פסק הדין המלא
פסק-דין בתיק בג"ץ 5039/07
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 5039/07
בפני:
כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין
כבוד השופט ס' ג'ובראן
כבוד השופט י' דנציגר
העותרת:
שורת הדין -Israel Law
נ ג ד
המשיבה:
משטרת ישראל
עתירה למתן צו על-תנאי
תאריך הישיבה:
ט"ו בחשון התשס"ט
(13.11.08)
בשם העותרת:
עו"ד רועי כוכבי
בשם המשיבה:
עו"ד ענר הלמן
פסק-דין
המשנה לנשיאה א' ריבלין:
1. העותרת, שורת הדין – Israel Law Center, מבקשת כי המשיבה, משטרת ישראל, תבטל את המלצתה להעמיד לדין את שר האוצר ואת ראשי רשות המיסים; וכי תמנע באופן כללי מלצרף לסיכומי חקירה המועברים מטעמה לגורמי התביעה המלצות בנוגע להעמדה לדין. עוד היא מבקשת כי המשטרה תמנע מלחוות דעה על אודות טיבן של הראיות שבידה ומשקלן, לרבות באשר לקיומה או היעדרה של תשתית ראייתית לצורך העמדה לדין. לטענת העותרת, דרך ההתנהלות של משטרת ישראל בעניינים המפורטים לעיל חורגת מגדרי הסמכות הנתונה לה בדין, מהנחיות היועץ המשפטי לממשלה ואף יש בה משום פגיעה באינטרסים ציבוריים חשובים ובזכויותיהם של חשודים.
2. לאחר שבחנו את טענות הצדדים, בכתב ובעל פה, באנו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות. אקדים ואציין כי בכל הנוגע לטענות הפרטניות של העותרת בדבר המלצות המשטרה בהתייחס לשר האוצר וראשי רשות המיסים, משאלו האחרונים – הנוגעים בדבר – כלל אינם עותרים בעניין זה, הרי שאין מקום למתן הצו המבוקש (ראו בג"ץ 651/03 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השש-עשרה, פ"ד נז(2) 62, 69 (2003)). ראוי עם זאת להתייחס לטענות הכלליות העולות מן העתירה.
3. בהודעת המדינה מובהר כי בעקבות דין ודברים בעניין אופן העברת חומר חקירה לרשויות התביעה, ומכתב ששיגר השר לביטחון פנים דאז, מר עוזי לנדאו, גיבש היועץ המשפטי לממשלה הנחיות שלפיהן סיכום תיק החקירה המועבר לתביעה על ידי המשטרה יכלול: ניתוח של הראיות הקיימות בתיק, תמצית התייחסות לראיות לכאורה בעבירות הרלוונטיות, התייחסות לשאלות משפטיות רלוונטיות כגון שאלת התיישנות וכן פרטים נוספים שעשויה להיות להם רלוונטיות לצורך הכרעה בנושא קיומו של עניין לציבור בהעמדה לדין. היועץ המשפטי לממשלה הבהיר כי אין לכלול בתיק החקירה המלצה של המשטרה האם להעמיד את החשוד לדין אם לאו. בעקבות הנחיות אלה נערך טופס סיכום תיק חקירה חדש העולה בקנה אחד עם ההנחיות. בפרט יש לציין את סעיף 8 לטופס האמור שעניינו "ממצאים" ובו מוסבר כי: "יש לפרט בקצרה בהסתמך על האמור לעיל, נגד מי מהחשודים יש ראיות מספיקות להוכחת האשמה ובאיזה עבירה/ות, לגבי מי אין ראיות; התמלאותם של תבחינים לקיומו או להיעדרו של עניין ציבורי; האם קיימת עילה אחרת הנוגעת לעניין; וכו'. אין לכלול המלצה" [ההדגשה במקור]. היועץ המשפטי לממשלה הבהיר בהודעתו לפנינו כי הוא רואה חשיבות בכך שחוקרי המשטרה יעבירו לידי התביעה את התרשמותם הבלתי אמצעית באשר לתשתית הראייתית שהעלתה החקירה. "לסיכום תיק החקירה", כך מצוין בהודעת המדינה – "קיים גם ערך מקצועי למשטרה עצמה, מבחינת טיוב החקירות המשטרתיות, וזאת מעבר לצורך של רשויות התביעה בקבלת הסיכום המשטרתי של תיק החקירה".
4. לא מצאנו כי בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה נפל פגם של חוסר חוקיות או חוסר סבירות. אין כל מחלוקת כי סמכות ההחלטה על העמדה לדין נתונה לרשויות התביעה ולהן בלבד. אופן העברת חומר החקירה מהמשטרה לידי התביעה, כל עוד הוא נעשה במסגרת הדין, הוא בעיקרו של דבר, עניין הנוגע להתנהלותן הפנימית של רשויות האכיפה והיועץ המשפטי לממשלה הוא הגורם המתאים להתוות את המדיניות בהתחשב בשיקולים השונים הנוגעים לדבר. היועץ המשפטי לממשלה הביא בחשבון הנחייתו את היתרונות הטמונים בקבלת עמדת המשטרה בסוגיות דיות הראיות שנגבו על ידה, הן מבחינת המשטרה עצמה הן מבחינת התביעה, ומצד שני שקל את הצורך לצמצם את אפשרות הפגיעה בזכויות החשוד. כמובן, לא ניתן להתעלם מן הגבול הדק שעשוי להיות במקרים מסוימים בין חוות דעת לגבי תשתית הראיות לבין המלצה ממש, אולם נראה כי האיזון שנעשה על ידי היועץ המשפטי לממשלה (כגורם המוסמך) הוא סביר וככל שיתברר כי ראוי ליתן הנחיות משלימות או הבהרות אחרות יעשה כן בוודאי.
5. עניין נוסף שראוי ליתן עליו את הדעת, עניינו מתן פומבי לסיכום תיק החקירה המועבר על ידי המשטרה לידי רשויות התביעה. ברור הדבר, שפרסום "מקדים" של עמדת המשטרה עלול להיות כרוך בפגיעה קשה בחשוד ואף בקיום הליך של חקירה ומשפט, ויש להביא עניין זה בחשבון אל מול הצורך בפרסום מידע בעל ערך לציבור. היועץ המשפטי לממשלה נדרש גם לעניין זה ופרסם "קווים מנחים לחוקרים, לתובעים ולדוברים בעניין פרסומים מחקירות". בין יתר ההנחיות כלולה הוראה כדלקמן:
ככלל, לא יפורסם סיכום תיק החקירה, הנערך על ידי הגוף החוקר בסיומה של חקירה, עם העברת התיק לתביעה. עם זאת, במקרים בעלי עניין ציבורי מיוחד, כשהגוף החוקר סבור כי יש עניין מיוחד בפרסום תמצית הסיכום, יוכל הגוף החוקר לעשות כן לאחר התייעצות וקבלת הסכמת היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה. בהתייעצות ידונו הן עצם הפרסום והן נוסחו.
בטרם יפורסם מידע זה תינתן לחשוד הודעה על הכוונה לפרסמו.
אף בהנחיה זו אין כל עילה להתערב. חובה על כל הרשויות הנוגעות בדבר להקפיד על ביצוע ההנחיה, ככתבה וכלשונה, ובשים לב לכך שההנחיה קובעת כי הכלל מורה על הימנעות מפרסום כאמור. הובהר בהודעת המדינה כי במקרים שבהם לא יושמה ההנחיה, נדרשו לכך גורמים במשטרה ובמשרד המשפטים ונערכת בנושא עבודת מטה. בנסיבות אלה, אין מקום להתערבות בית משפט זה.
6. נוכח כל האמור, דין העתירה להידחות.
המשנה-לנשיאה
השופט ס' ג'ובראן:
אני מסכים.
ש ו פ ט
השופט י' דנציגר:
אני מסכים.
ש ו פ ט
הוחלט כאמור בפסק-דינו של המשנה-לנשיאה א' ריבלין.
ניתן היום, י"ח בטבת התשס"ט (14.1.2009).
המשנה-לנשיאה
ש ו פ ט
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07050390_P08.doc גח
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il