יוסף אלפקיר נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 5082/09 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 5082/09 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופט נ' הנדל המערער: יוסף אלפקיר נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, מיום 9.2.09, בת"פ 40178/08, שניתן על ידי כבוד השופט ג' קרא תאריך הישיבה: י"ד באייר התש"ע (28.4.10) בשם המערער: עו"ד ניל סיימון בשם המשיב: עו"ד איילת קדוש פסק-דין השופט א' א' לוי: בתאריך 22.7.08, בשעת ערב, גנב אחד - אבנר יפרח, רכב, ובשלב כלשהו הצטרפו אליו המערער וסעד אבו-זיאד. באותם ימים היה המערער פסול מנהיגה, וחרף זאת החל לנהוג ברכב הגנוב כשלצדו יפרח, בעוד שסעד יושב מאחור. משאותר הרכב הגנוב נוסע בכביש 443, הוחלט להציב מחסומים בדרכו כדי לעצור את נוסעיו, אולם משניגש שוטר ודרש מהמערער לפתוח את החלון, המערער התעלם ממנו, פתח בנסיעה מהירה שסיכנה את כל מי שעמד בדרכו, ונמלט עם שני חבריו. בהמשך, החלו ניידות משטרה לדלוק אחר הרכב הנמלט, אשר לא עצר גם כאשר ירו שוטרים יריות באוויר. לבסוף, נאלצו השוטרים לבצע ירי לעבר הצמיגים של הרכב, ורק אז נלכדו נוסעיו. המערער הודה בכל אלה, ובעקבות כך הרשיעו בית המשפט בעבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה ונהיגה בזמן פסילה. יפרח, שהועמד לדין באותו כתב אישום, ואף הוא הודה בעובדות המפלילות שיוחסו לו, הורשע בעבירות של גניבת רכב וסיוע לסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה. בעקבות ההרשעה נדון המערער לשנתיים וחצי מאסר, שנה וחצי מאסר על-תנאי, וכן הופעל מאסר על-תנאי בן 30 חודשים שעמד נגדו, מתוכו 18 חודשים במצטבר, כך שתקופת המאסר הכוללת עומדת על 48 חודשים. יפרח נדון על חלקו בפרשה לשלוש שנות מאסר ו-12 חודשים מאסר על-תנאי. המערער משיג בפנינו כנגד העונש. נטען, כי בית המשפט המחוזי לא נתן משקל הולם לחזרת המערער מכפירתו והודאתו בעובדות; שגה בדרך הפעלתו של המאסר המותנה, במיוחד נוכח הזמן שחלף מאז נגזר; לא היה מקום לאבחנה שעשה בית המשפט בין המערער ליפרח בעונש, נוכח הרשעתו של האחרון בששה תיקים נוספים בהם הודה; האירועים נמשכו זמן קצר בלבד. לבסוף, נטען כי לא ניתן משקל הולם לנסיבותיו האישיות של המערער – אב לששה ילדים שפרנסתם עליו, ובריאותו לקויה. לא מצאנו בכל אלה עילה לשנות מן העונש. המערער בחר להפר את צו בית המשפט שפסל אותו מלנהוג ברכב מנועי, ושעה ארוכה עשה זאת תוך שהוא מבצע עבירות תעבורה, חלקן בעלות אופי בטיחותי מובהק, פוגע ברכבים אחרים ומסכן את חייהם של אלה שלרוע מזלם נקלעו לנתיב בריחתו. העונש שהושת על המערער בנסיבות אלו אינו חמור כלל ועיקר, והוא אף קל מרמת הענישה הנוהגת ששמה לה למטרה להילחם בתופעה של נהגים פורקי עול. ובאשר למאסר המותנה, זה נגזר למערער בשנת 2007 בעקבות ביצוען של עבירות בעלות מאפיינים דומים, ועל כן חסד עשה עמו בית המשפט המחוזי כאשר החליט להפעיל רק את חלקו במצטבר. נוכח האמור, הערעור נדחה. ניתן היום, י"ד באייר התש"ע (28.4.10). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09050820_O03.docהג מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il