בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ
5066/98
בפני: כבוד
השופט ת' אור
כבוד
השופט י' טירקל
כבוד
השופט ע' ר' זועבי
המערערת: מדינת ישראל
נגד
המשיבים: 1.
ניעמן דחלה
2.
מוחמד אמארה
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 28.6.98 בת"פ
313/98 שניתן על ידי כבוד השופט י' כהן
תאריך
הישיבה: כד' בתשרי התש"ס (04.10.99)
בשם
המערערת: עו"ד אורלי מור אל
בשם
המשיב 1: עו"ד ישי סורק
בשם
המשיב 2: עו"ד וליד חורי
בשם
שרות המבחן למבוגרים: גברת זהבה מור
פסק-דין
השופט ת' אור:
1. המשיבים הורשעו בבית המשפט המחוזי בשורה של
עבירות. עיקר עובדות האישום הראשון, בו הורשעו שני המשיבים, הן כדלקמן:
המשיבים, ביחד עם אחד בשם חמזה, נטלו חלק
בעיסקה של סחר בכלי נשק. בין חמזה לפלוני, אשר הוברר למשיבים כעבור זמן שהוא סוכן
משטרתי, סוכם על מכירת ארבעה אקדחים לסוכן במחיר 11,000 ש"ח לאקדח. ביום
4.1.98 התקיימה פגישה בין הסוכן, חמזה ושני המשיבים. כל אחד מהמשיבים הביא עימו
אקדח ומחסנית. בהגיעם למקום המפגש, ירדו המשיבים מהרכב ודרכו את אקדחיהם. חמזה אמר
לסוכן שגילה מארב משטרתי באזור, ועל כן יש צורך לשנות את מקום ביצוע העיסקה.
כשנסעו לכיוון המקום המיועד החדש והסוכן לא נעצר בו, חשדו המשיבים וחמזה שמא הסוכן
הוא שוטר והחלו רודפים אחריו. המשיבים ירו מאקדחיהם לעבר רכבו של הסוכן ומספר
קליעים פגעו ברכב. בנוסף, התנגשו ברכבו של הסוכן במטרה להסיטו מן הכביש. אכן, כתוצאה
מכך הוסט רכבו של הסוכן מהכביש ונעצר. בשלב זה הגיעו למקום מספר ניידות מוסוות של
המשטרה והפעילו צופרים. המשיבים וחמזה ברחו מהמקום ברכבם בנסיעה מהירה, כשהם
מתעלמים מאיתותי המשטרה לעצור. במהלך נסיעה זו הם חצו צומת ברמזור אדום. המשיבים
אף הרחיקו לכת, והחלו יורים מבעד לחלון המכונית בה נסעו לכיוון ניידות המשטרה.
כתוצאה מירי זה נפגע אחד השוטרים שהיה באחת הניידות בראשו, בכתפו ובידו, ובדרך נס
לא נגרם לו נזק גופני כבד. רק לאחר שצמיגי מכוניתם נפגעו מירי השוטרים, עצרו
המשיבים וחמזה את הרכב וזרקו את האקדחים מבעד לחלון מכוניתם. על כך יש להוסיף,
שקודם פגישתם עם הסוכן, עישנו המשיבים עם חמזה סם מסוכן מסוג קנבוס בביתו של המשיב
הראשון.
בגין מסכת האירועים כאמור, הורשעו המשיבים
בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה, אחזקת והובלת נשק ואביזרי תחמושת, ניסיון לביצוע
סחר בנשק והחזקת סם מסוכן לשימוש עצמי.
2. המשיב הראשון הורשע בשני פרטי אישום נוספים.
באישום אחד (האישום השני של כתב האישום) הורשע בהחזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי
בלבד, דהיינו החזקת סם מסוג קנאבוס במשקל כולל של 355.7 גרם וכן גידל בביתו מספר
שיחי קנאבוס; ובאישום האחר (האישום השלישי של כתב האישום) הורשע בכך ששבועיים קודם
למעצרו רכש אקדח ומחסנית תמורת סך 10,000 ש"ח, אך בשל מעצרו לא הספיק לשלם
למוכר את התמורה. הוא הורשע בשל כך באחזקת נשק ותחמושת וכן בניסיון לביצוע סחר
בנשק.
3. המשיב השני הורשע גם הוא באישום נוסף (האישום
הרביעי בכתב האישום) במספר עבירות של סחר בנשק, החזקת נשק ויריות באיזור מגורים.
על פי עובדות המקרה בהן הודה, כשנתיים קודם להגשת כתב האישום, רכש שלושה רובים
תמורת סכום של 8,000 ש"ח לרובה. בהזדמנות אחרת רכש אקדח ומחסנית. במועד אחר
נקשרה עיסקה בין המשיב השני לבין קרוב משפחה שלו, המתגורר בשטחים, שהלה יתקן אקדח
ותת מקלע מסוג עוזי שמסר לו המשיב השני ובתמורה יישאר האקדח בידיו של אותו קרוב.
בסופו של דבר, נשארו בידו הן האקדח והן תת המקלע.
בארוע נוסף מכר המשיב השני לבן משפחה אחר שני
רובים, אקדח ומחסנית, ובתמורה קיבל 10,000 ש"ח וכן ויתור על חוב. האירוע
האחרון אירע מספר חודשים קודם למעצרו של המשיב השני, ובמהלכו קיבל המשיב השני
מתושב כפרו אקדח, הוא ירה באקדח מספר יריות ולאחר מכן החזירו לאותו תושב.
4. בגין העבירות האמורות נדון המשיב הראשון לארבע
וחצי שנות מאסר בפועל ולשלוש שנים על תנאי, והמשיב השני נדון לחמש שנות מאסר, וכן
הופעל מאסר על תנאי של עשרה חודשים שהיה תלוי ועומד נגדו, מתוכו שישה חודשים ירוצו
במצטבר לחמש שנים וארבעה חודשים יהיה על תנאי. כן נדון ל3.5- שנות מאסר על תנאי.
בנוסף, הוטל על כל אחד מהמשיבים קנס בסך 15,000 ש"ח וכן הוא חוייב לחתום על
התחייבות בסך 25,000 ש"ח לבל יעבור משך שלוש שנים עבירות דומות.
ערעור המדינה הוא על קולת העונש.
5. על חומרת העבירות של סחר בנשק ואחזקתו שלא
כדין נאמר רבות. החשש הוא של העברה מיד ליד של הנשק המוחזק או נסחר שלא כחוק,
כשאין לדעת מי ומתי ולאיזה צורך יעשה בו שימוש. הניסיון מלמד שפעמים רבות מגיע
הנשק לידיהם של עבריינים או מחבלים אשר סכנתם רבה. יש, על כן, לנקוט גישה מחמירה
כלפי סוחרי נשק ומחזיקי נשק שלא כדין.
בענייננו חברו ל"עבירות הנשק" של
המשיבים התנהגות אלימה ומסוכנת של המשיבים כשהחלו חושדים בסוכן. תחילה ירו לעבר
מכוניתו ופגעו בה, ואף התנגשו ברכבו והסיטוהו מהכביש. כשהתברר להם ששוטרים מבקשים
לעצרם לא נרתעו, ותוך נסיעה פראית עם רכבם ירו המשיבים כלפי השוטרים הרודפים
אחריהם ואף פגעו באחד השוטרים. מעשה יריות אלה לעבר השוטרים הינו בלי ספק עליית
מדרגה בהתנהגות העבריינית של המשיבים. זוהי קריאה אלימה ומסוכנת של תיגר כלפי
אכיפת החוק, הטומנת בחובה סכנה רבה לעוסקים באכיפה זו.
נקיטת אלימות כלפי שוטרים בדרך של ירי לעברם,
מחייבת, לדעתנו, ענישה מכבידה ומרתיעה.
6. לכל אחד מהמשיבים יש הרשעות קודמות. הרשעותיו
הקודמות של המשיב הראשון כוללות שני מעשי גניבה ונשיאת סכין למטרה לא כשרה.
הרשעותיו הקודמות של המשיב השני כוללות עבירות נגד רכוש, תקיפה חבלנית וכן עבירה
של החזקת נשק שלא כדין בגינה ריצה שישה חודשי מאסר וכן הוטלו עליו עשרה חודשי מאסר
על תנאי שאת תנאיו הפר המשיב.
7. נוכח העבירות בנשק הנוספות של המשיב השני
לעומת אלה של המשיב הראשון ונוכח הרשעותיו הקודמות הכוללות עבירה של אחזקת נשק, יש
להחמיר בדינו לעומת המשיב הראשון, כפי שאכן עשה בית המשפט. אלא, שלדעתנו, אין
בעונשים שהוטלו על שני המשיבים כדי למצות את חומרת מעשיהם המתוארים ויש להחמיר עמם
באופן משמעותי. העיסוק בסחר בנשק ובאחזקתו, כשלכך מצטרפת התנהגותם האלימה כלפי
שוטרים של המשיבים ביום המקרה, מחייבת זאת.
8. סנגורי המשיבים הדגישו את העובדה שחמזה, אשר
היה שותף למעשי המשיבים ביום המקרה, נדון לשלוש שנות מאסר בפועל בלבד. מכאן הם
בקשו, שיגזר מכוח עיקרון אחידות הענישה, שאין להחמיר עם המשיבים מעבר לעונש שהוטל
עליהם על ידי בית המשפט המחוזי. אלא שהניסיון להשוות בינו לבין שני המשיבים לא
יצלח. ראשית, המשיבים הם שבאו למפגש עם אקדחים טעונים, כשחמזה לא היה מזויין כלל,
וכן רק הם ירו לעבר הסוכן ולעבר השוטרים. שנית, המשיבים הורשעו בעבירות נוספות
לאלה שבפרט הראשון, כולל "עבירות נשק", כמתואר לעיל. שלישית, לחמזה אין
הרשעות קודמות כלשהן, מה שאין כן ביחס למשיבים. חמזה גם הודה במשטרה מיד ושיתף
פעולה עם החוקרים, שלא כמו המשיבים. המסקנה היא, שאין בעונש שהוטל על חמזה להכתיב
את העונש הראוי למשיבים.
9. על סמך כל האמור לעיל, אנו מקבלים את ערעור
המדינה, כך שבמקום ארבע וחצי שנות מאסר אשר הוטלו על המשיב הראשון, יהיה עליו
לרצות שבע שנות מאסר; ובמקום חמש שנות מאסר אשר הוטלו על המשיב השני, יהיה עליו
לרצות שמונה שנות מאסר. יתר חלקי גזר הדין ישארו בתוקפם, כולל הפעלת המאסר על תנאי
כלפי המשיב השני בדרך שהורה בית המשפט המחוזי. התוצאה היא, שמשיב זה ירצה שמונה
וחצי שנות מאסר.
ש
ו פ ט
השופט י' טירקל:
אני מסכים. ש
ו פ ט
השופט ע' ר' זועבי:
אני מסכים. ש
ו פ ט
הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט ת' אור.
ניתן היום, ד' בחשון התש"ס (14.10.99).
ש ו פ
ט ש ו פ ט ש ו פ ט
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
98050660.E01
/עכב