פלוני נ. השופט אבישי רובס

בבית המשפט העליון בג"ץ 5022/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט י' אלרון כבוד השופט י' כשר העותרת: זנאידה ליברוב נ ג ד המשיבים: 1. השופט אבישי רובס 2. עו"ד אבישי קון 3. הלשכה לסיוע משפטי מחוז חיפה 4. הלשכה לסיוע משפטי מחוז ת"א 5. לשכת עורכי הדין מחוז תל אביב עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: בעצמה פסק-דין השופט ד' מינץ: ברקע לעתירה, תביעה שהגישה העותרת לבית משפט השלום בחיפה בשנת 2005 נגד בית חולים פרטי בצפון הארץ, בה תבעה פיצויים בעקבות נזקים שנגרמו לטענתה לאחיה המנוח כתוצאה מנפילתו בעת שהיה מאושפז בבית החולים. התביעה נדחתה בפסק דין מיום 24.11.2011 (ת"א 3390/05); ערעור עליו נדחה על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה ביום 19.6.2012 (48575-01-12); ובקשת רשות ערעור שהגישה העותרת נדחתה על ידי בית משפט זה ביום 6.9.2012 (רע"א 5486/12). ככל שניתן להבין מהעתירה, העותרת, שאינה מיוצגת, סברה כי נפלו כשלים באופן ייצוגה בבית משפט השלום על ידי עורך הדין שמונה לה מטעם הלשכה לסיוע משפטי (להלן: עורך הדין), וכי נפלו פגמים רבים באופן ניהול ההליך על ידי בית המשפט ובפסק דינו. על רקע האמור היא פנתה בשנת 2015 ללשכת הסיוע המשפטי למחוזות תל אביב והמרכז בבקשה לקבלת סיוע משפטי בהגשת תביעה נזיקית נגד עורך הדין. בקשה זו נדחתה על ידי לשכת הסיוע המשפטי על יסוד הקביעה כי לא נמצא סיכוי משפטי סביר להגשת התביעה. עיון במסמכים שצורפו לעתירה מלמד כי בנוסף לפניה זו, העותרת פרשה את טרוניותיה ללשכת עורכי הדין, לתחנת חיפה במשטרת ישראל, לנשיא בתי משפט השלום בחיפה, לנציב תלונות הציבור על שופטים וליחידה הארצית לחקירות הונאה במשטרת ישראל. העותרת מציינת כי כלל הפניות שהוגשו על ידה לגורמים השונים נדחו בזו אחר זו ומכאן עתירתה, המופנית נגד בית משפט השלום, עורך הדין, לשכות הסיוע המשפטי במחוז חיפה ובמחוז תל אביב ולשכת עורכי הדין במחוז תל אביב. בעתירתה מפרטת העותרת ארוכות את טענותיה בעיקר בנוגע לאופן ייצוגה על ידי עורך הדין, להליך שהתנהל בבית משפט השלום ולפסק הדין שניתן על ידו. העותרת סבורה כי התנהלותם של המשיבים כולם הייתה נגועה באי-חוקיות וראוי כי "ייענשו על כך שהם פגעו בשמו של בית המשפט כבית הדין והצדק ובסמלו – מאזניים (שוויון) בפעולות המוטות שלהם". דין העתירה להידחות על הסף. העתירה נעדרת תשתית עובדתית או משפטית, היא אינה מפרטת מהי ההחלטה המינהלית אותה היא תוקפת, וכלל לא ברור מתוכה מהם הסעדים המבוקשים על ידי העותרת. העתירה אינה מגלה אפוא כל טעם משפטי בגינו נדרשת התערבות של בית משפט זה, ודי בכך כדי לדחותה על הסף (בג"ץ 2211/22 איבגי נ' הכנסת (11.5.2022); בג"ץ 3514/22 סיבוש נ' נשיאת בית המשפט העליון כב' השופטת אסתר חיות, פסקה 5 (29.5.2022); בג"ץ 3014/16 שחדה נ' משרד הפנים, פסקה 9 (16.11.2016)). בכל הנוגע לטרוניות העותרת באשר להליך בבית משפט השלום ולפסק דינו, התופסות את עיקר הנפח בעתירתה, ככל שניתן להבינן מדובר בטענות ערעוריות באופיין. בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות של ערכאות שיפוטיות אחרות. התערבותו בהחלטות מעין אלו תיעשה במקרים חריגים בלבד בהם נפל פגם היורד לשורשו של ההליך השיפוטי (בג"ץ 4754/22 ‏אהרון נ' קיבוץ עין המפרץ, פסקה 4 (24.7.2022); בג"ץ 1639/22 פלוני נ' בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, פסקה 4 (13.3.2022); בג"ץ 8468/20 ‏עודד הוכהאוזר עו"ד נ' מיכאל תמיר שופט ביהמ"ש מחוזי מרכז-לוד, פסקה 5 (10.12.2020)), והמקרה שלפנינו אינו בא בגדרם ולוּ בקירוב. העתירה נדחית אפוא בלא צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ז בתמוז התשפ"ב (‏26.7.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22050220_N01.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il