ליאון אריה אייל נ. מדינת ישראל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 5067/22 לפני: כבוד השופט י' אלרון כבוד השופט ח' כבוב כבוד השופטת ר' רונן המערערים: 1. ליאון אריה אייל 2. יהב סחר בע"מ נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בת"פ 37975-11-17, שניתן על ידי כבוד השופט י' ליבדרו תאריך הישיבה: י"ב בתשרי התשפ"ד (27.09.2023) בשם המערערים: עו"ד ירום הלוי בשם המשיבה: עו"ד מחמד סראחנה; עו"ד ברוך יעקובי פסק-דין ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד השופט י' ליבדרו) בת"פ 37975-11-17 מיום 10.11.2021 (הכרעת דין) ומיום 14.06.2022 (גזר דין). המערערים הורשעו לאחר שמיעת ראיות בעבירות שיוחסו להם במסגרת שלושה אישומים. בגדרי האישום הראשון הורשעו המערערים ב-62 עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, 11 עבירות של זיוף בנסיבות מחמירות, 11 עבירות של שימוש במסמך מזויף ו-4 עבירות של הסעה בכלי תחבורה מסוכן, לפי סעיפים 415 סיפה, 418 סיפה, 420 ו-343 רישה לחוק העונשין, התשל"ז-1977 בהתאמה; באישום השני הורשעו המערערים ב-16 עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 סיפה לחוק העונשין; ובאישום השלישי בעבירת הלבנת הון וב-64 עבירות של איסור עשיית פעולה ברכוש אסור, לפי סעיפים 3 ו-4 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס- 2000. הערעור הופנה תחילה הן נגד הכרעת הדין הן נגד גזר הדין. ברם, לאחר ששמענו את טענות בא-כוח המערערים בדיון שהתקיים לפנינו, שיקפנו לו את התרשמותנו שלפיה הכרעת הדין המפורטת והמנומקת של בית משפט קמא מיוסדת על אדנים איתנים, דבר דבור על אופניו, הן בהיבט ניתוח הראיות הן בהנמקה המשפטית; וכי לא שוכנענו כי יש ממש בטענותיו בכל הנוגע להרשעה בעבירות לפי סעיפים 3 ו-4 לחוק איסור הלבנת הון. אשר על כן, המלצנו למערערים למשוך את ערעורם על הכרעת הדין, וביקשנו את תשובת המשיבה ביחס לגזר הדין בלבד. המערערים קיבלו המלצתנו, ומכאן שהערעור על הכרעת הדין נדחה בזאת. אשר לגזר הדין – שקלנו את טיעוני באי-כוח הצדדים מזה ומזה. במכלול הנסיבות, מצאנו כי היה מקום ליתן משקל רב יותר לטעמים שמנה בית משפט קמא בגזר דינו במסגרת השיקולים לקולה, ולהקל עוד קמעא בעונשו של המערער. בהקשר זה מצאנו לציין את הטעם הקשור ב"ראשוניות היחסית הקשורה בהרשעת בעל מגרש רכבים בפלילים בגין כך שלא עדכן רוכש מבעוד מועד כי הרכב שאותו מבקש הוא לרכוש הוכרז זה מכבר כאבדן להלכה", לצד "האכיפה החסרה בתחום והתהיות שהועלו במסגרת הכרעת הדין בדבר מנגנון הפיקוח של קיום התנאים המוקדמים להעברת רישיונות הרכבים המוכרזים לסוחרי הרכב, על המוטיבציות השונות של הנוגעים בדבר" (פסקה 17 לגזר הדין). בנוסף, וכפי שתואר בגזר הדין, בעת שהותו של המערער במעצר לצרכי חקירה, הוא "הותקף על-ידי אסיר באמצעות סכין גילוח מאולתר שחתך אותו בידו ובגבו וכי הרקע לתקיפה הוא מצבו הנפשי של התוקף". תקיפה זו, כך התברר, הובילה לפגיעה פיזית משמעותית, ונלוותה לה גם "פגיעה נפשית ולמצער רגשית" (פסקה 20 לגזר הדין). התקיפה אף נעשתה ללא כל התגרות מוקדמת מצד המערער, וללא כל התראה שהייתה יכולה 'להקדים תרופה למכה'. יצוין, כי בית המשפט המחוזי מצא להתחשב בשיקול אחרון זה, בדרך של חריגה לקולה ממתחם העונש, בין אם מכוח דוקטרינת ההגנה מן הצדק (שם), בין אם מכוח שיקולי צדק כלליים המצדיקים חריגה כאמור (פסקה 21 לגזר הדין); ודרך הילוכו בהקשר זה מקובלת עלינו. אולם, במכלול הנסיבות ובכללן היעדר עבר פלילי למערער לצד נסיבותיו האישיות, מצאנו כאמור כי הדברים מצדיקים הקלה מדודה נוספת בעונשו. אשר על כן, אנו מורים כי המערער ירצה עונש של 24 חודשי מאסר בפועל, חלף 30 חודשי מאסר בפועל שנגזרו עליו בבית המשפט המחוזי. יתר רכיבי גזר הדין יעמדו בעינם. המערער יתייצב לשאת בעונש המאסר בפועל שהוטל עליו ביום 31.10.2023 עד השעה 10:00 ביס"ר דקל או במקום אחר על פי החלטת שירות בתי הסוהר, כשברשותו תעודת זהות או דרכון. על המערער לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר, בטלפונים: 074-7831077 או 074-7831078. ניתן היום, ‏י"ב בתשרי התשפ"ד (‏27.9.2023). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת ______________________ 22050670_C14.docx חד מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il