עדיאל קורליאונה נ. שירות בתי הסוהר

3 1 בבית המשפט העליון עע"א 5048/24 לפני: כבוד ממלא מקום הנשיא ע' פוגלמן המערער: עדיאל קורליאונה נ ג ד המשיבים: 1. שירות בתי הסוהר 2. מדינת ישראל 3. היועצת המשפטית לממשלה ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מינהליים בבאר שבע (כב' השופט ע' כהן) בעת"א 47065-02-24 מיום 10.6.2024 בשם המערער: בעצמו פסק-דין לפניי ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מינהליים בבאר שבע (כב' השופט ע' כהן) בעת"א 47065-02-24 מיום 10.6.2024 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער. ביום 20.2.2024 הגיש המערער עתירת אסיר שבמסגרתה עתר כי יתאפשר לו להחזיק "תיק נסיעות אזרחי", ובצדה בקשה לפטור מאגרה. ביום 21.2.2024 קבע בית המשפט, בעיקרם של דברים, כי בקשתו של המערער לפטור מאגרה לא כללה פירוט בנוגע להיעדר יכולתו של האחרון לשלם את האגרה, ואף לא צורף לבקשה תצהיר בעניין זה, וזאת בניגוד לתקנה 14(א) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: תקנות האגרות). משכך, נקבע כי המערער יוכל להגיש בקשה מתוקנת לפטור מאגרה בצירוף תצהיר כאמור תוך 14 ימים, וככל שלא תוגש בקשה כאמור יהיה עליו לשלם את האגרה תוך 20 ימים או שעתירתו תימחק. ביום 9.4.2024 – משהמערער לא קיים את הוראות ההחלטה מיום 21.2.2024 – נמחקה העתירה, אולם ביום 28.5.2024 נעתר בית המשפט לבקשתו של המערער לביטול פסק הדין וקבע דיון בעתירה ליום 15.7.2024 (להלן: ההחלטה מיום 28.5.2024). בנוסף, במסגרת החלטתו זו קבע בית המשפט כי "עד 14 יום לפני מועד הדיון יגיש [המערער – ע' פ'] בקשה לפטור מתשלום אגרה בהתאם להוראות [תקנה 14 (א) לתקנות האגרות – ע' פ']. אם לא תוגש בקשה כאמור, יובן [שהמערער – ע' פ'] עושה שימוש לרעה בבקשה לפטור מתשלום אגרה ובית המשפט ישקול לדחות את הדיון או לבטל את ההליכים" (שם, סעיף 3). ביום 2.6.2024 הגיש המערער בקשה לפסילת המותב שבמסגרתה טען, בין היתר, כי קביעתו של המותב במסגרת ההחלטה מיום 28.5.2024 – שלפיה כנטען תנאי לשמיעת העתירה הוא תשלום האגרה – "מהווה עיוות דין חמור שמקורו בהטיית הדין והוא מנוגד לכל דין" (שם, סעיף 4); וכן כי החלטה זו מלמדת על נעילת דעתו של המותב בעניינו של המערער. ביום 10.6.2024 דחה המותב את בקשת הפסלות וקבע, בעיקרם של דברים, כי טענותיו של המערער מכוונות כלפי החלטותיו השיפוטיות של המותב בהליך, ובפרט ההחלטה מיום 28.5.2024, ומשכך על המערער להשיג על החלטות אלו במסגרת ההליכים שקבועים בדין חלף הגשת בקשה לפסילת המותב. בנוסף, נקבע כי "בית המשפט לא קבע דעתו באופן סופי לעניין העתירה ואף לא בעניין הבקשה לפטור מתשלום האגרה, אלא רק בבקשות שעמדו בפניו וביחס לטענות [המערער – ע' פ']. כאשר יידרש בית המשפט לתת החלטות, הן יינתנו לפי מיטב שיקול הדעת השיפוטי ותוך התייחסות לחומר אשר יהיה מונח בפני בית המשפט. ככל שהחלטה של בית המשפט תיראה [למערער – ע' פ'] מוטעית, יהיה הוא רשאי להשיג עליה כדין" (שם, סעיף 12); וכן כי המערער יישא בהוצאות המשיב 1 בסך 500 ש"ח. מכאן הערעור שלפניי שבמסגרתו חוזר המערער, בעיקרם של דברים, על טענותיו בבקשת הפסלות, ובהן הטענה כי החלטותיו של המותב בהליך בעניינו מלמדות על קיומו של חשש ממשי למשוא פנים. בתוך כך נטען, כי בשים לב למצבו הכלכלי המורכב של המערער החלטתו של המותב מיום 28.5.2024 מלמדת על נעילת דעתו באופן שמקים עילה להעברת הדיון לפני מותב אחר. בנוסף, במסגרת הערעור ביקש המערער כי ההוצאות שנפסקו לחובתו במסגרת ההחלטה נושא הערעור יבוטלו; וכן כי בית משפט זה יקבע כי למערער עומדת זכות לנמק את בקשתו לפטור מאגרה במסגרת דיון לגופה של העתירה ו-"כי שאלת תשלום האגרה או אי תשלום האגרה איננה מהווה תנאי לקיומו של הדיון בעתירת המערער לגופו של עניין" (שם, בעמ' 1). לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו, באתי לכלל מסקנה כי דינו להידחות. אמת המידה לבחינת קיומה של עילה לפסילת שופט שיושב בדין היא האם מתקיימות נסיבות שיוצרות חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב בניהול ההליך (סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984; עע"א 8966/23 זוזיאשוילי נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (21.12.2023); עע"א 3263/09 פלד נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (15.3.2012)). טענותיו של המערער מכוונות בעיקרן להחלטת המותב מיום 28.5.2024 שלפיה על המערער להגיש בקשה מתוקנת לפטור מאגרה עד 14 ימים לפני מועד הדיון. ואולם, עסקינן בהחלטה דיונית מובהקת, שכידוע אין בה כשלעצמה כדי להקים עילה לפסילת המותב היושב בדין, ואף איני סבור כי היא מקימה חשש ממשי למשוא פנים (עע"א 594/24 סיבוני נ' שירות בתי הסוהר, פסקה 4 (17.3.2024)). בנוסף, כפי שציין המותב בהחלטתו נושא הערעור, בקשה לפסילת המותב אינה האכסניה המתאימה לדון בטענה זו, כמו גם ביתר טענותיו של המערער בהקשר זה. לבסוף, יצוין כי אף אין בהוצאות שנפסקו לחובת המערער כדי להקים עילה להעברת הדיון לפני מותב אחר (ראו: ע"פ 7973/23 אמר נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (16.11.2023); ע"פ 2966/15 אסילקו לעבודות בנייה וחקלאות בע"מ נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (30.4.2015)). הערעור נדחה אפוא. ניתן היום, ‏ב' בתמוז התשפ"ד (‏8.7.2024). מ"מ הנשיא _________________________ 24050480_M04.docx מב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1