רשחן עזיזוב נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 5120/07 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 5120/07 בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט י' אלון המערער: רשחן עזיזוב נ ג ד המשיב: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב מיום 26/04/2007 בת.פ. 40300/06 שניתן על ידי כבוד השופט כבוב חאלד בשם המערער: עו"ד ערן אמרני, עו"ד ניר ליסטר בשם המשיב : שירות מבחן למבוגרים: עו"ד ג'ויה שפירא גב' ברכה וייס פסק-דין השופטת א' פרוקצ'יה 1. המערער הורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה, והחזקת סכין שלא כדין בהקשר לארועים שהתרחשו ביום 13.10.06, בשעת לילה מאוחרת. שוטרים ממשטרת ישראל שהו בסמוך למועדון רוקו-בר בתל אביב במסגרת תפקידם. שלושה מהשוטרים הבחינו במערער כשהוא מתקוטט עם מאבטחי המועדון. הם החלו להתקדם לעבר מקום הקטטה, וכאשר המערער הבחין בהם, הוא נמלט מהמקום. השוטרים דלקו אחריו, תוך שהם דורשים ממנו לעצור, אך המערער התעלם מקריאתם. בשלב מסוים הצליח אחד השוטרים לאחוז במערער מאחור, אך זה המשיך להשתולל, הסתובב לעבר השוטר, ודקר אותו בבטנו באמצעות סכין שאחז בידו הימנית תוך כונה לגרום לו חבלה חמורה ולמנוע את עיכובו או מעצרו. 2. בית המשפט המחוזי גזר על המערער 4 שנות מאסר בפועל, ומאסר על תנאי. כן הפעיל עונש מאסר על תנאי קודם בן ארבעה חודשים, שהיה תלוי כנגד המערער, והורה כי מאסר זה ירוצה במצטבר לעונש המאסר שהוטל, כך שבסך הכל יירצה המערער 52 חודשי מאסר. עוד הוטל על המערער קנס כספי, וכן פיצוי למתלונן. 3. בשיקולי הענישה, עמד בית המשפט המחוזי על החובה להעביר מסר ברור של הוקעה וגינוי למעשי תקיפה אלימים כנגד אנשי משטרה המבצעים את תפקידם נאמנה. עם זאת, בית המשפט לא התעלם גם מנסיבות מקילות שונות, ובהן: מצבו הנפשי השברירי של המערער, כפי שעולה מחוות דעת פסיכיאטריות שהוגשו בעניינו, קשיי קליטתו בארץ מגיל צעיר, ופנייתו לסמים כבר בגיל צעיר. כן עמד בית המשפט על השיפור שחל בתיפקודו של המערער בכלא, וסיכויי השיקום שהראה. הוא נתן משקל להודאתו, ולנכונותו להגיע להסדר טיעון; הוא איזן את שיקולי החומרה והקולא, וגזר את העונש שפורט לעיל, תוך שציין כי, אלמלא הנסיבות המקילות שדן בהן באריכות, היה נכון להטיל על המערער עונש כפול בחומרתו. 4. בערעורו בפנינו, טען ב"כ המערער כי לנסיבותיו האישיות של המערער לא ניתן משקל מספיק בגדר שיקלול שיקולי הענישה שבית המשפט המחוזי שקל. לטענתו, בית המשפט אמנם מנה את השיקולים לקולא, אך לא ייחס להם את הערך הראוי להם. המדינה חזרה בטיעוניה על חומרתם הרבה של מעשי המערער, ועל כך שעונשו היה בודאי מוחמר, אלמלא ייחס בית המשפט ערך של ממש לשיקולים האישיים. המדינה הדגישה את הצורך במסר עונשי ברור בעבירות של שימוש בסכין, ועל אחת כמה וכמה, כאשר מדובר בשימוש בסכין כלפי שוטרים, המייצגים בהווייתם ובמעמדם את גורמי אכיפת החוק בישראל. 5. שירות המבחן התייחס בתסקירו שהוגש לערכאה קמא לנסיבותיו האישיות של המערער, לקשיים המיוחדים בקליטתו בישראל, ולכך שבגיל 15 החל לצרוך סמים. הוא עמד על הקשיים הנפשיים מהם הוא סובל. הוא מתאר אותו כמי שמתפקד היטב במסגרת הכלא, ולוקח חלק בפעילויות שם. עם זאת, שירות המבחן נמנע מהמלצה טיפולית. בתסקיר משלים לבית משפט זה הובהר כי מצבו הנפשי של המערער השתפר. גב' וייס בשם שירות המבחן טענה לפנינו כי אין שירות המבחן רואה מקום להמליץ על טיפול מעמיק יותר בעניינו של המערער. 6. העבירות בהן הורשע המערער על פי הודאתו הן בעלות חומרה מיוחדת במספר מובנים: ראשית, מדובר בעבירות אלימות הקשורות בשימוש בסכין במסגרת עימות שהחל כקטטה אלימה במועדון לילה של צעירים; בתקופה האחרונה, הפכו עבירות השימוש בסכין על רקע תגרות בין צעירים במועדוני לילה לתופעה כללית מסוכנת, הפוגעת בבטחון הכלל והפרט כאחד, אשר כבר תבעה קרבנות לא מעטים בנפש, והסבה נזקים חמורים למעורבים. המשטרה נותנת עדיפות גבוהה להתמודדות עם סיכוניה של התופעה, ומתחייבים מאמצים מיוחדים של רשויות אכיפת החוק לפעול לביעורה. ענישה ראויה בהליך פלילי הנוגע לעבירות אלימות של צעירים במועדוני בילוי היא אחד האמצעים בהם יש לנקוט לצורך כך. שנית, מעורבותו של המערער בעימות האלים ארעה כאשר היה נתון להשפעת סמים ואלכוהול גם יחד. שילוב זה של שימוש בסכין על רקע קטטה אלימה במועדון, תוך השפעת סמים ואלכוהול, טומן בחובו סיכונים מיוחדים, המוסיפים מישנה חומרה להתנהגותו של המערער. ומעבר לכל אלה, יש חומרה כפולה ומכופלת בעובדה כי המערער התעמת כנגד שוטרים של משטרת ישראל כשהם בתפקיד, ודקר שוטר שניסה לעוצרו בבטנו. הפציעה היתה חמורה, והצריכה טיפול רפואי ואשפוז. היסחפותו זו של המערער לשימוש אלים בסכין כדי לתקוף שוטר ולדוקרו בבטנו, בעוד הוא נתון להשפעת סמים ואלכוהול, מעמיד את מעשיו הפליליים של המערער באור חמור במיוחד. חברו כאן מספר אלמנטים הטומנים, כל אחד בנפרד, ובמצטבר, סיכון רב לבטחון הציבור. עלה על כל אלה מעשה הדקירה שכוון כלפי שוטר, המייצג את גורמי אכיפת החוק. התעוזה שבפגיעה באיש חוק כדי להימלט מפניו, חרף אזהרותיו, מעידה על נחישות עבריינית אצל המערער, ועל כפירה בסיסית בציוויי החוק ועל פגם מהותי בתחושת החובה היסודית להישמע לאנשי החוק. נדרש מסר עונשי ברור ונוקב אשר יוקיע מעשים מסוג זה, ויתן ביטוי לנורמה הבסיסית בדבר הפסול הכרוך בשימוש בסכין כלפי כל אדם, ועל אחת כמה וכמה כלפי שוטר המייצג את רשויות אכיפת החוק. 7. אמת הדבר, כי למערער נסיבות מקילות שונות שבית המשפט עמד עליהם בהרחבה, וייחס להם משקל. שירות המבחן לא ראה להמליץ המלצה טיפולית ביחס למערער, לאחר שהתברר כי מצבו הנפשי השתפר, והוא אינו זקוק לטיפול מיוחד לאור תיפקודו התקין בכלא. מהתסקיר המשלים אף עולה כי המערער השתלב בעבודה בכלא, תיפקודו תקין, וללא בעיות משמעת, ונראה כי השהייה במסגרת מפוקחת מיטיבה עמו. 8. למערער הרשעות קודמות, בין היתר, בהחזקת סכין וכן בעבירות נוספות. בעבירה הקודמת של החזקת סכין נגזרו עליו ארבעה חודשי מאסר על תנאי. בית המשפט בענייננו הורה להפעיל את המאסר על תנאי במצטבר לעונש שנגזר בהליך זה. על רקע הדמיון הענייני בין העבירות נשוא הליך זה לעבירה שבגינה נגזר עונש המאסר על תנאי, ומאחר שלא היה בכך כדי להרתיע את המערער, אין צבירת העונש חורגת ממידתיות הענישה בנסיבות מקרה זה. במכלול השיקולים, מדובר בענישה ראויה, שאינה נוטה לחומרה. הערעור נדחה. ניתן היום, ג' באדר ב' תשס"ח (10.3.08). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07051200_R04.doc יט מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il