פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"פ 5077/04

אבו דגש וואיל נ. מדינת ישראל

ערעור על הרשעה בעבירת החזקת סם שלא לשימוש עצמי ועל גזר הדין שניתן בגינה.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 08/09/2005 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"פ — ערעור פלילי.
מספר התיק 5077/04 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה סמים — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על הרשעה בעבירת החזקת סם שלא לשימוש עצמי ועל גזר הדין שניתן בגינה.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"פ 5077/04

אבו דגש וואיל נ. מדינת ישראל

ערעור על הרשעה בעבירת החזקת סם שלא לשימוש עצמי ועל גזר הדין שניתן בגינה.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בעבירה של החזקת סם שלא לשימוש עצמי לאחר שבביתו נמצאו טבליות אקסטזי וקנבוס. המערער טען כי הסמים שייכים לאחיו, אך בית המשפט המחוזי דחה טענה זו בהתבסס על עדות השוטרים שציינו כי המערער הודה בבעלותו על הסמים ואף הצביע על מקום המסתור שלהם. בערעורו לבית המשפט העליון, טען המערער נגד ההרשעה ונגד חומרת העונש (13 חודשי מאסר בפועל). בית המשפט העליון דחה את הערעור, בקובעו כי מדובר בהכרעה עובדתית המבוססת על מהימנות עדים, וכי העונש שנגזר אינו חמור בהתחשב בחומרת העבירה ובעברו הפלילי של המערער.

סוג הליך ערעור פלילי (ע"פ)
הרכב השופטים א' א' לוי, ע' ארבל, א' חיות
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • אבו דגש וואיל

נתבעים

  • מדינת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • המערער ידע על החזקת הסמים בביתו.
  • המערער הודה בפני השוטרים בעת החיפוש כי הסמים שייכים לו.
  • המערער ידע להצביע על מקום המסתור של הסמים מתחת לספה.
טיעוני ההגנה
  • הסמים שייכים לאחיו של המערער, מוסטפא, שנהג ללון בבית.
  • המערער לא ידע על קיומם של הסמים בביתו.
מחלוקות עובדתיות
  • שאלת הבעלות על הסמים שנמצאו בבית.
  • שאלת מודעותו של המערער להימצאות הסמים בביתו.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • עדות השוטרים שערכו את החיפוש.
  • הודאת המערער בפני השוטרים כי הסם שייך לו.
  • העובדה שהמערער ידע להצביע על מקום המסתור של הסמים מתחת לספה.
ראיות מרכזיות שנדחו
  • טענת המערער כי הסמים שייכים לאחיו.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"פ 233/03
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בחיפה

תגיות נושא

  • סמים
  • החזקת סם שלא לשימוש עצמי
  • ערעור פלילי

שלב ההליך

ערעור

גזר הדין

חודשי מאסר בפועל
13
חודשי מאסר על תנאי
12
חודשי שירות עבודה
0
שעות שירות לתועלת הציבור
0
גובה הקנס למדינה
0
סכום הפיצוי שנפסק שהתובע ישלם לנפגע
0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק ע"פ 5077/04 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 5077/04 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופטת א' חיות המערער: אבו דגש וואיל נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, מיום 15.4.04, בת"פ 233/03, שניתן על ידי כבוד השופט י' עמית תאריך הישיבה: ד' באלול תשס"ה (8.9.2005) בשם המערער: עו"ד ג'אבר מונדר בשם המשיבה: עו"ד דניאלה ביניש פסק-דין השופט א' א' לוי: בחיפוש שנערך בביתו של המערער בשפרעם בחודש מאי 2003, התגלה סם מסוכן – טבליות אקסטזי וסם מסוג קנבוס. בכתב האישום נטען, כי הסמים נתפסו בחדר השינה של המערער ובסלון ביתו, ועל כן יוחסה לו עבירה של החזקת סם שלא לשימוש עצמי. המערער לא כפר בעובדה שהסם נמצא בביתו, אולם טען כי הסם שייך לאחיו – מוסטפא, שנהג ללון שם. כאן המקום לומר שמוסטפא, שהועמד אף הוא לדין בתיק זה, הכחיש תחילה את טענת המערער בדבר הבעלות בסם, אולם במהלך עימות שנערך ביניהם, הודה כי הסם שייך לו. חרף זאת, הורשע המערער כמי שידע על החזקת הסם בביתו, והרשעתו נסמכה על עדותם של שני שוטרים שערכו את החיפוש, ושמעו מפיו כי הסם שייך לו. זאת ועוד, גם המקומות בהם נתפסו הסמים – חדר השינה וסלון הבית – שכנעו את בית משפט קמא כי לא יתכן כלל שהמערער לא ידע על קיומם. למסקנה זו הגיע בית המשפט גם לאחר שנתן אמון בעדות השוטרים, לפיה היה זה המערער שאמר להם כי חלק מהסם מוחבא מתחת לספה, ומותר היה לתהות כיצד ידע המערער נתון זה, אם לטענתו לא ידע כלל על אחזקתו של הסם בביתו? ההכרעה בתיק זה היא הכרעה עובדתית, וגם לאחר שעיינו בנימוקי הערעור שבכתב והאזנו לטיעוניו של בא-כוח המערער בפנינו, לא מצאנו מקום להתערב בה, באשר היא מבוססת על האמון שנתן השופט המלומד של בית משפט קמא בעדים שהופיעו בפניו. מכאן מסקנתנו, כי דינו של הערעור כנגד ההרשעה להידחות, וכך אנו סבורים שיש לנהוג גם בערעור המופנה כנגד העונש. בית המשפט המחוזי גזר למערער 13 חודשי מאסר, 12 חודשי מאסר על-תנאי, וכן הופעלו שני מאסרים מותנים, בחופף. עונש זה אינו חמור כלל, הן משום חומרת העבירה בה חטא המערער, והן משום שגם בעבר הורשע בעבירה דומה. בא-כוחו המלומד של המערער העלה בפנינו הסתייגויות שונות ביחס למאסר המותנה שהופעל, אולם גם בהן לא מצאנו ממש. הערעור נדחה. ניתן היום, ד' באלול תשס"ה (8.9.2005). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 04050770_O04.doc/שב מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il