פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 5069/98
בפני: כבוד השופט י' קדמי
כבוד השופט י' טירקל
כבוד השופט ח' אריאל
המערער: פלוני
נגד
המשיבה: מדינת ישראל
תאריך הישיבה: כ"ח בחשון תשנ"ט (17.11.98)
בשם המערער: עו"ד עסלי עבד
בשם המשיבה: עו"ד תמר בורנשטיין
פסק-דין
המערער הורשע על פי הודאתו - בעקבות הסדר טיעון - בבית המשפט המחוזי בירושלים (ת.פ. 154/98) בשלש עבירות של מעשה סדום בקטין; ונדון בשל כך לארבע שנים מאסר, מתוכן שנתיים וחצי לריצוי בפועל והיתרה על תנאי.
בעת המקרה היה המערער כבן 16 וחצי והועסק בעבודות נקיון בבית ספר במזרח ירושלים; ואילו הקטין, קרבן המעשים, היה אז כבן תשע וחצי ולמד בבית הספר האמור. מעשי הסדום שבהם הורשע המערער, באו לכלל ביטוי בהחדרת אבר מינו פעמיים לפיו של הקטין ופעם אחרת בשפשוף אבר מינו באיזור ישבנו של האחרון.
הערעור מכוון כנגד חומרת העונש. טענתו של ב"כ המערער היא, כי בית המשפט המחוזי לא נתן משקל נאות לקולה לגילו הצעיר של המערער, לעברו הנקי ובמיוחד לכושרו הנפשי הדל, שהביא לנשירתו מבית הספר בילדותו כאשר עד היום אינו יודע קרוא וכתוב. לשיטתו של הסניגור, מן הראוי היה להסתפק במקרה זה בעונש מאסר לריצוי בפועל לתקופה קצרה באורח משמעותי מזו שנגזרה, כשלצידה תקופה ממשית של מאסר על תנאי.
לא נוכל להיעתר למערער. המעשים שבגינם הורשע חמורים מעצם טיבם וחומרתם ידועה גם לבעל אישיות דלה כשלו; כאשר חומרתם גוברת במקרה דנא בהתחשב בכך, שהמדובר במי שעבד במוסד חנוכי והמעשים בוצעו על ידו בחניך של אותו מוסד.
אכן, העונש אינו קל. עם זאת, אין לומר שהוא מופרז לחומרה במידה המצדיקה את התערבותה של ערכאת הערעור.
הערעור נדחה.
ניתן היום כ"ח בכסלו תשנ"ט (17.11.98).
ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט
העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
98050690.H01