כארם קיס נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 5050/11 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 5050/11 לפני: כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט נ' הנדל המערער: כארם קיס נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה ב-ת"פ 50962-08-10 מיום 25.5.2011 שניתן על ידי כבוד השופטת ב' בר-זיו תאריך הישיבה: ט"ז בטבת התשע"ב (11. 1.2012) בשם המערער: עו"ד חאלד פייסל בשם המשיבה: עו"ד אבי וסטרמן בשם שירות המבחן: גב' ברכה וייס פסק-דין השופטת מ' נאור: לפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (ת"פ 50962-08-10 מפי השופטת ב' בר-זיו). המערער הורשע, על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון, בעבירה של מעשים מגונים לפי סעיף 348(ג1) לחוק העונשין התשל"ז – 1977 (להלן: חוק העונשין) בנסיבות אינוס. בית המשפט השית על המערער עונש של 24 חודשי מאסר בפועל, ובנוסף 12 חודשי מאסר על תנאי. עוד הוטל על המערער לשלם למתלוננת פיצוי בגובה 10,000 ש"ח. כתב האישום המתוקן והדיון במחוזי 1. על פי המתואר בכתב האישום המתוקן, ביום 18.8.2010, עמדה ט.ד. קטינה ילידת 1994 (להלן: המתלוננת) בצומת הסנטר בעיר כרמיאל. באותה העת, עבר במקום המערער כשהוא נוהג ברכבו. משהבחין המערער במתלוננת, עצר את רכבו בסמוך אליה. המתלוננת שאלה את המערער מהו יעד נסיעתו, ומשענה לה כי הוא נוסע לטבריה, עלתה לרכבו. זמן קצר לאחר תחילת הנסיעה, סטה המערער מהכביש והחל לנסוע במטע זיתים סמוך. בעקבות מעשיו אלו של המערער, פתחה המתלוננת את חגורת הבטיחות על מנת לצאת מהרכב. המערער, בתגובה, תפס בידה ואמר לה כי הוא רק רוצה להסתובב עם רכבו, ולאחר מכן ייקח אותה לביתה. לאחר מכן, עצר המערער את רכבו ויצא ממנו. המתלוננת יצאה אף היא מהרכב במטרה לנוס מהמקום. המערער תפס אותה בכוח בכתפה ובידה והשעין אותה על הדלת הרכב, כשהוא נצמד אליה לצורך גירוי מיני. בשלב זה, החל המערער לנשק את המתלוננת על פיה, בכוח. המתלוננת ניסתה להתנגד ולהסיט את מבטה לצדדים, אך המערער סובב את פניה לעברו. המערער אמר למתלוננת כי ייתן לה כסף, היא השיבה כי אינה חפצה בדבר, וביקשה ממנו להניח לה. המערער אף איים על המתלוננת, באומרו כי ברשותו סכין וכי אל לה לנסות לזוז, וניסה לנשקה בשנית. משהמשיכה המתלוננת להתנגד למעשיו, הניח לה המערער והתנצל בפניה על מעשיו. המתלוננת נסה לכיוון הכביש הראשי, והמערער מצידו נכנס לרכב, ונמלט מהמקום לכיוון כרמיאל. 2. ביום 25.5.2011 ניתן גזר הדין. בית המשפט עמד על אישיותו של המערער כפי שהיא משתקפת מתסקיר שירות המבחן שנערך בעניינו ומהערכת מסוכנת שערך המרכז להערכת מסוכנת. המערער, אשר זו לו הרשעתו הראשונה בפלילים, סיים 12 שנות לימוד שבסופן החל לעבוד למחייתו, ובמקביל למד ייעוץ מס. המערער נטל אחריות על מעשיו והביע חרטה על ביצועם. שירות המבחן התרשם כי ההליך המשפטי וקטיעת רצף חייו של המערער גרמו לו לפתח מודעות באשר לחומרת מעשיו, אשר יש בה כדי למנוע ממנו לבצעם שוב. המלצתו של שירות המבחן הייתה לחייב את המערער בעבודות שירות, לצד חיוב בתשלום פיצוי למתלוננת. מהערכת המסוכנות עלה כי רמת המסוכנות הנשקפת מן המערער הינה בינונית, זאת דווקא בשל בטחונו הרב של המערער כי לא יחזור לבצע עבירות שכאלו. הערכת המרכז הייתה כי התערבות טיפולית, עשויה לסייע בשיקומו של המערער. תסקיר נפגע עבירה שהוגש לגבי המתלוננת, תיאר את הפגיעות החמורות שנגרמו לה עקב מעשיו של המערער. המתלוננת ואמה הביעו בפני עורכת התסקיר את בקשתן מבית המשפט להטיל על המערער יוטל עונש מאסר. עורכת התסקיר אף ציינה כי לענישה יש חלק מרכזי בהליך החלמה שעוברת המתלוננת. 3. בית המשפט שמע טענות הצדדים. באת כוח התביעה, ביקשה להחמיר בעונשו של המערער והדגישה את החומרה היתרה שיש ליחס לעבירות מין. עוד טענה כי מהמערער נשקפת מסוכנות גבוהה. עוד נטען כי אין לאמץ את המלצת שירות המבחן ביחס למערער, זאת בשל המסוכנות הנשקפת ממנו, וחוסר רצונו לקבלת טיפול. בא כוח המערער עמד על השיקולים לקולא הקיימים בעניינו של המערער וביניהם: התנצלותו המידית של המערער בפני המתלוננת; התקופה בה היה עצור בביתו; רקעו הנורמטיבי; המלצת שירות המבחן ונכונותו של המערער לקבל טיפול. אביו של המערער, ביקש מבית המשפט לתת לבנו הזדמנות לתקן את הטעות שעשה. המערער עצמו, הביע את חרטתו בפני בית המשפט וביקש לאפשר לו לפתוח דף חדש. 4. בית המשפט קבע כי נוכח חומרת מעשיו של המערער, נוטים המאזניים לחומרה וזאת למרות הנסיבות המקלות הקיימות בעניינו של המערער. בית המשפט קבע כי במקרה זה, אין לסטות מההנחיה הקבועה בסעיף 355(1) לחוק העונשין, לפיה עונשו של אדם שהורשע בעבירות מין המנויות בו (אשר בכללן גם העבירה בה הורשע המערער) לא יפחת מרבע מהעונש המרבי הקבוע בחוק, אלא אם החליט בית המשפט להקל בעונשו, מטעמים מיוחדים שירשמו. נימוקי הערעור והערכת מסוכנותו העדכנית של המערער 5. בא כוח המערער טוען כי העונש שהוטל על המערער הינו בלתי מידתי ובלתי ראוי. בהקשר זה טען, כי מעיני בית המשפט נעלמו עובדות רלוונטיות למתן גזר הדין, או כי לחילופין לא ניתן משקל מספק לשיקולים לקולא שהיו בעניינו של המערער. היה על בית המשפט, כך נטען, להתחשב בגילו הצעיר של המערער, בעברו הפלילי הנקי, בהודאתו במשטרה שתוצאתה חיסכון בזמן שיפוטי, בהפסקת ביצוע העבירה בשעת ביצוע המעשה ובהתנצלותו בפני המתלוננת. עוד הוזכרה העובדה כי המערער היה נתון למעצר במשך חודשיים ואז שוחרר למעצר בית מלא למשך תקופה של כ-8 חודשים ובמשך כל תקופת מעצר הבית לא הפר את התנאים שנקבעו בעניינו. בא כוח המערער טוען כי הפער בין המלצת שירות המבחן, שהמליץ כי המערער ירצה את עונש המאסר שנקבע לו במסגרת עבודות שירות, לבין גזר דינו של בית המשפט המחוזי הינו בלתי מידתי, וזאת נוכח הנימה החיובית של תסקיר המבחן וחוות הדעת של המרכז להערכת מסוכנות. לפיכך מתבקש בית משפט זה לקבל את הערעור ולהקל בעונש שהושת עליו. 6. ב-3.1.2012 הוגשה הערכת מסוכנות עדכנית. ההערכה עמדה על כך שהמערער מתבייש במעשיו, הוא מצוי מזה כ-6 חודשים באגף לעברייני מין בבית הסוהר ומשתתף בקבוצות פסיכו-חינוכיות. התנהגותו בבית הסוהר תקינה ונראה כי מבחינה קוגניטיבית, ישנה הפנמה מלאה של התכנים הנלמדים בקבוצות בהן הוא משתתף. ברמה הרגשית מצוי המערער בתהליך הדרגתי להערכת מהות העבירה בה הורשע. ההערכה מסכמת היא כי רמת המסוכנות המינית הנשקפת מהמערער ירדה ומוגדרת כמסוכנות בינונית- נמוכה, וכי יש לעקוב ולבדוק אם הוא מתמיד בהישגים במסגרת הטיפול. 7. מתסקיר עדכני עולה כי לפי התרשמות גורמי הטיפול בבית הסוהר התנהגותו של המערער במאסר הינה חיובית וללא דפוסים עבריינים מובהקים. המערער משתף פעולה בטיפול והמלצת הצוות היא להמשיך בטיפול. משך הטיפול הכולל הוא עד כשנתיים. דיון והכרעה 8. התמונה הכוללת המצטיירת מהערכת המסוכנות העדכנית ומהתסקיר שהוגש לבית משפט זה מצביעה בהחלט על מגמה חיובית של הפנמת הרע שבמעשים. למרות מגמה חיובית זו אין מקום להקלה בעונשו של המערער. לא זו בלבד שהעונש הוא עונש ההולם את האירוע, אלא נראה גם כי המערער מצוי היום בעיצומו של הליך טיפולי אשר מסייע לו להוריד את רמת המסוכנות הנשקפת ממנו, דבר שיועיל גם חברה וגם למערער בעתיד. ראוי שהמערער ימצה את ההליך הטיפולי בו הוא מצוי. ככל שיעלה בידו לסיימו, ינתן לכך, מן הסתם, משקל בשלב אחר של מאסרו. 9. הערעור נדחה. ניתן היום, י"ז טבת, התשע"ב (12.1.2012) שופטת שופט שופט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11050500_C01.doc עע מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il