יבגניה וסילבסקי נ. מדינת ישראל

3 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5051/21 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט ג' קרא העותרים: 1. יבגניה וסילבסקי 2. אלכסנדר פ'סקונוב 3. ופה רגימוב 4. יקטרינה פטרוחין 5. מיכאל שניידרמן 6. אלכסנדר ברנר 7. מרגריטה גרשמן 8. ילנה קונדרשקין 9. לוריה ליובוב 10. טלה סליוזקו נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל 2. משרד הבריאות 3. ממשלת ישראל עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד זכריה אגבריה פסק-דין השופט ג' קרא: עניינה של העתירה שלפניי בבקשת העותרים להורות למשיבים לבטל או לתקן את תקנה 2 לתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת היציאה מישראל), התשפ"א-2021, כך ש"תותר יציאת העותרים או מי במעמדם לרוסיה ללא צורך בהגשת בקשה לוועדת החריגים לעניין היציאה לחו"ל למדינה אדומה לעניין וירוס הקורונה"; לתקן את נוהל העבודה של ועדת החריגים לעניין היציאה לחו"ל "כך שתותר יציאת ישראלים לרוסיה אף שהיא מוגדרת מדינה אדומה לעניין וירוס קורונה, ללא צורך בהגשת כל בקשה לאישור יציאה לרוסיה, תוך הטלת מגבלות עליהם עם חזרתם ארצה כמו המגבלות שמוטלות על אזרח ישראלי הנכנס לישראל ממדינה המסונפת אדומה"; להנגיש את "השירות של ועדת חריגים לעניין יציאה לחו"ל למדינה אדומה לשפה הרוסית"; ולאייש "גורם בעל השכלה משפטית בוועדה ההשגות". בגדר העתירה התבקש גם קיומו של דיון דחוף. העותרים מציינים כי הם אזרחים ישראלים אשר מוצאם בברית המועצות לשעבר. העותרים הגישו בקשות לוועדת החריגים אך קיבלו הודעות דחייה. לטענתם, הדבר עולה כדי הפליה בין אלו הנוסעים לרוסיה לאלו השבים ממנה וכן מדובר בהגבלה בלתי מידתית הפוגעת בחופש התנועה ובתא המשפחתי. דין העתירה להידחות על הסף מחמת אי-מיצוי הליכים ובהיעדר עילה להתערבות. עיקרה של העתירה בתקיפת מגבלות שנקבעו לצורך התמודדות עם מגפת הקורונה. העותרים לא מיצו הליכים לעניין הסעדים המבוקשים, וממילא לא איפשרו לרשות המוסמכת לשקול או לקבל החלטה בנדון. "כידוע, על המבקש סעד מבית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק מוטלת חובה מקדמית לשטוח את טענותיו והשגותיו בפני הרשות המוסמכת הנוגעת בדבר – לפני הגשת העתירה... חובת מיצוי ההליכים שרירה וקיימת גם כשמדובר בעתירות הנוגעות לביטול חוקים או תקנות" (בג"ץ 2030/20 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' שר המשפטים, פסקה 15 וההפניות שם (18.3.2020)). מעל לצורך יצוין, כי העתירה אף אינה מגלה עילה להתערבות בשיקול דעתם המקצועי של הגורמים המוסמכים ובכלל זה של גורמי משרד הבריאות, בהתמודדותם עם מגפת הקורונה: "תקנה 2(א) לתקנות הגבלת היציאה מישראל מורה כי לא יצא אדם מישראל אל אחת המדינות המפורטות בתוספת...; ואולם התקנה מוסיפה ומסייגת שורה של מקרים שבהם יהיה אדם רשאי לצאת למדינות אלה – למשל, כאשר היציאה מישראל היא למקום מגורים קבוע, כאשר היא נדרשת לצורך הומניטרי חריג או למילוי תפקידים מסוימים... התקנות הותקנו מכוח חוק הסמכויות, שמעניק לממשלה סמכות להכריז על מצב חירום בשל נגיף הקורונה ולהתקין תקנות המטילות הגבלות זמניות על פעילות במרחב הפרטי והציבורי, והכל בכפוף להסדרי פיקוח פרלמנטריים על ההכרזה ועל התקנת התקנות [...] יש לדחות אף את טענות העותרים המופנות נגד חוקתיות התקנות והצו. נקודת המוצא היא כי בית משפט זה נוקט גישה מרוסנת בבואו לבחון חקיקת משנה, וזאת ביתר שאת כאשר מדובר בחקיקת משנה שהותקנה על ידי גורמי מקצוע בעלי מומחיות בעניין – ובכלל זה חקיקת חירום זמנית הנוגעת לסוגיה בריאותית הרת גורל דוגמת מגפת הקורונה (בג"ץ 7174/20 ישראל חופשית נ' משרד הבריאות, פסקה 6 (27.10.2020)). כפי שצוין לא פעם בפסיקתו של בית משפט זה, התפשטותו של נגיף הקורונה נותנת אותותיה על כלל תחומי החיים ומחייבת את רשויות המדינה לנקוט צעדים חריגים שאין להם מקום בימי שגרה (בג"ץ 8691/20 ארגמן נ' מנכ"ל משרד הבריאות, פסקה 6 (11.1.2021))... האיום על בריאותם ושלומם של תושבי המדינה ממשיך לרחף מעל ראשינו, כשכל העת מתגלים ברחבי העולם וריאנטים נוספים לנגיף‏. ההחלטה לאסור על יציאת אדם מישראל אל המדינות המפורטות בתוספת שבתקנות, וכן לחייב את החוזרים ארצה ממדינות אלה בבידוד הגם שברשותם תו ירוק, הן החלטות מקצועיות מובהקות הנטועות בגדרי שיקול הדעת המסור לגורמי הממשלה בנוגע לאופן ההתמודדות עם מגפת הקורונה והחשש להתפרצות מחודשת בעקבות וריאנטים עמידים לחיסון (בג"ץ 2435/20 לוונטהל נ' ראש הממשלה, פסקה 17 (7.4.2020); בג"ץ 8359/20 אמות השקעות בע"מ נ' ממשלת ישראל, פסקה 7 (3.12.2020)). מכל מקום, עניין לנו בהסדר נקודתי שאוסר יציאתם של ישראלים למספר מצומצם של מדינות, שבהן נמצא לפי הערכות מקצועיות כי קיים סיכון מוגבר וקונקרטי להידבקות בווריאנטים מסוכנים של נגיף הקורונה" (בג"ץ 3268/21 כספי תעופה בע"מ נ' ראש הממשלה, פס' 8-6 (14.5.2021)). ראו גם: בג"ץ 8136/20 י.ג. היכלי מלכות נ' ממשלת ישראל (8.12.2020), שם נקבע כי "בראש ובראשונה, יצוין כי הסעד המבוקש על-ידי העותרות הוא התערבות בחקיקת משנה שעניינה בנושאים הנתונים באופן מובהק לשיקול דעתם של גורמי המקצוע במשרד הבריאות. בהקשר זה, קיימת הלכה ברורה ומושרשת לפיה התערבותו של בית משפט זה בשיקול דעתם של הגורמים המינהליים האוחזים במומחיות מקצועית רלוונטית, מצומצמת ותחומה אך למקרים שבהם נפל פגם בהליך קבלת החלטת הרשות המצדיק התערבות שיפוטית (ראו: בג"ץ 3432/20 טרקלין אולמות ואירועים - אולמי מונדיאל נ' ממשלת ישראל, פסקה 10 (7.6.2020); בג"ץ 5254/20 תל יה אירועי יוקרה בע"מ נ' ממשלת ישראל, פסקה 12 (17.8.2020); בג"ץ 6575/20 גרנות נ' ראש הממשלה, פסקה 7 (24.9.2020)). הדברים הם בבחינת קל וחומר כאשר שיקול דעתם האמור של גורמי המקצוע זכה לעיגון בחקיקת משנה, כבענייננו (ראו: בג"ץ 3563/19 גבאי נ' משרד התחבורה, פסקה 6 (19.8.2019)), ולא כל שכן, כאשר עסקינן בחקיקת חירום אשר קיבלה את אישורה של ועדה מוועדות הכנסת, שאז תהא ההתערבות השיפוטית מצומצמת על אחת כמה וכמה (ראו והשוו: בג"ץ 6539/03 גולדמן נ' מדינת ישראל, משרד הפנים, פ"ד נט(3) 385, 391 (2004); בג"ץ 7174/20 ישראל חופשית נ' משרד הבריאות, פסקה 6 (27.10.2020))" (שם, פס' 8). קביעות אלו יפות גם לענייננו. סוף דבר, העתירה נדחית. משלא נתבקשה תגובת המשיבים, לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ב באב התשפ"א (‏21.7.2021). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 21050510_Q01.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1