פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"א 5074/21

אריה פישר נ. צבי ברבי

המערער ביקש לבטל החלטה משנת 1990 בטענה כי המשיב הציג מצג שווא בנוגע להיותו יורש יחיד.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 03/11/2022 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"א — ערעור אזרחי.
מספר התיק 5074/21 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה ביטול פסק דין — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור המערער ביקש לבטל החלטה משנת 1990 בטענה כי המשיב הציג מצג שווא בנוגע להיותו יורש יחיד.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"א 5074/21

אריה פישר נ. צבי ברבי

המערער ביקש לבטל החלטה משנת 1990 בטענה כי המשיב הציג מצג שווא בנוגע להיותו יורש יחיד.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערער ביקש לבטל החלטה שיפוטית משנת 1990 שקבעה כי המשיב יקבל את דירת אביהם המנוח ללא תמורה. המערער טען כי המשיב הציג מצג שווא כאילו הוא הבן היחיד. בית המשפט המחוזי דחה את התביעה בקובעו כי המערער אינו אמין, כי לא הוכח מצג שווא, וכי ממילא אין תועלת מעשית בשינוי הנימוק המשפטי לאחר שכבר ניתן פסק דין קודם בנושא. בית המשפט העליון דחה את הערעור, אישר את ממצאי הערכאה הדיונית, וקבע כי אין עילה להתערב בהחלטה או בהוצאות המשפט שנפסקו, תוך שהוא נמנע מחיוב נוסף בהוצאות בערעור בשל מצבו הכלכלי של המערער.

סוג הליך ערעור אזרחי (ע"א)
הרכב השופטים א' חיות, ע' פוגלמן, ד' ברק-ארז
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • אריה פישר

נתבעים

  • צבי ברבי

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • ההחלטה משנת 1990 התבססה על מצג שווא של המשיב לפיו הוא הבן היחיד
  • יש לבטל את ההחלטה בשל הטעיה
טיעוני ההגנה
  • אין עילה להתערבות בקביעות בית המשפט המחוזי
  • המערער פעל בשקר ובזיוף ונקט בהליכי סרק
  • המשיב לא ידע בשנת 1990 על קיומם של אחיו
מחלוקות עובדתיות
  • האם המשיב ידע על קיומם של אחיו בעת מתן ההחלטה בשנת 1990
  • אמינות עדותו של המערער

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • ממצאי בית המשפט המחוזי בדבר חוסר אמינות המערער
ראיות מרכזיות שנדחו
  • ראיות נוספות שהמערער ביקש להגיש בערעור

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"א 44414-10-18
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בחיפה
תקדימים משפטיים

שלב ההליך

ערעור

סכום הוצאות משפט

100000

סכום הפיצוי

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 5074/21 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות כבוד המשנה לנשיאה ע' פוגלמן כבוד השופטת ד' ברק-ארז המערער: אריה פישר נ ג ד המשיב: צבי ברבי ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט מ' רניאל) בת"א 44414-10-18 מיום 2.6.2021 תאריך הישיבה: ו' בחשון התשפ"ג (31.10.2022) בשם המערער: בעצמו בשם המשיב: בעצמו פסק-דין המשנה לנשיאה ע' פוגלמן: בשנת 1990 רכש המשיב מחברת עמידר את הדירה שאביו (להלן גם: המנוח) התגורר בה (להלן: הדירה), בכפוף לרישום משכנתה לטובתו. באותה עת המשיב היה האפוטרופוס היחיד של אביו. ביום 24.7.1990 אישר בית המשפט המחוזי בחיפה את שטר המשכנתה, שקבע בין היתר כי לאחר פטירת האב הבעלות בדירה תועבר במלואה לידי המשיב, ללא תמורה (להלן בהתאמה: ההחלטה משנת 1990 ותנאי ההעברה). לאחר פטירת האב, בחודש מרץ בשנת 2005 ניתן צו ירושה שמכריז על המשיב כיורשו היחיד. בהתאם, נרשמה הדירה על שם המשיב. בשנת 2010 הגישו המערער ושניים אחרים (שלושתם להלן: האחים הנוספים) בקשה לביטול צו הירושה. לאחר שבדיקת רקמות מצאה כי הם אכן ילדיו של המנוח, ניתן ביום 11.8.2013 צו ירושה מתוקן שקובע כי המשיב והאחים הנוספים הם יורשיו של המנוח. במרץ 2014 הגישו האחים הנוספים תובענה לביטול ההחלטה משנת 1990. ביום 9.11.2015 קיבל בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט מ' רניאל) את התובענה. המשיב ערער על ההכרעה, וביום 9.3.2017 מחק בית משפט זה (כב' השופטת (כתוארה אז) א' חיות והשופטים ד' ברק-ארז ומ' מזוז) את הערעור בכפוף להצהרות הצדדים להלן: "1. המשכנתא עומדת בתוקפה ומה שבוטל על פי פסק-הדין נושא הערעור הוא התנאי שבסעיף ג' למשכנתא להעברת מלוא הזכויות בדירה למערער לאחר פטירת האב. 2. במסגרת ההתחשבנות שתתקיים בהליך פירוק השיתוף בין הצדדים האמור להיות מוגש לבית המשפט לענייני משפחה, יבוא בחשבון כנגד המשכנתא הסכום שאותו שילם המערער במזומן עבור הדירה באופן שחלקו היחסי של סכום זה מסך כל שווי הדירה בעת הרכישה ישוערך לטובת המערער כאותו חלק יחסי משווי הדירה כערכה במועד חלוקת התמורה שתתקבל במסגרת פירוק השיתוף" (ע"א 8926/15 ברבי נ' בן טוב (9.3.2017) (להלן: ע"א 8926/15)). ביום 18.10.2018 הגיש המערער את התובענה נושא בקשה זו, ובה תבע שוב לבטל את ההחלטה משנת 1990. המערער טען כי ההחלטה התבססה על מצג שווא שהציג המשיב, שלפיו הוא בנו היחיד של המנוח, למרות ידיעתו שאין כך הדבר. ביום 2.6.2021 דחה בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט מ' רניאל) את התובענה. בראשית הדברים צוין כי בעקבות פסק הדין בע"א 8926/15 אין תועלת מעשית בהליך, וכי מטרתו היא לשנות את הנימוק לביטול תנאי ההעברה, מעובדה שלא הייתה ידועה למשיב, למצג שווא מצידו. עוד נאמר כי שינוי נימוק ללא שינוי התוצאה אינו מצדיק לבטל פסק דין חלוט. לגוף העניין נקבע כי אמינותו של המערער נפגעה, וכי הוא "כיזב בעדותו שוב ושוב" הן בהליך הנוכחי והן בזה שקדם לו. בית המשפט קבע כי אין להסתמך על הראיות שהציג המערער, מסיבות שונות. עוד נקבע כי המשיב לא ידע בשנת 1990 על קיומם של אחיו, ולכן לא פעל תוך הצגת מצג שווא. לבסוף, בית המשפט חייב את המערער בהוצאות משפט בסך 100,000 ש"ח. על פסק דין זה נסוב הערעור שלפנינו. בצד ערעורו הגיש המערער בקשות להגשת ראיות נוספות בערעור, כאשר כבר בפתח הדיון בערעור הובהר למערער כי אלה לא עומדות באמות המידה הקבועות בדין בהקשר זה ומכאן שאנו מחליטים לדחותן. בערעורו חלק המערער על ממצאיו ומסקנותיו של בית המשפט המחוזי ועתר לביטולו של פסק הדין קמא ולקבלת תביעתו. המערער אף עתר לביטול ההוצאות שנפסקו לו בערכאה קמא, אשר תשלום מחצית מהן עוכב בהחלטתי מיום 11.8.2021. המשיב מצידו טען כי אין עילה להתערבות בקביעותיו של בית המשפט המחוזי, מה גם שהמערער פעל לטעמו בשקר ובזיוף ונקט בהליכי סרק רבים. שקלנו את טיעוני הצדדים בכתב ובעל פה. מצאנו כי אין לדחות את הממצאים העובדתיים שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית, כי אלה תומכים במסקנה המשפטית וכי אין לגלות בה טעות שבחוק. אנו דוחים אפוא את הערעור בגדר תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. לא מצאנו עילה להתערבותנו גם בשיעור ההוצאות שנפסק. נושא זה נתון במובהק לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, ולמעט מקרים חריגים ערכאת הערעור אינה רואה להתערב בו. נוסיף ונציין כי בית המשפט המחוזי פירט את השיקולים שעמדו בבסיס החיוב בהוצאות וביניהם אופן ניהול ההליך, מספר הישיבות, ההחלטות שנדרשו ותשלום שכר טרחת עורך דין ששילם המשיב לבא כוחו בסך 90,204 ש"ח. על יסוד שיקולים אלה, מצאנו כי סכום ההוצאות שנפסק אינו מצדיק התערבות ערכאת הערעור. בצד האמור, בשים לב לגובה הסכום ולמצבו הכלכלי והרפואי של המערער (ראו ס' 5 סיפא להחלטה מיום 11.8.2021) החלטנו לא לעשות צו להוצאות בערעור. ניתן היום, ‏ט' בחשון התשפ"ג (‏3.11.2022). ה נ ש י א ה המשנה לנשיאה ש ו פ ט ת _________________________ 21050740_M15.docx ננ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il