פלוני נ. פלוני

4 1 בבית המשפט העליון ע"א 5058/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: פלונית ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 24.7.2022 בעמ"ש 2212-07-22 שניתנה על ידי סגן הנשיא ש' שוחט, השופטת ע' רביד והשופטת ס' רסלר-זכאי בשם המערער: עו"ד שי שמחיוב פסק-דין ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (סגן הנשיא ש' שוחט, השופטות ע' רביד וס' רסלר-זכאי; להלן ביחד: ההרכב) מיום 24.7.2022 בעמ"ש 2212-07-22 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער. המערער והמשיבה ניהלו בעבר קשר זוגי, שבמסגרתו נולדה להם בת משותפת (להלן: הקטינה). ביום 18.9.2019 הגישה המשיבה תביעה נגד המערער (תלה"מ 42776-09-19), בבקשה להתיר את העתקת מקום מגורי הקטינה לקנדה, שאליה התעתדה לחזור המשיבה, לאחר שניסיונה לעלות ארצה ולהשתקע בישראל לא צלח. ביום 25.9.2019 הגיש המערער תביעה לקבלת משמורת הקטינה (תלה"מ 60679-09-19). בהמשך, ביום 3.11.2019 הגישה המשיבה תביעה נוספת למזונות ומדור הקטינה (תלה"מ 1581-11-19). שלושת ההליכים נשמעו במאוחד, וביום 31.5.2022 נתן בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו (השופטת ק' גיל) פסק דין שבו קיבלה את תביעת המשיבה להתיר את הגירתה של הקטינה עמה לקנדה; דחתה את תביעת המערער לקבלת משמורת הקטינה; וחייבה את המערער בדמי מזונות ומדור (להלן: פסק הדין הראשון). המערער הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי על פסק הדין (עמ"ש 2212-07-22). ביום 17.7.2022 התקיים בפני ההרכב דיון בערעור, וביום 21.7.2022 ניתן פסק הדין בערעור (להלן: פסק הדין בערעור). פסק הדין נכתב על-ידי סגן הנשיא שוחט, והופיעו עליו חתימות השופטת ע' רביד והשופט נ' שילה. בו ביום הגישה המשיבה בקשה "לתיקון טעות סופר", שבה ציינה כי השופט שילה חתום על פסק הדין אף שלא ישב בהרכב, ומאחר ש"ברור כי מדובר בטעות סופר (בשל חתימה אלקטרונית) יש לשנות את חתימתו [...] לכב' השופטת רסלר-זכאי אשר ישבה בהרכב בערעור זה". בהמשך אותו היום נתן סגן הנשיא שוחט החלטה בה הבהיר, בין היתר, "אכן טעות סופר. נחתם מחדש עם ההרכב הנכון". למחרת, ביום 22.7.2022, הגיש המערער בקשה להורות על פסילת ההרכב ועל עיכוב ביצוע פסק הדין "עד לבירור הסוגיה ע"י נשיאת ביהמ"ש העליון". המערער טען כי פסק הדין המקורי נחתם על-ידי השופט שילה אשר היה, כך נטען, שותף במשרדו של ב"כ המשיבה, ואף שהמשרד מצוין ברשימת המניעויות של השופט שילה. המערער טען כי השופטות רביד ורסלר-זכאי לא כתבו על פסק הדין אפילו "אני מסכימה", וכי העובדה שפסק הדין פורסם בחתימתו של השופט שילה מחזקת את החשש שהן "לא היו מעורבות בכתיבת פסק הדין", שכן "לא יעלה על הדעת שדבר כה מהותי יחמוק מעיני שלושה שופטים". המערער טען כי העובדה שהשופט שילה יושב תדיר עם ההרכב חייבה גילוי נאות בתחילת הדיון על-ידי סגן הנשיא שוחט או ב"כ המשיבה, ובמצב כזה המערער היה מתנגד לכך שההליך יישמע בפני ההרכב. המערער הלין עוד כי אף שעל פי הדין עומדות לרשותו 30 ימים להגשת בקשת רשות ערעור לבית משפט זה, בפסק הדין בערעור עוכב ביצוע פסק הדין רק עד ליום 25.7.2022. המערער הוסיף כי כל האמור יוצר "תחושה קשה ביותר" של ניהול ההליך בדרך לא תקינה וכי קם חשש ממשי למשוא פנים ולמצער פגיעה במראית פני הצדק. ביום 24.7.2022 דחה ההרכב את בקשת הפסלות. ההרכב ציין כי עסקינן בבקשת פסלות שהוגשה לאחר מתן פסק הדין וכי משכך אין עוד מקום להידרש לטענת הפסלות, הצופה פני עתיד. עם זאת, בכל הנוגע לסוגיית החתימה על פסק הדין הבהיר ההרכב כי בעקבות מניעות שקמה לשופט שילה, אשר מקורה אינו ידוע להרכב, "תיק זה מראשיתו ועד סופו לא נדון ע"י השופט שילה והאחרון לא לקח בו כל חלק". הובהר עוד כי פסק הדין המקורי בערעור שפורסם "לא נחתם על-ידי כב' השופט נפתלי שילה [...] משפעולת 'חתימה' מעצם טיבה וטבעה דורשת מודעות אקטיבית של החותם ופסק הדין בענייננו לא נכתב, לא נערך ובוודאי שלא 'נחתם' על-ידי כב' השופט שילה שלא היה שותף לכתיבתו". הובהר כי פסק הדין נכתב על-ידי סגן הנשיא שוחט, ולאחר שהעביר את פסק הדין לשופטות רביד ורסלר-זכאי אשר נתנו את הסכמתן לאמור בו, הועבר פסק הדין "להטמעה" במערכת "נט המשפט". בשלב זה, כך הובהר, "למרבה הצער [...] נפלה תקלה שתוצאתה שחרור פסק-הדין עם חתימה של ההרכב הרגיל בו חברים השופטים שוחט ורביד (שכולל את השופט שילה) ולא ההרכב המיוחד שישב בתיק דנן", וצוין כי עם היוודע דבר התקלה תוקן פסק הדין. ההרכב הוסיף כי הוא "מצר על טעות האנוש שנפלה בהטמעת פסק הדין [...] שהביאה לכך שבתחילה שוחרר פסק הדין עם חתימת השופט שילה", אך הבהיר כי המסקנה שלפיה השופט שילה היה שותף "בצורה כלשהיא" לפסק הדין – אין לה בסיס. בנוגע לטענות המערער לגבי אורך תקופת עיכוב ביצוע פסק הדין שעליו הורה, ציין ההרכב כי פסק הדין הראשון ניתן ביום 31.5.2022 ואילו המערער הגיש את הערעור רק בחלוף למעלה מ-30 ימים כך ש"דרכו לא אצה לו", ומנגד ההרכב "יצא מגדרו" להכריע בערעור "בדחיפות הראויה", בשל נזק שנטען שייגרם למשיבה אם תתעכב ההכרעה. בנסיבות אלה ושמוצתה זכות הערעור הנתונה למערער, כך נקבע, לא היה מקום לעכב את ביצוע פסק הדין זמן ממושך יותר. מכאן הערעור שלפניי, בו חוזר המערער על טענותיו ומוסיף כי הבהרת ההרכב בדחותו את בקשת הפסלות – שלפיה השופט שילה לא היה מעורב בהליך ופרסום פסק הדין עם חתימתו עליו מקורה בטעות – "אינה מתיישבת עם הרציונל". זאת, לטענתו, מאחר שטעויות מעין אלה "אינן מרחפות על ריק ואינן מוכרות ל[ב"כ המערער] כמצויות במערכת המשפט באופן שכיח". כמו כן טוען המערער כי מדובר ב"צירוף מקרים על צירוף מקרים", כך ש"נפלה 'טעות' אקוטית בחתימה של שופט בתיק בו ייצג שותפו לשעבר ובדיוק גם באותו התיק נפלה 'טעות' לפיה לא ניתנה עמדת יתר השופטים בהרכב". המערער טוען כי מהאמור "עולה ניחוח חריף של חוסר תקינות" וכי אפילו אם אכן מדובר בטעות "הרי שלא ניתן להתעלם מהנראות המעוותת שנוצרה לפסק הדין כאשר גם מראית פני הצדק הינה עקרון ממנו לא ניתן להתעלם". נוכח האמור, מבקש המערער את פסילת ההרכב, את ביטול ההוראות האופרטיביות שניתנו בפסק דינו של בית המשפט המחוזי ואת עיכוב ביצוע פסק הדין עד ל"בירור הסוגיה באופן מלא". להשלמת התמונה יצוין כי ביום 24.7.2022 הגיש המערער לבית משפט זה בקשת רשות ערעור על פסק הדין בערעור לגופו (בע"מ 5019/22), וזו נדחתה ביום 25.7.2022 (השופט א' שטיין). בהחלטה בבקשת רשות הערעור נקבע כי הבקשה אינה מעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים ואינה מצדיקה מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". בנוגע לטענה שהעלה המערער "בדבר חשש ניגוד עניינים ומשוא פנים בניהול ההליך" נקבע כי אין בטענה ממש – "מאחר שהתברר, כאמור בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 24.7.2022, כי לשופט נ' שילה לא הייתה כל נגיעה לפסק הדין וחתימתו על פסק הדין במערכת 'נט המשפט' נעשתה בשל תקלה טכנית – אשר תוקנה מיד כשנתגלתה, עד באותו היום בו ניתן פסק הדין". עיינתי בערעור על נספחיו, ובאתי לידי מסקנה כי דינו להידחות. כבר נפסק לא אחת כי הליך פסלות שופט הוא הליך הצופה פני עתיד, ומטרתו לבחון אם המותב יכול להמשיך לשבת בדין בהליך מסוים (ראו: ע"א 3375/22 פלוני נ' פלוני, פסקה 7 (16.6.2022)). כן נפסק כי משעה שניתן פסק דין באותו הליך, "דרך המלך" להעלאת טענת פסלות היא במסגרת ההליך הערעורי על פסק הדין עצמו (ראו: ע"א 2773/22 פלונית נ' פלוני, פסקה 5 (22.6.2022)). בענייננו, המערער טוען לעילת פסלות כלפי ההרכב שדן בערעור, אך משעה שניתן פסק דין על-ידי ההרכב, וביתר שאת – משעה שהמערער הגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין בערעור והעלה בה גם את טענת הפסלות, אך זו נדחתה בהחלטת בית משפט זה מיום 25.7.2022 – אין עוד מקום לברר סוגיה זו בערעור פסלות הנוגע להרכב שסיים את מלאכתו עם מתן פסק הדין. לצד האמור ראיתי להוסיף כי לגופו של עניין יש להצר מאד על התקלה שגרמה לכך שפסק הדין בערעור יצא בחתימתו של שופט שלא ישב בדין בהרכב שדן בהליך. ההבהרה שנמסרה בענין זה מקובלת עלי, אך בהינתן העובדה שהשופט שילה – היושב באופן רגיל בהרכב הערעורים האמור – היה מנוע מלדון בהליך ובשל כך הוחלף על ידי השופטת רסלר-זכאי, ניתן היה לצפות לשימת לב רבה יותר בעת הוצאת פסק הדין על מנת ששינוי זה יוטמע גם ברמה הטכנית ותמנע התקלה המיותרת שקרתה. מכל הטעמים המפורטים, הערעור נדחה ועמו נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין. משלא התבקשה תשובה, לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ט בתמוז התשפ"ב (‏28.7.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22050580_V01.docx רי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1