פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בש"א 5058/00

כוכבי איתן נ. מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על הרשעה בעבירת נהיגה בחוסר זהירות לפי תקנה 21(ג) לתקנות התעבורה.

התקבל במלואו (לטובת התובע/העותר/המערער/המבקש) ?
תאריך פרסום 06/09/2000 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בש"א — בקשות שונות אזרחי.
מספר התיק 5058/00 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה תעבורה — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור בקשת רשות ערעור על הרשעה בעבירת נהיגה בחוסר זהירות לפי תקנה 21(ג) לתקנות התעבורה.
החלטת בית המשפט התקבל במלואו (לטובת התובע/העותר/המערער/המבקש) — בית המשפט קיבל את ההליך לטובת הצד הפותח (התובע/העותר/המערער).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בש"א 5058/00

כוכבי איתן נ. מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על הרשעה בעבירת נהיגה בחוסר זהירות לפי תקנה 21(ג) לתקנות התעבורה.

התקבל במלואו (לטובת התובע/העותר/המערער/המבקש) ?

סיכום פסק הדין

המבקש הורשע בבית משפט השלום לתעבורה בעבירה של נהיגה בחוסר זהירות, לאחר שצוין כי הודה בכתב אישום מתוקן שתיאר שימוש באנטנת טלפון לניקוי אוזן בזמן נהיגה. המבקש ערער על ההרשעה. בבית המשפט העליון, המדינה הסכימה כי נפלה טעות, שכן כתב האישום היה מעורפל והמבקש לא הודה במפורש בביצוע עבירה של נהיגה בחוסר זהירות, אלא רק בעובדות שאינן בהכרח מהוות עבירה. לאור הסכמת המדינה, בית המשפט העליון קיבל את הערעור, ביטל את ההרשעה וזיכה את המבקש.

סוג הליך בקשות שונות אזרחי (בש"א)
הרכב השופטים ש' לוין, ת' אור, י' טירקל
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • כוכבי איתן

נתבעים

  • מדינת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • הודאת המבקש בבית המשפט לתעבורה לא כללה הודאה בנהיגה בחוסר זהירות.
  • כתב האישום המתוקן היה מעורפל ולא הבהיר האם מדובר בתיאור עובדתי או בסעיף אישום.
  • העובדות בהן הודה המבקש (ניקוי אוזן עם אנטנה) אינן מהוות בהכרח עבירה על תקנה 21(ג).
טיעוני ההגנה
  • המבקש טען כי תוספת ההודאה בכתב האישום המתוקן הוספה שלא על דעתו לאחר תשובתו לאישום.
מחלוקות עובדתיות
  • האם המבקש הודה בביצוע עבירה של נהיגה בחוסר זהירות או רק בעובדות ספציפיות שאינן מהוות עבירה.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • פרוטוקול הדיון בבית המשפט לתעבורה
  • גזר דינו של בית המשפט לתעבורה

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ע"פ 70282/00
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו

שלב ההליך

ערעור

סכום הוצאות משפט

0

הוראות וסעדים אופרטיביים

  • ביטול פסקי הדין של בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי
  • זיכוי המבקש מהעבירה

סכום הפיצוי

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון רע"פ 5058/00 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופט ת' אור כבוד השופט י' טירקל המבקש: כוכבי איתן נגד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו מיום 12.5.00 בתיק ע"פ 70282/00 שניתן על ידי כבוד השופטת צ' ברון בשם המבקש: בעצמו בשם המשיבה: עו"ד יהושע למברגר פסק-דין כמוסכם על המשיבה, ניתנת רשות ערעור. כן מחליטים אנו, אף זאת בהסכמת המשיבה, לקבל את הערעור ולבטל את פסקי הדין של בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי, אשר ניתנו בעניינו של המבקש, על פיהם הורשע בעבירה לפי תקנה 21(ג) לתקנות התעבורה. כך מסבירה פרקליטות המדינה את עמדתה בעניין זה: "עיון בכתב האישום המתוקן מלמד, כי נמחקו ממנו עיקרי העובדות המתארות את אופן נהיגתו של המבקש. זהו נוסח כתב האישום לאחר שתוקן: 'נהגת ברכב הנ"ל, נהיגה בחוסר זהירות 21(ג)'. בכתב האישום לאחר שתוקן ישנו ערוב בין תאור העובדות לבין סעיף האישום, לא ברור האם המילים 'נהיגה בחוסר זהירות' מתארת את הנסיעה או את סעיף האישום. יתר על כן, מפרוטוקול הדיון בבית המשפט לתעבורה עולה, כי המבקש 'מודה עובדה ולא באשמה אני השתמשתי באנטנה של הפלאפון לנקות אוזניים. מודה בכ"א מתוקן', הווה אומר המערער לא הודה בנהיגה בחוסר זהירות. טענתו של המבקש, כי סוף המשפט 'מודה בכ"א מתוקן' הוספה שלא על דעתו, לאחר תשובתו לאישום, מתיישבת עם האמור בגזר דינו של בית המשפט לתעבורה. בית המשפט לתעבורה, סיכם בגזר דינו את גירסתו של המבקש: 'הנאשם הודה והורשע בכך שבזמן נהיגה ניקה את האוזן עם האנטנה של הפלאפון וזאת תוך כדי נהיגה'. הווה אומר, בית המשפט לתעבורה לא ייחס למבקש הודיה בנהיגה בחוסר זהירות, שאלו הן העובדות הרלבנטיות להרשעתו לפי תקנה 21(ג). במצב דברים אלו, המשיבה סבורה כי יש ממש בטענתו של המבקש, כי הוא לא הודה בעבירה על תקנה 21(ג) לתקנות, וכי העובדות בהן הודה לא מהוות בהכרח עבירה על תקנה זו". עוד הוסיף בא כוח המדינה, כי בנסיבות המקרה לא יהיה זה הולם להטריח נוספות את המבקש, ועל כן הסכים לזיכויו של המבקש. על סמך האמור לעיל ובהסכמת המשיבה, אנו מזכים את המבקש מהעבירה בה הורשע. יש להמציא העתק פסק דין זה לבעלי הדין. ניתן היום, ו' באלול התש"ס (6.9.2000). המשנה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 00050580.E03 /עכב