דניאל כהן נ. מדינת ישראל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 5028/99 בפני: כבוד השופט א' מצא כבוד השופט י' קדמי כבוד השופט ע' ר' זועבי המערער: דניאל כהן נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דין בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 20.7.99 בת"פ 281/96 שניתן על ידי כבוד השופט א' משאלי תאריך הישיבה: י"א תשרי תש"ס (21.9.99) בשם המערער: עו"ד שמואל פלישמן בשם המשיבה: עו"ד אורי כרמל פסק-דין למערער יוחסו בכתב האישום המתוקן פרשה עיקרית ופרשיות נוספות. במסגרת הפרשה העיקרית הואשם המערער כי בשיתוף עם ארבעה אחרים זייף והפיץ אלפי כרטיסי אשראי מסוגים שונים, בכוונה להשיג באמצעותם במרמה סחורות ומזומנים בשווי כספי ניכר. לצורך הזיוף החזיק במחשב האישי שלו תוכנה יעודית וכן את פרטי כרטיסי האשראי של מאות אנשים ללא ידיעתם או הסכמתם של אלה. בחלק מן הכרטיסים שזייף הטביע על גבי הפס המגנטי את פרטיהם של כרטיסי אשראי אמיתיים. מעצרו של המערער, ובעקבות זאת מעצרם של חבריו, סיכלו את ביצוע המזימה שלשמה זויפו הכרטיסים. במסגרת הפרשיות הנוספות שבכתב האישום יוחסו למערער מעשי מרמה אותם ביצע לבדו כלפי סניפי בנקים שונים. מעשים אלה כללו התחזות לאחרים בעזרת תעודת זהות מזויפת וביצוע זיופים בכרטיס האשראי שסופק לו בבנק עם פתיחת החשבון הראשון, קבלה במרמה של סחורות ושירותים תוך שימוש בכרטיסי אשראי מזויפים וכן משיכתם של אלפי שקלים במזומנים ממכשירי בנק אוטומטיים באמצעות אותם כרטיסים. על יסוד הודאתו בעובדות של כתב האישום המתוקן, שהוגש נגד המערער בתום פרשת ראיות שנמשכה כשנה וחצי בגין כתב האישום המקורי, הורשע המערער בשל הפרשה העיקרית בעבירות זיוף, ניסיון לקבל דבר במרמה והונאה בכרטיס חיוב (כולן בנסיבות מחמירות), בהחזקה של ציוד לזיוף כרטיסי חיוב ובאיחסון מידע במחשב למטרות כזב. בשל הפרשיות הנוספות הורשע המערער בסידרה נוספת של אותן עבירות בהתחזות כאדם אחר ובפגיעה בפרטיות. על כל העבירות כמכלול גזר בית המשפט המחוזי על המערער שלוש שנות מאסר, שמונה עשר חדשים מתוך התקופה האמורה מאסר בפועל והיתרה על תנאי; כן הפעיל נגדו עשרה חודשי מאסר על תנאי על-פי פסק דין קודם וזאת במצטבר לתקופת המאסר המוטלת. טענתו העיקרית - ולמעשה היחידה - של הסניגור המלומד היא, שבהשיתו על המערער עונש זה היפלה בית המשפט המחוזי את המערער לרעה לעומת ארבעת שותפיו לעבירות נשוא הפרשה העיקרית. על השותפים, כמסתבר, נגזרו עונשים של שישה חדשי מאסר בפועל אותם הורשו הנאשמים האחרים לרצות בעבודות שירות. ייאמר מייד כי העונש שהוטל על המערער רחוק מלשקף את החומרה הרבה שבה ראוי לבית המשפט להתייחס אל התופעה העבריינית הקשורה בזיוף כרטיסי אשראי ושימוש בהם (ראו לעניין זה את פסק דיננו בע"פ 789/99 מאיר דרעי נ' מדינת ישראל), ואכן הסניגור איננו טוען כי העונש שהוטל על המערער חמור מן המידה הראויה. טענתו היחידה, כאמור, היא, כי משראה בית המשפט שדן את שותפיו של המערער להקל בעונשיהם ככל שהקל, מצווה היה להחיל אותה אמת מידה עונשית גם על עניינו של המערער. הסניגור הטעים - וב"כ המדינה לא חלק - כי לפחות ביחס לשניים מארבעת השותפים, המדובר היה במי שיזמו את ביצוע העבירות וסיפקו את האמצעים לביצוען. כן צויין כי לשותפיו של המערער עבר פלילי המונה מספר הרשעות. העיון בטענות הצדדים הביאנו לכלל מסקנה שדין הערעור להידחות. הגם שהיוזמה לביצוע העבירות באה מצד אחרים, ברור לחלוטין כי חלקו של המערער היווה תרומה חיונית שבלעדיה אין לשכלול התוכנית הפלילית. המערער שעלה לישראל ב1994- הוא בעל ידע נרחב בתחום המחשבים. גם בפרשה הקודמת, שבעטיה נגזר עליו המאסר על תנאי שהופעל, נמצא אשם בביצוע עבירות דומות ונידון עקב כך גם לריצוי מאסר בפועל של 14 חודשים; ואת עבירותיו הנוכחיות ביצע המערער חודשים ספורים לאחר שחרורו ממאסרו הקודם. נמצא שמנקודת מבטו זו, המערער - ולא שותפיו - ראוי להיחשב כמבצע עיקרי של העבירות. פן נוסף לחומרה יש בעובדה שהמערער ביצע את העבירות בהיותו אסיר ברשיון. ולא למותר להוסיף שגזר דינו של המערער מתייחס לא רק לפרשה העיקרית שבה היו לו שותפים, אלא גם לפרשיות נוספות שבהן פעל לבדו. די בכל אלה כדי להצדיק את ההבחנה בין המערער לבין האחרים. הערעור נדחה. ניתן היום, י"א תשרי תש"ס (21.9.99). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 99050280.F02