בועז ברץ נ. עיריית ירושלים

2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 5087/24 לפני: כבוד ממלא מקום הנשיא יצחק עמית המערער: בועז ברץ נגד המשיבה: עיריית ירושלים ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים בע"א 7220-10-23 מיום 9.6.2024 שניתנה על ידי כב' הרשמת פנינה נויבירט בשם המערער: בעצמו פסק-דין ערעור על החלטת בית המשפט בית המשפט המחוזי בירושלים (הרשמת פ' נויבירט) מיום 9.6.2024 בע"א 7220-10-23 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער. 1. המערער, דר רחוב שמייצג את עצמו, הגיש לבית המשפט המחוזי בירושלים ערעור כנגד פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (ת"א 33509-08-22; כב' השופט א' פרסקי), בו ניתן צו לפינויו ולפינוי חפציו ממקרקעין שבבעלות המשיבה. יחד עם הערעור, הגיש בקשות שנדחו לעיכוב ביצועו של פסק הדין. בד בבד, נדרש המבקש להסדיר תשלום אגרה והפקדת פיקדון, ובקשתו לפטור התקבלה באופן חלקי ביום 16.1.2024. המערער המשיך והגיש בקשות פטור נוספות, כמו גם בקשה להבהרת ההחלטה מיום 16.1.2024. ביום 22.2.2024 ניתנה החלטה, בה הובהר כי "הדרך להשיג על החלטות בית משפט היא באמצעות ערוצי הערעור המעוגנים בחוק", וכי ממילא טיעוניו של המערער הועלו כבר בפני בית המשפט. עוד נקבע, כי לאור הבקשות המרובות שהוגשו, המערער יישא בהוצאות המשיבה בסך 200 ש"ח. ביום 25.2.2024 הגיש המערער בקשה לפסילת המותב, אשר נדחתה ביום 17.3.2024. בקשה נוספת לפסילת המותב נדחתה אף היא בהחלטה מיום 9.6.2024, ועל החלטה זו נסב הערעור שבפניי. 2. דין הערעור להידחות מבלי להידרש לתשובת המשיבה. לא מצאתי כי במקרה שלפניי מתעורר חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט, בהתאם להוראת סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. 3. ככל שניתן להבין מכתב הערעור, המערער סבור כי דעת המותב בעניינו ננעלה בראשית ההליך, כפי שעולה מדחיית הבקשות לעיכוב ביצוע פסק הדין ומקבלתה החלקית של הבקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת פיקדון. עם זאת, החלטות בבקשות מסוג זה כרוכות מטבען בהערכת סיכויי הערעור כבר בשלב מוקדם, ונקיטת עמדה בנושא אינה מלמדת על כך שדעתו של בית המשפט ננעלה. בפרט, בשים לב לנוסח הזהיר שבחר המותב – "מבלי לקבוע מסמרות" – אינני סבור כי הדבר מקים חשש ממשי למשוא פנים (ראו, מני רבים, ע"א 8298/20 פלונית נ' פלוני, פסקה 7 (31.1.2021)). 4. עוד מלין המערער על כך שהוקצו לו פרקי זמן קצרים להגשת מסמכים, על כך שחויב בהוצאות המשיבה ועל כך שהמותב התעלם מחלק מבקשותיו. עם זאת, מדובר בהחלטות דיוניות שעניינן אופן ניהול ההליך, ובנושאים אלו למותב קנוי שיקול דעת נרחב במיוחד. לא מצאתי כי יש בהחלטות הנתקפות כדי להעיד על נעילת דעת המותב (ראו, למשל, עפ"ס 45895-01-25 פלוני נ' פלונית, פסקה 4 (19.1.2025) (להלן: עניין פלוני)). אף אם המערער סבור כי לאורך ההליך הכריע המותב בניגוד לעמדותיו, הדרך להשיג על כך היא במסגרת הליכי ערעור רגילים. 5. עוד מלין המערער על כך שההחלטה בבקשת הפסלות איננה מנומקת דיה. משום שנפסק בעבר כי בית המשפט איננו מחויב לדון בכל טענה שמועלית בבקשת הפסלות (עניין פלוני, פסקה 7), ובשים לב לכך שאין בטיב ההנמקה במקרה זה כדי להקים חשש ממשי למשוא פנים – אין בידיי לקבל את הטענה. 6. אשר על כן, הערעור נדחה. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות. ניתן היום, י"ב שבט תשפ"ה (10 פברואר 2025). יצחק עמית ממלא מקום הנשיא