גולן נ' פרקליטות מחוז דרום - פלילי

2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 50655-02-25 לפני: כבוד השופטת דפנה ברק-ארז כבוד השופט אלכס שטיין כבוד השופט חאלד כבוב העותרת: טולה טליה גולן נגד המשיבה: פרקליטות מחוז דרום - פלילי עתירה למתן צו על תנאי; תגובה מקדמית מטעם המשיבה; הודעת העותרת מיום 30.03.2025 בשם העותרת: עו"ד אשר אוחיון בשם המשיבה: עו"ד מיטל בוכמן-שינדל פסק-דין השופט חאלד כבוב: עניינה של העתירה, שהוגשה ביום 19.02.2025, בבקשת העותרת כי נורה למשיבה להתייצב וליתן טעם מדוע לא תקבל החלטה בתיק החקירה שנפתח נגדה. 1. ביום 05.03.2024, נפתחה חקירה במשטרת ישראל בגין חשדות למעשי התעללות, אלימות ואיומים, וכן עבירות של אי-דיווח ורשלנות כלפי פעוטות, שבוצעו, לכאורה, על-ידי צוות מעון ויצ"ו בקרית גת, אותו ניהלה העותרת. במסגרת החקירה, נחקרה העותרת באזהרה בחשד לביצוע עבירה של אי-דיווח אחראי על ביצוע עבירה בקטין. לאחר שתיק החקירה נגד העותרת נותר פתוח תקופה בת כשמונה חודשים, הודיע משרד החינוך לעותרת כי היא לא תורשה לשמש עוד כמנהלת המעון. עקב כך, פנה בא-כוח העותרת לנציגה מטעם המשיבה, בניסיון להחיש את קבלת ההחלטה בתיק. יצוין, כי ערב הגשת העתירה, העותרת הגישה ערר נגד החלטת משרד החינוך, אשר נדחה על-ידי ועדת הערר הפועלת לפי חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע"ט-2018. 2. מכאן העתירה שלפנינו, שהוגשה ביום 19.02.2025. לטענת העותרת, חומר הראיות הקיים בתיק לא הצדיק את חקירתה כחשודה; הוא איננו מצדיק את העמדתה לדין; וממילא אינו מצדיק את השיהוי בקבלת ההחלטה. בהקשר זה נטען, כי בהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה מס' 4.1202, בדבר משך טיפול התביעה עד להגשת כתב אישום – התקופה המרבית לקבלת החלטה סופית בתיק חקירה היא 18 חודשים; אך, על המשיבה מוטלת החובה לקבל את ההחלטה מוקדם ככל האפשר, ולא לנצל את מלוא הזמן מקום בו אין צורך והדבר מוביל לפגיעה בחשוד. 3. למקרא העתירה הוריתי בהחלטתי מיום 23.02.2025 על הגשת תגובה מקדמית. 4. בתגובתה מיום 26.03.2025, עמדה המשיבה על כך שדין העתירה להידחות בהיעדר עילה להתערבות שיפוטית בשיקול דעתה בשכגון דא. בתוך כך, הודגשה ההלכה הפסוקה לפיה שיקול הדעת הרחב המסור לגורמי אכיפת החוק משתרע גם בעת החלטה בדבר העמדה לדין או סגירת תיק חקירה; ובכלל זה בלוחות הזמנים לקבלת החלטה כאמור. בנדון דידן הודגש, כי מדובר בתיק עם חומר חקירה רב, לרבות כזה הכולל תיעוד חזותי ממצלמות המעון על פני תקופה בת למעלה מחודש ימים, ביחס למספר נאשמות; כי יש צורך בקבלת החלטה כוללת נגד כל החשודות באותה העת; וכי "הטיפול בתיק בחקירה נמצא בשלבים מתקדמים, במובן זה שהחלטה בתיק, ביחס לכלל החשודות וביניהן העותרת, צפויה להתקבל במועד קרוב" (ההדגשה במקור – ח' כ'). כן הובהר, כי ההחלטה בעניין השעיית העותרת מתפקידה היא החלטה עצמאית, שאינה תלויה בהכרח בתוצאותיה של החקירה הפלילית; ולפיכך, אין בהחלטת משרד החינוך כדי להשפיע על החלטת המשיבה בעניינה של העותרת במישור הפלילי. 5. למקרא תגובת המשיבה, הוריתי לעותרת, בו ביום, להודיע אם היא עומדת עתירתה. בהודעה מיום 30.03.2025 הודיעה העותרת כי היא עומדת עתירתה, במובן זה שהיא ביקשה כי העתירה תקבע לדיון בפני הרכב. 6. מכאן פסק דיננו. דיון והכרעה 7. הדין עם המשיבה – בנסיבות העניין יש לדחות את העתירה בהיעדר עילה להתערבות שיפוטית. 8. הלכה ידועה היא שלגורמי מערכת אכיפת החוק שיקול דעת רחב בכל הנוגע לניהול ההליך הפלילי על כל שלביו, החל משלב החקירה, עובר בשלב הגשת כתב האישום וכלה בהליכי הערעור (בג"ץ 8814/18 שלו נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (27.01.2019)), וכי בית משפט זה לא יתערב בשיקול הדעת האמור אלא במקרים חריגים בהם נפל פגם המחייב את התערבותו (בג"ץ 950/19 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' פרקליט המדינה, פסקה 10 (13.03.2019)). מקרה זה, על נסיבותיו, לא בא בקהל אותם מקרים חריגים. 9. כאמור, טענות העותרת נוגעות, בעיקרן, למשך הזמן בו תיק החקירה בעניינה נותר פתוח, ללא קבלת החלטה מצד התביעה – לכאן או לכאן; באופן המסב לה נזקים. יצוין כבר עתה, כי "גם ההחלטה 'שלא להחליט' בשלב זה מצויה במסגרת שיקול הדעת הרחב הנוגע לניהול החקירה" (שם, בפסקה 10). בהקשר זה יודגש, כי אין חולק שעל רשויות החקירה והתביעה לקבל החלטות בתיקים שמצויים בחזקתם תוך פרק זמן הולם; ואולם, כפי שנפסק לא אחת, משך הזמן משתנה ממקרה למקרה, ואין זה מתפקידו של בית המשפט להתוות לוח זמנים וסדרי עדיפויות לרשויות אלו, בהיעדר טעם מבורר. שכן, ההחלטה בדבר גורל התיק, מצויה בדלת אמות סמכותן ואחריותן המקצועית של רשויות אלה. במקרה דנן, על מכלול נסיבותיו, לא מצאתי כי מתקיימת לעת זו עילה המצדיקה התערבות שיפוטית, על כל הכרוך בכך. זאת, בין היתר, נוכח הצורך של התביעה לוודא כי גורמי החקירה אכן הצליחו לבור את בר-העבירות מתבן-התיעוד החזותי, המשתרע על פני שעות צילום רבות; וכאשר חלקם של האירועים, מטבע הדברים, אורכם מספר שניות בלבד – דבר המחייב דיוק. סוף מעשה במחשבה תחילה. לא זו אף זו, העובדה כי ישנן מספר נאשמות, ויש צורך לייחס לכל אחת מהן את העבירות הרלוונטיות בלבד, על יסוד חומרי החקירה – רלוונטית אף היא. הדברים מקבלים אך משנה תוקף נוכח האמור בתגובה המקדמית, כי "הטיפול בתיק בחקירה נמצא בשלבים מתקדמים, במובן זה שהחלטה בתיק, ביחס לכלל החשודות וביניהן העותרת, צפויה להתקבל במועד קרוב". 10. העתירה נדחית בזאת; בנסיבות העניין, לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, י"א ניסן תשפ"ה (09 אפריל 2025). דפנה ברק-ארז שופטת אלכס שטיין שופט חאלד כבוב שופט