פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"פ 5110/98

יוסף סוויסה נ. מדינת ישראל

ערעור על חומרת עונש פסילת רישיון הנהיגה שהוטל על המערער בנוסף לעונש המאסר שנקבע בהסדר טיעון.

התקבל חלקית ?
תאריך פרסום 12/06/2000 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"פ — ערעור פלילי.
מספר התיק 5110/98 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה ענישה פלילית — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על חומרת עונש פסילת רישיון הנהיגה שהוטל על המערער בנוסף לעונש המאסר שנקבע בהסדר טיעון.
החלטת בית המשפט התקבל חלקית — חלק מהסעדים שהתבקש התקבל וחלק נדחה.

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"פ 5110/98

יוסף סוויסה נ. מדינת ישראל

ערעור על חומרת עונש פסילת רישיון הנהיגה שהוטל על המערער בנוסף לעונש המאסר שנקבע בהסדר טיעון.

התקבל חלקית ?

סיכום פסק הדין

המערער הורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה והשמדת ראיה לאחר שפגע במתלונן עם רכבו. בית המשפט המחוזי גזר עליו מאסר בהתאם להסדר, אך הוסיף עונש של פסילת רישיון נהיגה ל-10 שנים. המערער ערער על תוספת הפסילה ועל אורכה. בית המשפט העליון קבע כי השימוש ברכב ככלי משחית מצדיק פסילה, אך מצא לנכון להפחית את תקופת הפסילה מ-10 שנים ל-7 שנים, בהתחשב בכך שהתביעה לא ביקשה פסילה מלכתחילה.

סוג הליך ערעור פלילי (ע"פ)
הרכב השופטים ת' אור, ד' דורנר, א' ריבלין
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • יוסף סוויסה

נתבעים

  • מדינת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • התביעה ביקשה בערכאה הראשונה עונש מאסר של 5 שנים ומאסר מותנה, ללא פסילת רישיון.
טיעוני ההגנה
  • בית המשפט המחוזי חרג מהסדר הטיעון בכך שהוסיף עונש פסילת רישיון.
  • תקופת הפסילה שנקבעה (10 שנים) היא ארוכה ומכבידה מדי.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • הודאת המערער בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה והשמדת ראיה

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"פ 258/97
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו

שלב ההליך

ערעור

גזר הדין

חודשי מאסר בפועל
0
חודשי מאסר על תנאי
0
חודשי שירות עבודה
0
שעות שירות לתועלת הציבור
0
גובה הקנס למדינה
0
סכום הפיצוי שנפסק שהתובע ישלם לנפגע
0
הוראות וסעדים אופרטיביים
  • פסילת רישיון נהיגה ל-84 חודשים (7 שנים)
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 5110/98 בפני: כבוד השופט ת' אור כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופט א' ריבלין המערער: יוסף סוויסה נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 22.7.98 בת.פ. 258/97 שניתן על ידי כבוד השופט י' גלין תאריך הישיבה: ט' בסיוון תש"ס (12.6.2000) בשם המערער: עו"ד ששי גז בשם המשיבה: עו"ד מיכאל קרשן פסק-דין המערער הורשע על פי הודאתו, ובעקבות הסדר טעון, בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה והשמדת ראיה. ביום 5.7.97 נתגלע ויכוח בין המערער לבין המתלונן בעת שהשניים נפגשו בחוף הים. זמן קצר לאחר מכן הבחין המערער במתלונן פוסע בכביש הסמוך לחוף. המערער נכנס לרכבו, הגיח מאחורי המתלונן, ופגע בו כשהוא ממשיך בנסיעה במהירות מוגברת. כתוצאה מן הפגיעה הועף המתלונן אל מכסה המנוע של הרכב ולאחר מכן אל הכביש, איבד את הכרתו ונחבל באופן חמור. המערער נמלט ברכבו מן המקום. בבית המשפט המחוזי הודה המערער בעבירות המיוחסות לו ועל פי הסדר הטעון אליו הגיעו הצדדים ביקשה התביעה לגזור על המערער עונש של מאסר לתקופה של חמש שנים לריצוי בפועל ובנוסף על כך להטיל עליו עונש של מאסר מותנה. בית המשפט המחוזי גזר על המערער עונש של מאסר, על פי המוסכם בהסדר הטעון, אך מצא להוסיף על כך גם עונש של פסילה מהחזיק ברשיון נהיגה, במשך עשר שנים מיום גזר הדין, בשל השימוש הנפשע שעשה המערער ברכבו. הערעור מופנה כנגד הוראה זו האחרונה. המערער סבור כי היה על בית המשפט בנסיבות המקרה לאמץ את הסדר הטעון, כמות שהוא, במיוחד בשל העובדה שהתביעה, אף שנדרשה לשאלה זו, בחרה שלא לבקש לגזור עליו עונש של פסילה כאמור. מכל מקום, כך סבור המערער, התקופה בה נפסל מהחזיק ברשיון נהיגה היא תקופה ארוכה ומכבידה. לא מצאנו, בנסיבות המקרה, עילה להתערב בעצם בחירתו של בית המשפט המחוזי להוסיף על העונש שנתבקש על ידי התביעה גם עונש של פסילה מנהיגה. המערער עשה ברכבו שימוש כבכלי משחית והסב למתלונן חבלות קשות. התנהגותו זו הצדיקה פגיעה ברשיונו לנהוג ברכב. עם זאת מצאנו מקום להתערב באורך תקופת הפסילה שנגזרה עליו בהתחשב בעובדה שהתביעה, בחרה, כאמור, בבית המשפט המחוזי, שלא לבקש ולהוסיף על עונש המאסר, וכן, על מנת לאפשר למערער לשוב ולנהוג ברשיון בתום תקופה מסויימת. אנו מקבלים לפיכך את הערעור וקובעים כי עונש הפסילה מהחזיק ברשיון נהיגה שנגזר על המערער יעמוד על שבע שנים מיום גזר הדין בבית המשפט המחוזי. יתר הוראות פסק הדין יעמדו בעינם. ניתן היום, ט' בסיוון תש"ס (12.6.2000). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 98051100.W01/אמ