פלוני נ. מתאם פעולות הממשלה בשטחים -ועדת המאוימים

2 1 בבית המשפט העליון בר"ם 5093/21 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן המבקשים: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלוני 4. פלוני 5. פלוני 6. פלוני נ ג ד המשיבה: מתאם פעולות הממשלה בשטחים – ועדת המאוימים בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב-יפו (כב' השופטת הבכירה ר' ברקאי) בעת"ם 52215-08-20 מיום 20.7.2021 בשם המבקשים: עו"ד רועי שרמן בשם המשיבה: עו"ד יובל שפיצר פסק-דין המבקשים הגישו ביום 25.8.2020 עתירה מינהלית להנפיק להם היתרי כניסה לישראל ושהייה בה עד ש"תוסר הסכנה הצפויה להם בשטחי הרשות הפלסטינאית". לטענתם, הם חשודים שם ששיתפו פעולה עם ישראל ופגעו באנשי ביטחון פלסטינים, ולכן הוצא נגדם גזר דין מוות ברשות הפלסטינית. בד בבד עם הגשת העתירה ביקשו העותרים צו ביניים למניעת הרחקתם מישראל עד לתום הדיון בעתירה. באותו יום נתן בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב-יפו (כב' השופטת מ' אגמון-גונן) צו ארעי שאסר להרחיק את העותרים מישראל עד להחלטה אחרת. לאחר כמה דחיות נקבע הדיון בעתירה ליום 20.7.2021. ביום 19.7.2021 ביקש בא כוח המבקשים לדחות את הדיון משום שנפל, נחבל, והוא סובל מכאבים חזקים ואינו מסוגל לעמוד על רגליו; צוין שהמשיבה מסכימה לדחיית הדיון למועדים שונים לאחר פגרת בתי המשפט. המשיבה הודיעה באותו יום שאם יידחה הדיון, היא מבקשת שייקבע דיון במהלך הפגרה. בית המשפט לעניינים מינהליים (כב' השופטת ר' ברקאי) דחה באותו יום את הבקשה משום שלא מצא "סיבה של ממש" לדחות דיון בעתירה שהוגשה כשנה קודם לכן. בבוקר יום הדיון הודיעה המשיבה כי בא כוח המבקשים עדכן אותה שהוא חש ברע ואינו מסוגל לעמוד על רגליו, ושרופאו הנחה אותו לא לצאת מהבית; ציינה שבאת כוחה ואנשי המקצוע בדרכם לדיון וערוכים אליו; והזכירה שביקשה לסלק על הסף את העתירה. המבקשים ובא כוחם לא נכחו בדיון. בתחילתו מסרה באת כוח המשיבה שבא כוח המבקשים הגיע לבית המשפט "משתעל וטוען שאינו חש בטוב", ולהבנתה הוא הקיא מחוץ לאולם בית המשפט. בית המשפט החליט לקיים דיון בבקשה לצו ביניים בלבד, ובאת כוח המשיבה טענה בעניין. בית המשפט זימן את אחד מאנשי הביטחון, וזה העיד כי הם זומנו עם חובש אל בא כוח המבקשים וראוהו "מקיא, מתעטש ומשתעל מספר פעמים"; הוא הסכים לצאת מחשש לקורונה, יצא ממבנה בית המשפט ואמר "שמכריחים אותו להיות פה על אף שאמר שהוא לא מרגיש טוב". בתום הדיון דחה בית המשפט לעניינים מינהליים את הבקשה לצו ביניים. צוין שתגובת המשיבה לבקשה בעניין הוגשה כבר ביום 14.12.2020, והמבקשים לא הגיבו לכך אף שניתנה להם הזדמנות לעשות זאת; ושהם נדרשו להגיש למשיבה הבהרות ומסמכים נוספים, ולא עשו זאת. בשל "הספקות הרבים" ו"המידע המודיעיני" בעניינם נקבע שמאזן הנוחות נוטה לעבר דחיית הבקשה. לכן ובאין בסיס ראייתי לכאורי לטענותיהם, ביטל בית המשפט את הצו הארעי. היות שבא כוח המבקשים "בחר" לעזוב את האולם טרם הדיון "בטענה כי אינו חש בטוב", דחה בית המשפט את הדיון בעתירה לגופה ליום 4.1.2022 כדי לאפשר למבקשים לטעון את טענותיהם כראוי. לצד זאת, הומלץ למבקשים לחזור בהם מעתירתם ולמצות את ההליך לפני המשיבה. בית המשפט הורה, בשונה ממנהגו, לבא כוח המבקשים להציג אישור רפואי על אי יכולתו להתייצב לדיון, משום שהיו "פניות חוזרות ונשנות לדחיית דיון מטעמי מחלה". מכאן בקשת הרשות לערער שלפניי. המבקשים טוענים שנשקף איום לחייהם ברשות הפלסטינית; ולכן מאזן הנוחות נוטה לטובתם, ודאי נוכח מועד הדיון בעתירה. עוד נטען שבית המשפט לעניינים מינהליים שלל מהמבקשים את הזכות לטעון בעניין צו הביניים, על אף המצב הבריאותי של בא כוחם. התבקשה תשובה, ולצד זאת הוריתי ביום 22.7.2021 שהצו הארעי ישוב לעמוד בעינו עד להחלטה אחרת. המשיבה עותרת לדחיית הבקשה על הסף ולגופה. לגישתה, לא התקיימו התנאים לתת רשות לערער, ודאי בעניין סעד זמני בערכאה הדיונית. לגוף העניין נטען שסיכויי העתירה נמוכים מטעמים שונים; ושמאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקשים, מאחר שאין לגורמי הביטחון אינדיקציות על איומים כלפי המבקשים וסכנה לחייהם; ולחובתם עומדות הרשעות בעבירות שונות. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובנספחיהם, החלטתי להשתמש בסמכותי לפי תקנה 149(2)(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (ותקנה 34 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000 (להלן: תקנות סדרי דין)), ולדון בבקשה כאילו ניתנה רשות לערער והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה. דין הערעור להתקבל. בית המשפט לעניינים מינהליים קיים למעשה דיון במעמד צד אחד בבקשה לצו ביניים. חוץ מדברי בא כוח המבקשים בעניין, עמדו לפני בית המשפט אמירה של באת כוח המדינה על כך שבא כוח המבקשים הגיע לבית המשפט בעודו חש שלא בטוב, ועדות של איש ביטחון בבית המשפט על כך שבא כוח המבקשים הקיא והוצא מהבניין בשל כך. במצב זה דומה שאין מדובר במי ש"בחר" לעזוב את אולם בית המשפט "בטענה כי אינו חש בטוב", במילותיו של בית המשפט לעניינים מינהליים. עוד אציין שזהו הדיון הראשון בהליך; שמועדי דיון קודמים נדחו מסיבות שונות של שני הצדדים ושל בית המשפט; ושרק פעמיים נדחה הדיון מסיבה רפואית שקשורה לבא כוח המבקשים: כניסתו לבידוד (החלטות מימים 17.2.2021 ו-9.5.2021). נוכח כל אלו ונוכח התוצאה האפשרית של דחיית הבקשה לצו ביניים – הרחקת המבקשים לרשות הפלסטינית, שבה חייהם בסכנה לטענתם – מצאתי שלא היה מקום לקיים את הדיון האמור במעמד צד אחד. ודוקו: לפי תקנה 9(ג)(1) לתקנות סדרי דין, רשאי בית המשפט לקבל הכרעה בבקשה למתן צו ביניים על יסוד כתבי הטענות, ואין נדרש דיון במעמד הצדדים (וכך ככלל אכן נעשה בפועל הלכה למעשה). אולם משראה בית המשפט לקיים דיון, לא היה מקום לקיימו במעמד צד אחד כאשר הצד השני הגיע לבית המשפט אולם נבצר ממנו להשתתף בדיון בהינתן הטעמים שעליהם עמדתי. התוצאה היא שהחלטת בית המשפט לעניינים מינהליים מבוטלת והצו הארעי שנתתי בהחלטתי מיום 22.7.2021 – שהחזיר לתוקף את המצב שהיה קיים עובר לקבלת ההחלטה המבוטלת – יעמוד בתוקפו עד להחלטה אחרת. בית המשפט רשאי לערוך דיון חדש בבקשה לצו ביניים. אין באמור משום נקיטת עמדה לגופה של הבקשה, ובית המשפט יחליט כחוכמתו. הערעור מתקבל אפוא כאמור. אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ז באלול התשפ"א (‏25.8.2021). ש ו פ ט _________________________ 21050930_M05.docx מג מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1