אביב שצן נ. משרד הביטחון

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 50634-11-25 לפני: כבוד השופט אלכס שטיין כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ כבוד השופטת רות רונן העותר: אביב שצן נגד המשיבים: 1. משרד הביטחון 2. צבא ההגנה לישראל 3. לשכת הגיוס תל השומר עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד אפרים דמרי בשם המשיבים: עו"ד אסתי אוחנה פסק-דין השופטת רות רונן: עניינה של העתירה שלפנינו בהחלטת המשיבה 3 (להלן: לשכת הגיוס) לפטור את העותר מחובת שירות ביטחון. כן מלין העותר על סירובה של לשכת הגיוס לקלוט לידיה את ערעורו על ההחלטה האמורה. על פי הנטען בעתירה, העותר קיבל צו גיוס ליום 4.8.2025 ונועד להתגייס לשירות צבאי בחטיבת הצנחנים. סמוך למועד הגיוס, נמסר לו מכתב שכותרתו "פטור מחובת שירות ביטחון", בו צוין כי "בהתחשב בצרכי הצבא ולאור עברך הפלילי הוחלט שלא לגייסך לשירות הביטחון". עוד הובהר במכתב, כי ככל שיבקש העותר להשיג על הפטור "ניתן לפנות ללשכת הגיוס בבקשה מנומקת בצירוף מסמכים רלוונטיים" (להלן: החלטת הפטור). העותר, הסבור כי נפלה שגגה בקביעה שלפיה עומד לחובתו עבר פלילי, הגיע ללשכת הגיוס כשהוא מלווה באביו, במטרה להשיג על החלטת הפטור. ואולם, לשיטתו, במעמד זה סירבה לשכת הגיוס לקלוט את ערעורו. בתגובתם המקדמית הבהירו המשיבים כי מבדיקה שנערכה לאחר הגשת העתירה עלה שהסירוב לקלוט את הערעור נבע מכך שהוגש ידנית, ולא בדרך של הגשה מקוונת. עוד נמסר כי מבדיקה נוספת שנערכה בעקבות פנייה לעותר בעניין, התברר כי במועד הרלוונטי הייתה גישתו של העותר לאתר האינטרנט הרלוונטי חסומה, ואולם עניין זה הוסדר מאז. משכך, הובהר כי בשלב זה פתוחה בפני העותר האפשרות להגיש ערעור על ההחלטה נושא העתירה; ונמסר כי ככל שהערעור יוגש בתוך 21 ימים ממועד פסק הדין בעתירה, הוא ייבחן לגופו – תוך שטענות העותר יישמרו לו. העותר מצדו הודיע כי הוא עומד על עתירתו, מן הטעם כי לא הייתה לו כל אפשרות למצות הליכים בטרם הגשתה. לשיטתו, דרישת המשיבים כי יגיש ערעור כיום, בחלוף למעלה משישה חודשים ממתן החלטת הפטור, היא בלתי סבירה או מידתית. לאחר עיון בעתירה ובתגובות לה, באנו לכלל מסקנה כי דינה להימחק – הן בכל הנוגע לטענות העותר כלפי החלטת הפטור; הן כלפי טענותיו באשר לסירובה של לשכת הגיוס לקלוט את ערעורו. באשר להחלטת הפטור – מן האמור בתגובת המשיבים עולה כי עומד לרשות העותר סעד חלופי, בדמות האפשרות להגיש ערעור ללשכת הגיוס באמצעות פנייה לאזור האישי באתר המקוון "מתגייסים". ערעור זה, ככל שיוגש, ייבחן לגופו על ידי הגורמים המוסמכים לכך – וזאת מבלי שייזקף לחובת העותר משך הזמן שחלף מאז החלטת הפטור. בנסיבות אלה, לא מצאנו כי יש מקום לסטות מן הכלל לפיו בית משפט זה יימנע מלדון בעתירה לגופה מקום שבו עומד לרשות העותר סעד חלופי (ראו: בג"ץ 8346/22 כרמלי נ' שר הבטחון, פסקה 7 ‏(‏8.12.2022‏)‏; בג"ץ 7944/23 כהן נ' הנהלת בתי משפט, פסקה 8 ‏(15.11.2023‏)‏; בג"ץ 3977/23 קרית חיים ‏(‏ארלוזורוב‏)‏ בע"מ נ' מועצת הרשות הממשלתית לענייני מים וביוב, פסקה 15 ‏(‏29.10.2024‏)‏). בכל הנוגע לטענה בדבר סירובה של לשכת הגיוס לקלוט את הערעור – הרי שמשהובהר לעותר כי הסירוב נבע מהגשת הערעור בדרך ידנית, חלף הגשה מקוונת; ומשהוסדרה בפועל האפשרות להגיש את הערעור בעניינו באתר האינטרנט של לשכת הגיוס – התייתרה העתירה ביחס לרכיב זה. המשיבים אינם מסרבים לקלוט את ערעור העותר, ואף מאפשרים לו שהות נוספת לעשות כן, בלא שפרק הזמן שחלף ממועד החלטת הסירוב ייזקף לחובתו. בהקשר זה יוער, כי לא נעלמה מעינינו טענת העותר לפיה הוא נדרש להגיש ערעור בחלוף למעלה מחצי שנה ממועד החלטת הפטור. ואולם, משהובהר מתגובת המשיבים כי אי היכולת להגיש את הערעור במועד נבעה מתקלות טכניות שהוסדרו מיד עם כשנודע עליהן למשיבים – אין בטענה זו כדי לשנות מן המסקנה שלפיה עומד לרשות העותר סעד חלופי אפקטיבי לבירור טענותיו; ושאין מקום לבחון אותן לראשונה בבית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק. משכך, העתירה נמחקת. טענות העותר באשר להחלטה אם לגייסו אם לאו שמורות לו. בנסיבות העניין, המשיבים יישאו בהוצאות העותר בסך של 2,000 ש"ח. ניתן היום, ט"ו שבט תשפ"ו (02 פברואר 2026). אלכס שטיין שופט גילה כנפי-שטייניץ שופטת רות רונן שופטת