ולדימיר דרבקין נ. מדינת ישראל

3 1 בבית המשפט העליון בג"ץ 5019/23 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט ע' גרוסקופף כבוד השופט ח' כבוב העותר: ולדימיר דרבקין נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל עתירה למתן צו על-תנאי תאריך הישיבה: כ"ה בחשון התשפ"ד (9.11.2023) בשם העותר: עו"ד יורם שפטל בשם המשיבה: עו"ד אופיר גבעתי; עו"ד אבי קרוננברג פסק-דין 1. העתירה שבפנינו נסבה על עניינו של אזרח ישראלי שיצא מן המדינה לאוקראינה, והוצא נגדו צו מעצר בינלאומי על רקע בקשה להסגרתו לישראל. כעולה מהעתירה, לעת הזו נבחנת זכאותו לאזרחות אוקראינית, עובדה שאינה מאפשרת את הסגרתו לישראל. לטענתו, בשלב זה הוא מעוניין להגיע ארצה, לאחר שייצא מאוקראינה בדרך היבשה, נוכח העובדה שבעת הזו אין טיסות יוצאות מאוקראינה. אולם, כך העותר טוען, בשל צו המעצר הבינלאומי שהוצא נגדו הוא אינו יכול לעשות כן – מחשש שייעצר באחת מהמדינות הגובלות עם אוקראינה. מלכתחילה העתירה כוונה אפוא לביטולו של צו המעצר הבין-לאומי. העותר ציין בעתירתו כי ניתן להבטיח את התייצבותו בישראל באמצעות הפקדת ערבות גבוהה במיוחד. 2. המדינה טענה, מנגד, כי אין כל מניעה שהעותר ייצא מגבולות אוקראינה וכי הוא לא הניח בסיס משפטי המחייב את המדינה לבטל צו מעצר בין-לאומי שהוצא בעניינו. 3. נוסיף ונציין כי העותר הבהיר כי הוא נכון להגיע לאחד ממעברי הגבול של אוקראינה ולהתלוות שם לשוטרים ממשטרת ישראל. 4. הדיון בעתירה התקיים בפנינו היום. בא-כוחו של העותר טען כי יש מקום לתת מענה למצב שאליו נקלע העותר שייאלץ לעבור דרך חתחתים בדרך לישראל תוך סיכון למעצר שעלול להתמשך במדינה אחרת. במובן זה, הוא לא עמד על ביטולו של צו המעצר הבין-לאומי, ובלבד שתימצא הדרך להבאת העותר לישראל ללא חשש למעצר ולהליכי הסגרה במדינה אחרת. עוד נטען כי הגעה לישראל, שצפויה להיות כרוכה במעצר (בשל הצורך לעבור דרך מדינה שלישית ולקיים בה הליכי הסגרה), פוגעת בזכותו החוקתית של העותר, כאזרח ישראלי, לפי סעיף 6(ב) לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, להיכנס לישראל מבלי שיעמדו בדרכו מהמורות. 5. מנגד, באי-כוחה של המדינה טענו כי אין לתת אמון בעותר, וכי הפתרונות שהוא מציע אינם מעשיים. בין השאר, הוסבר בהקשר זה כי למשטרת ישראל אין אפשרות לפעול במדינה אחרת שלא כחלק מהליך הסגרה. בהסכמת בא-כוחו של העותר קיימנו דיון במעמד צד אחד שבו פורטו היבטים מעשיים נוספים הנוגעים לאפשרויות הקיימות להבאת העותר לישראל וליכולת לתת בו אמון. לצד זאת, הצהירו באי-כוח המדינה כי אם העותר ייעצר במדינה אחרת וי ביע נכונות להיות מוסגר לישראל, המדינה תעשה מאמץ להחשתו של הליך ההסגרה, ככל שהדברים תלויים בה ובמסגרת המגבלות המשפטיות הרלוונטיות. 6. לאחר ששמענו את טענות הצדדים, וכן קיבלנו הסברים מפורטים על-ידי באי-כוח המדינה לשאלות שהוצגו, הגענו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות. אכן, המצב שנוצר הוא מורכב. העותר מצוי באוקראינה, וזו אינה מסגירה את אזרחיה. שאלת מעמדו האזרחי של העותר באוקראינה עודה נבחנת, אך בשלב זה, בהיותו יליד אוקראינה, הליך ההסגרה אינו מתקדם מאחר שעניינו נבחן כמי שהוא "בחזקת" אזרח. יחד עם זאת, האמת ניתנת להיאמר כי העותר תרם במעשיו למורכבות זו, בכך שבחר להגיע לאוקראינה דווקא. עוד רשמנו בפנינו את הצהרת המדינה ביחס לנכונות לעשות מאמץ לסייע להחשת הליך ההסגרה ממדינה אחרת שבה ייעצר העותר, ככל שכך יהיה, אם יביע את הסכמתו להסגרה כאמור. ממילא איננו סבורים שבנסיבות שתוארו יש מקום להלין על פגיעה בזכויותיו החוקתיות של העותר. 7. סוף דבר: העתירה נדחית. בהתחשב בכלל ההבהרות שקיבלנו – אין צו להוצאות. ניתן היום, כ"ה בחשון התשפ"ד (9.11.2023). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 23050190_A14.docx דג מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1