אהרון דיוה נ. יצחק שכטר

פסק-דין בתיק ע"א 5090/10 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 5090/10 לפני: כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט א' שהם המערערים: 1. אהרון דיוה 2. רחל דיוה נ ג ד המשיבים: 1. יצחק שכטר 2. אייל תשובה 3. שלומי סיטון 4. יאיר זמר- טוב 5. ענת זמר -טוב 6. שמעון אוחנה 7. שבתי לוי 8. חנה לוי 9. עו"ד דוד זעירא 10. (פורמלי) משכן - בנק הפועלים למשכנתאות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב מיום 4.5.10 בה"פ 157/05 שניתן על ידי השופט מגן אלטוביה תאריך הישיבה: כ"ה בתשרי תשע"ג (11.10.12) בשם המערערים: עו"ד מנחם דויד בשם המשיבים: עו"ד מנשה וחניש בשם הקשור: עו"ד בן ציון אדורם פסק-דין השופט א' רובינשטיין: רקע והליכים א. ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (השופט מגן אלטוביה) מיום 4.5.10 בה"פ 157/05 ובה"פ 1405/05. הפרשה עניינה סכסוך באשר למכירת זכויות במקרקעין, והפרשה חוזרת לשנות התשעים למאה הקודמת. ראשית הדברים, על פי תיאורו של בית המשפט קמא, ברכישת זכויות בנכס נשוא המחלוקת על-ידי המערער שלפנינו ב-1993, ומגעים להתקשרות לשם עסקת קומבינציה בנכס החל מ-1996. למערער הוצעו חלופות אחדות לביצוע העסקה (מכתב מבא כוח המשיבים דאז מ-8.12.99), וכבר ב-30.12.99 חתם על טיוטות הסכמים "על החלק". אחד הנושאים שבמחלוקת הוא נפקות השתהותו של המערער לברור באופציה המתאימה לו; בסופו של יום ב-22.5.01 חתם המערער על מסמך שבו חלופות למימוש העסקה; בין היתר נטען בהמשך מטעם המערער, כי החתימה היתה על דף של הסכם קודם שבו הוחלף תאריך. הרכישה המקורית על-ידי המערער נרשמה רק ב-2002 לאחר שהופקד בנאמנות בידי עו"ד זעירא (משיב 9 הרואה עצמו משיב פורמלי), סך 80,000 דולאר מתוך התמורה המוסכמת שהיתה כנקבע 180,000 דולאר. בהמשך הגיש המערער תלונה במשטרה על מרמה במכירת זכויותיו (תלונה זו נסגרה, אך המשיבים 2-1 הובאו לדין בעבירות אחרות כפי שיוזכר להלן - והורשעו). ב. בפני בית המשפט המחוזי היו שני הליכים: המערערים עתרו בהליך אחד לסעד הצהרתי לפיו עסקת המכר (קומבינציה) בטלה לפי דוקטורינת "לא נעשה דבר", ואילו המשיבים עתרו בהליך האחר, למחיקת הערת אזהרה שנרשמה לטובת המערערת, ולאפשר רישום הזכויות על שם המשיבים. בית המשפט המחוזי ציין בפסק דינו (פסקה 28), כי "רב הנסתר על הנגלה, וכי מהלכי הצדדים, בקשר עם העסקה נשוא הסכסוך... מעוררים תמיהה וחשש ממשי להתנהלות שאינה בתום לב אם לא למעלה מזה". בבית המשפט טענו המערערים כי הסכם המכר מ-22.5.01 היה חוזה למראית עין והם נוצלו לרעה; המשיבים טענו שהמערער נמנע לאורך תקופה מהודעה באיזו חלופה לתשלום הוא בוחר, ולבסוף בחר במזומנים, ועצם פעילותם המתמדת לבניית הפרויקט מוכיחה שפעלו לקיומו של החוזה. בית המשפט ראה (פסקה 29) את חתימת המערער על מסמך ב-30.12.99 "כמי שהוציא מידיו, בכפוף לקבל התמורה בין בכסף או שווה כסף, את זכויותיו בנכס... בבחינת התחייב למכור את זכויותיו בנכס כנגד חתימת טיוטת ההסכמים". בית המשפט לא השתכנע (פסקה 35) כי חתימת המערער במאי 2001 היתה עקב עושק, וכן קבע כי הערת האזהרה לטובת המערערת היתה מאוחרת להערות אזהרה של חלק מן המשיבים, ועל כן החליט על מחיקתה, תוך אפשרות הדדית לפיצול סעדים. עו"ד בן-ציון אדירם מונה כונס נכסים להעברת הזכויות על שם המשיבים רוכשי הדירות. הוא ביקש להתיצב בהליך זה, ואנו נעתרים לו במובן זה ששמענו את טענותיו התומכות ברוכשי הדירות. ג. המערערים טענו כי המערער הוא נכה קשה וחסר הכשרה משפטית, וכי המערערים לא קיבלו את כספם אך מנגד עליהם לשלם מסים ומשכנתא. כן נטען כי המשיבים 2-1 הורשעו בפלילים בהקשר לעסקאות בהן עסקינן, ונתבקשה הגשת ראיות לעניין זה. נטען מטעם המערערים כי ההסכם מ-22.5.01 הוא מומצא ולא נחתם כלל ביום זה, והם הולכו שולל על-ידי המשיבים 2-1 אשר סובבום בכחש. מטעם המשיבים נטען, כי ההסכם מיום 22.5.01 נחתם גם נחתם, תוך ידיעת המערער כי הוא מוותר על זכויותיו הקנייניות, ו-45% מן הסכום של 180,000 דולאר הופקדו לטובתו בנאמנות אצל עו"ד זעירא; המערער חתם תוך גמירות דעת לאחר שתקופה ארוכה לא מיהר לחתום, ולאחר מכן גם לא עמד בהתחייבויותיו. ד. בפנינו טען עו"ד דויד למערערים את כל הניתן, והתמקד בכך שלעניין חוזה 2001 מדובר בחוזה למראית עין שבו נשתלו דפים ליד דף החתימה של המערער, מה גם שהן המשיבים 2-1 הורשעו בפלילים והן עו"ד אונגר שהיה מעורב שילם כופר על עבירות מס. עו"ד וחניש טען למשיבים, כי המערער "ישב על הגדר", התלונות במשטרה כלפי המשיבים 2-1 בעניין העסקאות עצמן נסגרו, ומה שהורשעו בו בעניין עבירות מס מאשש דווקא כי היה הסכם; למערערים אופציה לתביעות בעקבות פיצול ההליכים, וגם ממתין להם הכסף – בחלקו – אצל עו"ד זעירא. עו"ד אדורם טען כי המערער "יצא קרח מכאן ומכאן" בשל נסיונו להתחכם, אך המשיבים 8-3 צריכים לקבל את רישום דירותיהם; לשיטתו אין להלום שהמערער לא ידע את הנעשה. הכרעה ה. החלטנו לקבל את כתבי האישום, הכרעות הדין וגזרי הדין בתיקים פליליים נגד המשיבים 2-1. אכן, המשיבים 2-1 אינם מל"ו צדיקים, רחוק מזה – הם רמאי מס מורשעים לפי הודאתם; משיב 1 הורשע בעניין הפרויקט דנא ביצירת הסכמים כוזבים, אי מסירת הצהרות לשלטונות מיסוי מקרקעין, אי הוצאות חשבוניות וקבלות ואי דיווח על הכנסות, תוך הפקת הכנסה בסך 531,241 ₪; העבירות הן שימוש במרמה, ערמה ותחבולה לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה ואי מסירת הצהרה לפי סעיף 98(א) לחוק מיסוי מקרקעין. מצודת רמיית המס של משיב 2 התפרסה מעבר לפרשה דנא (חמישה אישומים בסך הכל), ובפרשה שלנו הואשם בעבירות דומות לשותפו. משיב 1 נדון לעבודות שירות, משיב 2 למאסר בפועל. ו. ואולם, לאחר העיון ושמיעת הצדדים, וחרף הריח הרע העולה מהתנהגות המשיבים 2-1, שכבר נתן לו ביטוי בית המשפט קמא בפסקה 28 לפסק דינו, אף כי הדבר היה בטרם הכרעת הדין בתיקים הפליליים - לא ראינו מקום משפטי להתערבות בהכרעת בית המשפט קמא בקשר לעיסקה. העבירות שבהם הורשעו המשיבים 2-1 קשורות להתנהגותם אל מול שלטונות המס; אך במישור היחסים בין המערער למשיבים אלה – וכפועל יוצא לשאר המשיבים – הערעור הוא כולו עובדתי במובהק. המערער מבקש כי נכריע שההסכם מ-22.5.01 שעליו חתם היה כלא היה; אך בית המשפט שוכנע עובדתית – ועל כך אין בעצם חולק – כי המערער חתם על ההסכמים הן ב-1999 הן ב-2001. השאלה היתה משמעות החתימה, ובעניין זה מן העובדות שהיו בפני בית המשפט - ולא השתנתה התמונה גם בפנינו - לא עלה כי המערער לא ידע על מה הוא חותם, אלא כי כילכל את ענייניו באופן שלא הועיל לו בטווח הארוך. ניתן רק לשער כי המערער ביקש לשמור לעצמו את כל האופציות, ואין צורך בניחושים ובספקולציות; אך הדבר נמשך זמן רב מדי, ובינתיים התרחשו דברים על סמך חתימתו. בנסיבות אלה איננו רואים כיצד נוכל להושיע לו, ואיננו נעתרים לערעור. נזכיר כי בית המשפט קמא העניק, גם למערערים, פיצול סעדים. איננו עושים צו להוצאות בערעור, במיוחד משמייצג בא כוח המשיבים לא רק את רוכשי הדירות אלא גם את רמאי המס. ניתן היום, כ"ט בתשרי התשע"ג (15.10.12). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 10050900_T22.doc רח מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il