פלוני נ. פלוני

3 1 בבית המשפט העליון ע"א 5112/21 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: פלונית ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע מיום 21.7.2021 בתלה"מ 13252-05-21 שניתנה על ידי כבוד השופט ב' שלו בשם המערער: עו"ד נורית מעטוק פסק-דין ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע (השופט ב' שלו) מיום 21.7.2021 בתלה"מ 13252-05-21 שלא לפסול את עצמו מלדון בעניינו של המערער. בין המערער והמשיבה – בני זוג לשעבר – מתנהלים מספר הליכים בבית המשפט לענייני משפחה. בין היתר, ביום 27.4.2021 הגישו המערער ואמו בקשה למתן צו הרחקה וצו איסור הטרדה מצד המשיבה כלפיהם וכלפי שני ילדיהם הקטינים של המערער והמשיבה (ה"ט 59138-04-21; להלן: הליך צו ההגנה); וביום 6.5.2021 הגיש המערער את ההליך נושא הערעור דנן, שעניינו במשמורת על ילדיהם של הצדדים ובזמני השהות שלהם עם המשיבה (להלן: הליך המשמורת). ביום 2.6.2021 הגישו המערער ואמו בקשה לפסילת המותב מלדון בהליך צו ההגנה וטענו, בין היתר, כי המותב משתהה בהכרעה בהליך; כי הוא מתעלם מטענותיהם בנוגע להתנהלות גורמי הרווחה; וכי דחיית מספר בקשות שהגישו במסגרת ההליך מעידה כי המותב מעדיף את גרסתה של המשיבה. עוד נטען כי לתחושת המערער, "העובדה כי הוא גבר היא המשפיעה הראשונית" (כך במקור) על התנהלות המותב. המותב דחה את הבקשה לפסילתו ביום 9.6.2021 וציין, בין היתר, כי חוסר שביעות רצון מהחלטות דיוניות שניתנו אינו מקים עילת פסלות. על החלטה זו לא הוגש ערעור. עוד יצוין כי ביום 22.6.2021 דחה המותב את הבקשה למתן צו הגנה, וביום 1.7.2021 נדחה ערעור שהגישו המערער ואמו על החלטה זו (עמ"ש (מחוזי ב"ש) 62628-06-21; סגן הנשיאה א' ואגו). ביום 28.6.2021 הגיש המערער, במסגרת הליך המשמורת, בקשה לפסילת המותב מהליך זה ומיֶתר ההליכים בעניינו אשר מתנהלים בפני המותב. בבקשתו הפנה המערער, בין היתר, להתבטאויות של המותב בהחלטותיו מיום 9.6.2021 ו-22.6.2021, שם ציין כי יש לברר סוגיות בנוגע לקטינים וליחסיהם עם הוריהם "בתובענה ייעודית המתאימה לכך". לטענת המערער, התבטאויות אלו מעידות כי המותב "מלכתחילה לא נאות היה לדון בעניינו", ובפרט בבקשה לצו הגנה. עוד טען המערער כי מההחלטה מיום 22.6.2021 עולה כי המותב "חתם דעתו כנגד [המערער]". זאת, בפרט נוכח תהיה שהעלה המותב באותה החלטה, בנוגע לשאלה "מה היה תפקידו וחלקו של [המערער] בדאגה לשלומם של ילדיו כל אותן שנים בהם התגוררו בצוותא" – התבטאות שלעמדת המערער היא מזלזלת, מהווה האשמת הקורבן ולא הייתה נכתבת אילו היה מדובר באישה. עוד שב המערער על טענתו כי המותב מעלים עין מהתנהלותם של המשיבה ושל גורמי הרווחה. המשיבה, מצדה, התנגדה לבקשת המערער, וביום 13.7.2021 דחה המותב את הבקשה לפסילתו. בית המשפט קמא קבע כי עיקר הבקשה נסוב סביב אי-שביעות רצונו של המערער מההחלטה בהליך צו ההגנה, אך הודגש כי המערער מימש את זכותו להשיג על ההחלטה במסגרת הערעור לבית המשפט המחוזי. עוד נקבע כי אין יסוד לטענת המערער בדבר הפלייתו על רקע מגדרי או בדבר זלזול בו. המותב הוסיף כי "לוז ההחלטה" שניתנה ביום 22.6.2021 בהליך צו ההגנה הוא "דיוני בעיקרו"; כי באותה החלטה הובהר שהפלטפורמה המתאימה לבירור טענותיו של המערער היא בהליך נושא הערעור דנן "ולא בבקשה לפי החוק למניעת אלימות במשפחה"; וכן כי הובהר בהחלטה ש"עסקינן בקונפליקט מורכב והועלו סימני שאלה ביחס להתנהלות ההורים שניהם, ולא [המערער] לבדו. ודוקו – סימני שאלה, בעיקרם, בשלב זה". עוד ציין המותב כי טענותיו של המערער בנוגע לגורמי הרווחה; חששו הסובייקטיבי לקיומו של משוא פנים; ואי-שביעות רצונו מתוצאת הליך צו ההגנה – כל אלה אינם מקימים עילת פסלות. לבסוף חויב המערער בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 750 ש"ח. מכאן הערעור שלפניי, בו חוזר המערער על הטענות שהעלה בבקשת הפסלות, ובפרט על הטענה בדבר הפליה מגדרית נגדו. המערער מפרט על מספר החלטות שניתנו בהליך צו ההגנה אשר מעידות, לטענתו, על קיומה של עילת פסלות – ובהן סירובו של המותב לדון בבקשה לצו הגנה כבר ביום הגשתה ובמעמד צד אחד; "סירוב של בית המשפט לסטות מסדרי הדין ודיני הראיות"; וקביעת מועדים שונים להגשת סיכומי כל אחד מהצדדים. עוד מלין המערער על התנהלותם של גורמים שונים המעורבים בעניינם של הצדדים, ובהם גורמי הרווחה, חוקרי משטרה שאליהם פנה וכן המשיבה עצמה. המערער מוסיף וטוען כי יש טעם לפגם בכך שבית המשפט קמא סירב לקבל ראיות המעידות על התנהלותה של המשיבה, ולשיטתו המותב "גיבש דעה באשר לאופי המשיבה". עוד מסביר המערער כי הוא נמנע מלהגיש ערעור על דחיית בקשת הפסלות הקודמת שהגיש מכיוון שהמותב "נימק החלטתו דאז באופן שמציג את הדברים בצורה מתונה", וכי "בתחילה אכן התייחס המערער לטענותיו כערעוריות וזאת בשל סמכות בית משפט קמא". אולם, כך המערער, בהמשך נתן המותב החלטות שחיזקו את החשש למשוא פנים והמחישו את היחס השלילי לו הוא זוכה מהמותב. לטענת המערער, יחס זה בא לידי ביטוי, בין היתר, ב"החלטות פרוצדורליות", בהתעלמות מטענותיו ובחיובו בהוצאות במסגרת דחיית בקשת הפסלות. דין הערעור להידחות. המבחן לפסילת שופט מלשבת בדין קבוע בסעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ולפיו יש לבחון אם קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב. לא שוכנעתי כי עלה בידי המערער להוכיח קיומו של חשש מעין זה בענייננו. כפי שפורט לעיל, טענותיו של המערער ממוקדות, רובן ככולן, בהתנהלותו של המותב בהליך צו ההגנה וחלק משמעותי מטענות אלו הועלה בבקשת הפסלות באותו הליך – אשר נדחתה ואשר המערער בחר, מסיבותיו, שלא להגיש עליה ערעור. בנסיבות אלו, אין מקום להידרש בערעור דנן לטענות שהועלו בהליך צו ההגנה. יתר טענותיו של המערער אף הן אינן מקימות עילה לפסילת המותב. חרף ניסיונו של המערער להציג את טענותיו ככאלה הנוגעות ל"יחס" מצד המותב, הלכה למעשה טענותיו מופנות כלפי שורה של החלטות דיוניות שנתן המותב בהליך צו ההגנה ובהליכים נוספים בעניינם של הצדדים. כפי שנפסק בעבר, החלטות דיוניות אינן מקימות עילת פסלות, וזאת אף אם מדובר בהצטברות של החלטות כאלה (ע"א 2601/21 פלוני נ' פלונית, פסקה 7 (9.5.2021)). עוד נפסק כי האכסניה הראויה להשגה על החלטות דיוניות היא בהליכי ערעור מתאימים, והליכי פסלות אינם מסלול "שיורי" להליכי ערעור (ע"א 7279/20 גבעון נ' ון-אמדן, פסקה 10 (16.12.2020); ע"א 2592/21 גבעון נ' ון- אמדן, פסקה 6 (6.5.2021)). לפיכך, ההחלטה מיום 22.6.2021, שבה נדחתה הבקשה לצו הגנה, אינה מבססת עילת פסלות ולמעלה מן הצורך אוסיף כי עיון בהחלטות שאליהן מפנה המערער, אף הוא אינו מעלה כל חשש למשוא פנים כלפיו מצד המותב, לא כל שכן חשש ממשי. אשר על כן, הערעור נדחה. משלא נתבקשה תשובה, לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏ב' באלול התשפ"א (‏10.8.2021). ה נ ש י א ה _________________________ 21051120_V02.docx רי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1