פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 5071/06

גדליה עוזרי נ. בית הדין הארצי לעבודה ירושלים-הנהלת בתי המשפט

העותר ביקש לבטל את החלטת בית הדין הארצי לעבודה שדחתה את תביעתו לדמי פגיעה בשל אי-רישומו כעובד עצמאי במוסד לביטוח לאומי בעת התאונה.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 06/09/2007 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 5071/06 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה ביטוח לאומי — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר ביקש לבטל את החלטת בית הדין הארצי לעבודה שדחתה את תביעתו לדמי פגיעה בשל אי-רישומו כעובד עצמאי במוסד לביטוח לאומי בעת התאונה.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 5071/06

גדליה עוזרי נ. בית הדין הארצי לעבודה ירושלים-הנהלת בתי המשפט

העותר ביקש לבטל את החלטת בית הדין הארצי לעבודה שדחתה את תביעתו לדמי פגיעה בשל אי-רישומו כעובד עצמאי במוסד לביטוח לאומי בעת התאונה.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותר הגיש עתירה נגד החלטת בית הדין הארצי לעבודה שדחתה את תביעתו לדמי פגיעה לאחר תאונת עבודה. העותר טען כי למרות שלא היה רשום כ'עובד עצמאי' במוסד לביטוח לאומי בעת התאונה, הוא עמד בתנאים המהותיים להגדרה זו, ולכן זכאי לגמלה. בית המשפט העליון דחה את העתירה וקבע כי סעיף 77(א) לחוק הביטוח הלאומי מחייב רישום בפועל או פעולה אקטיבית לרישום כתנאי לקבלת גמלה. בית המשפט הדגיש כי פרשנות זו נועדה להבטיח ודאות ויציבות תקציבית של המוסד. בנוסף, צוין כי העותר היה מודע לסיווגו השגוי ולא פעל לתקנו, ולכן אין מקום להתערבות בהחלטת בתי הדין לעבודה.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים א' פרוקצ'יה, א' רובינשטיין, ס' ג'ובראן
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • גדליה עוזרי

נתבעים

  • בית הדין הארצי לעבודה ירושלים - הנהלת בתי המשפט
  • המוסד לביטוח לאומי

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • יש להבחין בין חובת ההודעה לביטוח הלאומי לבין התנאים המהותיים לסיווג כעובד עצמאי.
  • די בכך שהוכח כי התנאים המהותיים לסיווג כעובד עצמאי התקיימו בפועל בעת הפגיעה, גם ללא רישום מוקדם.
  • בית הדין טעה בפרשנות סעיף 77(א) לחוק הביטוח הלאומי.
טיעוני ההגנה
  • העותר לא היה רשום כעובד עצמאי בעת התאונה ולא עשה את המוטל עליו כדי להירשם.
  • העותר היה מודע לסיווגו כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי ולא פעל לשינויו.
  • פרשנות בתי הדין לעבודה תואמת את לשון החוק ותכליתו ליצירת ודאות ויציבות.
מחלוקות עובדתיות
  • האם העותר עמד בתנאי סעיף 77(א) לחוק הביטוח הלאומי לצורך קבלת דמי פגיעה.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • סעיף 77(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995
  • תקנות הביטוח הלאומי (רישום) תשכ"ג-1963, תקנה 2(2)
  • שומות מס הכנסה של העותר לשנים 1999 ו-2000

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית הדין הארצי לעבודה
תקדימים משפטיים
  • בג"ץ 525/84 נביל חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה
  • דב"ע נה 37-0 ראייד פלאח נ' המוסד לביטוח לאומי

תגיות נושא

  • ביטוח לאומי
  • דמי פגיעה
  • תאונת עבודה
  • עובד עצמאי
  • פרשנות חוק

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 5071/06 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5071/06 בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט ס' ג'ובראן העותר: גדליה עוזרי נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הארצי לעבודה ירושלים - הנהלת בתי המשפט 2. המוסד לביטוח לאומי עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד עובד כהן פסק-דין השופטת א' פרוקצ'יה: 1. זו עתירה כנגד פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה, אשר דחה את ערעור העותר בעניין תביעתו לדמי פגיעה בגין תאונת עבודה, אשר נדחתה. תביעת העותר נדחתה מן הטעם שבעת התאונה לא היה רשום במוסד כעובד עצמאי, ולא עשה את המוטל עליו כדי להירשם כעובד עצמאי כאמור בסעיף 77(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995. 2. העובדות הצריכות לעניין הן, בקצרה, אלה: ביום 17.8.99 שונה סיווגו של העותר מעובד עצמאי למי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, וזאת רטרואקטיבית מיום 1.1.95. ביום 25.10.00 נפגע המערער בעבודה, ותביעתו לתגמולים נדחתה מאחר שלא נתקיימו לגביו הוראות סעיף 77(א) לחוק. הוראה זו קובעת: "חובת רישום לעובד עצמאי ולעובד לשעה (א) לגבי עובד עצמאי, תנאי לגמלה לפי פרק זה הוא שהמבוטח יהיה בעת הפגיעה רשום במוסד כעובד עצמאי, או שעשה את המוטל עליו כדי להירשם". חודשיים לפני הפגיעה, ב-23.8.00, התקבלה שומת מס הכנסה של העותר לשנת 1999, וביום 24.6.01 לאחר התאונה התקבלה שומה כאמור לשנת 2000. הנתונים של שומת 99 הצביעו על כך כי סיווגו של העותר נותר כמי שאינו עונה להגדרת עובד ועובד עצמאי. לעומת זאת, לגבי שנת 2000, הנתונים הצביעו על כך כי סיווגו ענה מחדש להגדרת "עובד עצמאי", והוא נדרש לשנות את סיווגו במוסד לביטוח הלאומי. הוא לא עשה כן. עוד נקבע, כי העותר היה מודע לסיווגו כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי בעת קרות תאונת העבודה, וזאת לאור השינוי שחל בסיווגו בשנת 99, ולאור הסיווג האמור בפנקסי התשלומים שנשלחו אליו, וכן לאור סיווגו בשומת מס הכנסה לשנת 99. בנסיבות אלה, קבעו ערכאות בית הדין לעבודה, כי העותר אינו זכאי לדמי פגיעה, משלא נתמלאו תנאי סעיף 77(א) לחוק הביטוח הלאומי. 3. העתירה מוגשת כנגד פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה. טענתו של העותר בתמצית היא כי יש מקום להבחין בין חובת ההודעה של מבוטח לביטוח הלאומי על עיסוקו, לבין השאלה האם נתמלאו התנאים המהותיים לסיווגו כעובד עצמאי. לדבריו, כדי לקיים את דרישות סעיף 77(א) לחוק, די בכך שניתן להוכיח גם לאחר התאונה כי התנאים המהותיים לסיווג כעובד עצמאי היו קיימים בעת הפגיעה. העותר נאחז בעניין דב"ע נה 37-0 ראייד פלאח נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כח, עמ' 283, שם הכיר המוסד במבוטח כעצמאי, למרות שהדו"ח בעניינו הוגש רק 4 חודשים לאחר התאונה. העותר טוען כי בית המשפט טעה טעות מהותית בפרשנות שנתן להוראות החוק והתקנות כאשר היתנה את זכאותו בשינוי רישום הסיווג בפועל, למרות שהוכח כי למעשה במועד התאונה הוא מילא בפועל את תנאי הגדרת "עובד עצמאי". 4. דין העתירה להידחות. כלל הוא כי בית משפט זה לא יתערב בפסק דין של בית הדין לעבודה אלא אם נפלה בו טעות משפטית מהותית, ומקום בו הצדק מחייב זאת (בג"צ 525/84 נביל חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פד"י מ(1) 673). בענייננו עלתה שאלת פרשנותו של סעיף 77(א) לחוק הקובע כתנאי לקבלת גמלת דמי פגיעה בגין תאונת עבודה כי המבוטח היה בעת הפגיעה רשום במוסד כעובד עצמאי, או שעשה את המוטל עליו כדי להירשם. בתי הדין לעבודה פרשו הוראה זו כלשונה - כי לצורך גיבוש הזכות לגמלה יש צורך ברישום בפועל של הנפגע כעובד עצמאי, או, למצער, כי הוא עשה את המוטל עליו כדי להירשם. פרשנות הוראה זו כלשונה תואמת גם את תכלית החוק - ליצור ודאות ויציבות ביחס לתמונת המצב של הזכאים לדמי פגיעה במקרה של תאונה, ולאפשר לרשות הציבורית לכלכל את תקציבה ומהלכיה בהתאם לרישום ברור של הזכאים, או לפחות אלה שהגישו בקשות לרישום מטעמם, גם אם טרם נרשמו בפועל. העותר במקרה זה לא היה רשום בעת התאונה כעובד עצמאי וגם שומת מס הכנסה לשנת 2000 בעניינו הוגשה רק ב-24.6.01, זמן ניכר לאחר התאונה. מטעם זה לא ניתן לראות את העותר כמי שהיה רשום בעת הפגיעה כעובד עצמאי, וגם לא כמי שעשה את המוטל עליו כדי להירשם (ראו גם תקנות הביטוח הלאומי (רישום) תשכ"ג-1963, תקנה 2(2)). 5. העותר חולק על פרשנות זו וטוען, כי יש מקום לפרש את תנאי סעיף 77(א) לחוק כמכשירים גם מי שבפועל ענה להגדרת "עובד עצמאי" במועד הרלבנטי, גם אם טרם סווג כך ברישום מתאים במוסד. פרשנות זו סוטה מלשון החוק, ולטעמי גם מתכליתו. אולם אפילו היתה זו פרשנות אפשרית - דבר הקשה בעיני - מכל מקום, היא אינה מעמידה את הפרשנות שניתנה להוראת החוק בידי בתי הדין לעבודה כ"טעות משפטית מהותית". פרשנותם היא, למיצער, סבירה והולמת את לשון החוק, ולטעמי - גם את תכליתו. ואשר לטענה בדבר פגיעה בצדק כלפי העותר - גם זאת אין לקבל. העותר ידע לאורך זמן כי סיווגו כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי אינו מזכה אותו בגמלה, ולא טרח בשנת 2000, כשהשעה היתה כשרה לכך, לטפל בשינוי סיווגו. במחדלו זה הוא הביא את התקלה על עצמו, וקשה לראות היכן כשלה הרשות הציבורית באופן המצדיק את התערבותנו. העתירה נדחית על הסף. ניתן היום, כ"ג באלול תשס"ז (6.9.07). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06050710_R01.docלח מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il