פלוני נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 5049/07 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 5049/07 בפני: כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט י' דנציגר המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת בתיק תפ"ח 537/05 שניתן ביום 25.4.07 על-ידי השופטים בן דוד מנחם, ארבל בנימין ואברהם אברהם תאריך הישיבה: י"ז בשבט תשס"ח (24.1.08) בשם המערער: עו"ד טארק מוסטפא בשם המשיבה: בשם שירות המבחן למבוגרים: עו"ד אבי וסטרמן גב' אדוה פרויד פסק-דין השופט א' רובינשטיין: א. (1) ערעור על חומרת העונש שנגזר על המערער בבית המשפט המחוזי בנצרת (מפי הנשיא בן דוד והשופטים אברהם וארבל) ביום 25.4.07 בתפ"ח 537/05, בעקבות הרשעתו לפי הודאתו בכתב אישום מתוקן בהסדר טיעון, בעבירות אלה: מעשה מגונה בנסיבות אינוס, הדחה בחקירה ושימוש ברכב לביצוע עבירת מין. העונש שנגזר היה 30 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי למשך 18 חודשים ופיצוי למתלוננת בסך 15,000 ₪. (2) בהרשעתו צירף המערער שני תיקים נוספים בהם הוגשו כתבי אישום נגדו - פ' 2203/03 בבית משפט השלום בראשון לציון, בעבירת קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ופ' 3008/06 בבית משפט השלום בעכו, בעבירות קשר לפשע, קבלת דבר במרמה וזיוף בנסיבות מחמירות וכן שימוש במסמך מזויף. על המערער הושת בגין אלה עונש מאסר בפועל ל-8 חודשים במצטבר לאמור מעלה, וכן עונש של 6 חודשי מאסר על תנאי. (3) שני המאסרים בפועל עולים איפוא לסך 38 חודשי מאסר. (4) בנוסף ביקש המערער לצרף שני תיקי חקירה שהיו פתוחים כנגדו, ועניינם סיוע לביצוע עבירות על חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו ופקודת הטלגרף האלחוטי, בקשר לניהול רדיו פיראטי. לגבי אלה נגזר על המערער חודש מאסר בפועל וכן הופעל בחופף עונש של 6 חודשי מאסר על תנאי, ושני אלה הופעלו יחד בחופף למאסר בן 38 החודשים, וכן הושתו 6 חודשי מאסר על תנאי. (4) יצוין כאן, כי בהסדר הטיעון סוכם שהתביעה תעתור לעונש מירבי של 40 חודשי מאסר, וכן למאסר מותנה, קנס, פיצוי למתלוננת והתחייבות כספית, תוך טיעון פתוח לעונש. ב. (1) על פי כתב האישום בבית המשפט המחוזי בנצרת נהג המערער לייעץ למשפחת המתלוננת, קטינה בת כ-14 בעת העבירה, שאותה הכיר באמצעות חברתו לחיים, וזאת בהסתמכות על הקבלה (הוא אדם דתי). מאוגוסט עד אוקטובר 2005 נהג המערער לקרוץ למתלוננת ולשלוח לה נשיקות באויר; ב- 11.10.05 התקשר וקבע עמה פגישה (תחילה סירבה, ואחר כך חשבה כי תהא זו הזדמנות לבקש כי יחדל מאותם מעשים). המערער לקחה ברכבו לאיזור תעשיה ושם השכיב את הכסא בו ישבה ברכב, והחל לנשקה וללקקה, וכן נגע ברגליה והכניס ידו מבעד למכנסיה ונגע בישבנה. כדי למנוע הכנסת ידו מתחת לתחתוניה אמרה לו המתלוננת כי היא בתקופת מחזור, ואז הוציא את אבר מינו והתחכך בה תוך אוננות בכף ידו, וביקש שתסייע לו אך היא סירבה. לבסוף הגיע לסיפוקו ושפך זרעו על מכנסיה ומושב הרכב, ואחר כך הסיעה לביתה וביקש שלא תספר כי נסעה עמו. (2) כתב האישום מראשון לציון תיאר פרשה של קשר מ-1999 לפיו הוקמה חברה שהוצגה בפני בתי עסק כעוסקת בקידום מכירות ושיווק, כך שבתי העסק יתנו הנחה למי שיציגו שוברי "דולר אקספרס" שהדפיסה החברה. הנאשם ואחר – ואחר כך בצירוף נאשמות נוספות - פנו למתלוננים בני אוכלוסיות חלשות שונות, בעיקר מעולי אתיופיה ובמגזר הערבי, ומסרו להם כי זכו בהגרלה בסך 2,000 ₪ מתנה ו- 2,000 ₪ תוי קניה מועדפים, והתבקשו לשלם 200 ₪. תוך שימוש בניירות חסרי כל ערך מכרו המערערים ואחרים למתלוננים חבילות תלושים בסכום 200 ₪ כל אחת, וכתבי האישום מפרטים את המרמות הספציפיות בהקשר זה לגבי מתלוננים שונים. לא אפרט את כל מסכת המרמה. אציין רק כי כתב האישום (נגד המערער ו-3 האחרים) משתרע על 37 עמודים, ובו שרשרת ארוכה של מעשי מרמה – 25 במספר. (4) בכתב האישום מעכו, בו נאשם המערער עם אדם נוסף, תוארה פרשה דומה מ-2001, של מרמה לשם קבלת הנחות כביכול בבתי עסק, תוך שמכרו את "סחורתם" חסרת הערך בעיקר לאנשים מן המגזר הערבי. (5) בכל אלה היה רוב רובו של ממכרם של המערער וחבריו חסר ממשות (למעט לעתים תלושי קניה בהנחה). לא הוחזר כספם של הלקוחות. ג. (1) בטרם גזר את הדין עיין בית המשפט המחוזי בתסקיר נפגע בעבירת מין, בו תואר המצב במשפחת המתלוננת וכן תואר מצב המתלוננת עצמה, המקבלת טיפול; בסיכומם של דברים נאמר בתסקיר, כי המעשים זיעזעו את עולמה של המתלוננת וגרמו סבל ומצוקה במשפחתה. (2) כן עיין בית המשפט בתעודה פסיכיאטרית הקשורה למערער, ונאמר בה כי היה מסוגל להבדיל בין מותר לאסור בעת המעשים; לא נמצאה ראיה למצב פסיכוטי והמערער הוצג כבדאי מגזים ומניפולטיבי. תסקיר שירות המבחן שהוגש לבית המשפט המחוזי תיאר את המערער כבעל קוי אישיות מניפולטיבית ומתוחכם, שלא שיתף פעולה עם השירות, ביטא משאלות אבדניות, והציג עצמו כאדם דתי עושה חסד. השירות נמנע מהמלצה. (3) עוד עיין בית המשפט ברישום הפלילי של המערער, שכלל הרשעה בתקיפה עליה נדון למאסר על תנאי ב-2002, והרשעה בשתי עבירות של הקמת תחנת שידור ללא רשיון מ-2003. ד. בגזרו את הדין תיאר בית המשפט בהרחבה את פרשת העבירות, נדרש לכל האמור מעלה וכן לטענת המערער כי התחזק לעת זו באמונתו, טענה שנסתייעה במכתב רבני וכן בעדות בת זוגו ואמו בדבר סגולותיו החיוביות. בית המשפט תיאר את דרכו המניפולטיבית בדיונים בבית המשפט, לרבות הצגת עצמו כחולה נפש, בעודו עבריין מתוחכם שהפיל רבים ברשתו. בית המשפט ציין את חובתו שלו להגנה על קטינים, וכן להגנה על הציבור ממרמותיו של המערער. צוטט מתוך חוות הדעת הפסיכיאטרית, כי מפעולות המערער "עולה הטעם שבוצעו בקור רוח, בביטחון עצמי ובחוצפה, תוך יכולת צינית לתמרן בהצלחה אחרים". נשקלו גם הנסיבות לקולה, לרבות ההודאה. סוף דבר, שהמערער נדון לעונשים המנויים מעלה בניכוי תקופת מעצר. ה. (1) בפנינו עותר המערער להקל בעונשו באופן שתקוצר תקופת המאסר שנגזרה עליו או לחלופין שעונש המאסר שהוטל עליו בגין העבירות נשוא התיקים שנדונו בפני בתי משפט השלום בעכו ובראשון לציון יהיה חופף לעונש המאסר בפועל שהושת על המערער בתיק עבירת המין. נטען, כי העונש שהוטל חורג במידה ניכרת מן העונש ההולם על פי מדיניות הענישה. כן עותר המערער לביטול או לחלופין להפחתת סכום הפיצוי שנפסק לטובת המתלוננת. לטענתו, לאור עונש המאסר שהוטל עליו לא יעלה בידו לשלם סכום זה. עוד טוען המערער בהקשר זה, כי היה זה ראוי כי שיעור הפיצויים יקבע במסגרת תביעת נזיקין אזרחית. נציין כבר כאן, כי אין בידינו להידרש כל עיקר לערעור בנושא אחרון זה, משלא צורפה המתלוננת לערעור כמתחייב מהוראות הדין. (2) לטענת המערער לא איים על המתלוננת ולא נהג באלימות כלפיה, אלא פעל ברגע של חולשה; מעשהו היה חד-פעמי ולא נבע מדחפים מיניים תוקפניים ובלתי נשלטים, אלא מהפרעה נפשית. (3) באשר לעבירות בתיקי בתי משפט השלום בראשון לציון ובעכו, טוען המערער, כי היקף המרמה היה קטן. לדבריו חלקו בביצוע העבירות לא היה גדול יותר מחלקם של שותפיו, ובכל זאת הוטל עליו עונש חמור מזה שהוטל עליהם. עוד טוען המערער, כי חלוף הזמן מאז השנים 2001-1999 בהם נעשו המעשים, התחזקותו הדתית במהלך תקופה זו ומעשיו לטובת הציבור, מצדיקים הקלה בעונשו. (4) המערער מצביע על הודאתו שחסכה זמן שיפוטי יקר, כשיקול להקלה בעונשו. בנוסף, מציין המערער את נסיבותיו האישיות כאדם בן 48 החי עם אמו האלמנה, הקשישה והחולה; אביו נפטר בגיל צעיר והוא גדל בתנאי מצוקה ועוני ללא מסגרת לימודית או אחרת. לדבריו אינו בעל עבר פלילי מכביד, דבר המעיד כי לא בחר בדרך חיים עבריינית. עוד טוען המערער, כי עבירת המין בה הורשע אינה מן החמורות שבעבירות מסוג זה, ואילו העונש שהוטל עליו קשה מזה שהוטל במקרים חמורים יותר. נתבקש תסקיר משלים. (5) אכן הוגש לנו תסקיר משלים, וממנו עולה כי המערער לא שיתף פעולה עם בודק מב"ן אליו הופנה להערכת מסוכנות מינית. במהלך מאסרו לא היה המערער בקשר עם השירות הסוציאלי בכלא, ומאז מעברו לכלא מעשיהו, לא השתתף בהליך טיפולי. אבחון ייעשה בחודשים הקרובים. ו. (1) בפנינו טען בא כוחו המלומד של המערער לאפליה בין שולחו לשותפיו בעבירות המרמה, שהוטלו עליהם עונשים קשים יותר, וזאת אף אם העונש שהוטל בא בגדר הסדר הטיעון. עוד נטען, כי המערער מתחרט על עבירת המין, מתפלא כיצד הגיע לכך וניסה להתאבד. התנהגותו בכלא טובה. (2) נציגת שירות המבחן ציינה כי המערער לא הצליח לרתום עצמו לתהליך הבדיקה. (3) בא כוח המדינה סבר כי המדובר בעונש הולם, לאחר מעשה בזוי ומכוער שהותיר צלקת בנפש המתלוננת וגרם לה ולמשפחתה נזק חמור; חזרת המערער בתשובה היתה לפני למעלה מעשור ולא הועילה. מעשי המרמה היו כלפי קרבנות, אוכלוסיות חלשות שנבחרו בקפידה לצורך המרמה. בית המשפט כבר הלך לקראת המערער בכך שלא החמיר עד לתקרת טיעונה של התביעה, וגם חפף את העונש הקשור לעבירות הרדיו הפיראטי. ו. (1) לאחר העיון אין בידינו להיעתר לערעור. הסדר הטיעון לא החמיר עם המערער כל עיקר, ולדידנו אף הקל. בית המשפט קמא ראה – כדרך שנוהגים ככלל בתי המשפט – לכבד את משאלת התביעה בהסדר הטיעון ואף לא הגיע לרף העליון שלה, אם גם קרב אליו. לא היה מקום להתערבות ערעורית גם אילו הוטל עונש מחמיר יותר. איננו יודעים מדוע לא הסתיים תיק המרמה שהוגש ב-2003 בבית משפט השלום בראשון לציון מוקדם יותר, כך שהמערער נתן את הדין ב-2007 על עבירות מ-1999, ומדוע הוגש ב-2006 התיק בעכו על עבירות מ-2001. כך או אחרת, לא נוכל שלא להצטרף לחומרה שבה ראה בית המשפט המחוזי את עלילות המערער, על ציר הזמן. עבירות המרמה הזויות הן ושפלות; "גיבורים על חלשים" היו המערער וחבריו, בשני כתבי האישום, ואת חותם נבזותם הותירו באנשים רבים, מהם מאוכלוסיות קשות יום, שאינם מתמצאים בנבכי בתי העסק, ההנחות, הזיכויים ובנייני הקלפים האחרים שנבנו. אכן, עונשיהם של השותפים היו קלים יותר, ובמה שנמסר לנו משני התיקים כללו 4 חודשי מאסר בעבודות שירות. איננו יודעים במה זכו אותם נאשמים לקולה, ולא נמסר לנו כלל התמונה לגביהם, אך ברי כי המערער דנא היה בקדמת התמונה במעשים שבאותם כתבי אישום, ואיננו רואים כל חומרה בעונש שהוטל עליו לגביהם, שהיה במסגרת ההסדר. יצירתיותו העבריינית של המערער הרחיקה גם לעסקי רדיו פיראטי, שעל שכמותם כבר הורשע בעבר, וחסד נעשה עמו שהעונשים בעניין זה, לרבות הפעלת מאסר על תנאי, נגזרו בחופף. (2) אשר לעבירת המין, מוקד התיק, בית משפט זה ובתי המשפט האחרים שבו פעם אחר פעם וביטאו את שאט הנפש מעבירות מין של בגירים כלפי קטינים, הנותנים בהם את אמונם. במקרה דנא היו הנסיבות מבישות עד מאוד, הן בניצול הידידות עם משפחת המתלוננת והן בעצם הכיעור הדוחה שבמעשה, ולא ייפלא כי הטביעו הדברים חותם במתלוננת שחייה לא היו קלים ממילא, בנסיבות משפחתה, גם קודם לכן. אין איפוא כל חומרה בעונש שהושת על המערער, ואנו מצטרפים לכל שכתב בעניין זה בית המשפט המחוזי. (3) כאמור, אין בידינו להיעתר לערעור. יש לקוות כי המערער יתן אל ליבו את מעלליו ולא ישוב לכסלה. ניתן היום, כ"א בשבט תשס"ח (28.1.08). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07050490_T05.doc מפ מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il