיקר, גרגורי, להבדיל מהמערער, לא הורשע בעבירה של ניסיון לסחר. כל ההבדלים הללו בין השניים יש בהם כדי להסביר את הפער בענישה אותו ראה בית-משפט קמא לבטא בגזר-הדין ולא מצאנו כי פער זה יש בו משום סטייה מן הכלל בדבר אחידות הענישה.
בהתחשב במכלול הטעמים אותם פירטנו, אין מקום להתערב בעונש שנגזר על המערער.
הערעור נדחה.
ניתן היום, י"א כסלו, תשס"ה (24.11.04).
ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 04051220_V02.doc
מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il