אליהו בגיזדה נ. מדינת ישראל - מחלקת עבודות ציבוריות

פסק-דין בתיק בג"ץ 5019/11 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5019/11 לפני: כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט י' דנציגר העותר: אליהו בגיזדה נ ג ד המשיבה 1: מדינת ישראל המשיבה 2: החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד יוסף זאגא בשם המשיבה 1: עו"ד מיכל צוק-שפיר בשם המשיבה 2: עו"ד אמיר שושני פסק-דין השופט ס' ג'ובראן: עניינה של העתירה שלפנינו בבקשת העותר, כי המשיבה תבטל את הפקעת המקרקעין השייכים לו לטענתו, על-ידי המשיבה ברע"א 9959/06 בפני בית-משפט זה. עוד מבקש העותר, כי המשיבות תפצנה אותו בגין הפקעת המקרקעין. עניינה של הפרשה בהסכם שנחתם בין העותר לבין מחלקת עבודות ציבוריות (להלן: מע"צ) (כיום – החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ) לשם קביעת גובה הפיצויים שישתלמו לעותר בגין הפקעה מכוח פקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943, של נכס מקרקעין, סמוך לכביש 483 שבין פתח-תקווה לראש העין, שם היו לו זכויות דיירות מוגנת. בסופו של דבר, הכביש לטובתו נעשתה ההפקעה, נסלל בחלקה סמוכה. ההליכים שניהל העותר מול מע"צ נגעו לשאלת קיומו של ההסכם; טענות שהיו למדינה בדבר פגמים בשומה; והיעדר האפשרות לקיים את ההסכם בשל שינוי בנסיבות שלא נצפה על-ידי הצדדים. במסגרת הדיון ברע"א 9959/06 שהגיש העותר לבית-משפט זה הודיעה באת-כוח המדינה, כי בכוונת המדינה לבטל את ההפקעה נושא הליך זה. נוכח האמור, החליט בית-משפט זה למחוק את בקשת רשות הערעור, שכל תשתיתו התבססה על ההפקעה בגינה נעשה הסכם לתשלום פיצויים ולכן לא היה מקום להמשיך ולבררו נוכח התחייבות המדינה. בעתירה הקודמת טען העותר, כי המדינה אינה מקיימת את התחייבותה לבית-משפט זה ברע"א 9959/06. בהמשך לאמור, ביום 12.4.2010 התפרסמה ברשומות (קובץ תקנות 6884) הודעה על ביטול הפקעת קטע מדרך 483, הכולל אף את חלקה 11, הנזכרת בעתירה, בהתאם להחלטת בית-משפט זה ברע"א 9959/06. במהלך ישיבות שהתקיימו בעניין נושא ההליך הובהר, כי קיים עדיין צורך ציבורי בהרחבת כביש 483. ממשרד התחבורה נמסר, כי הרחבת הדרך תתבצע ככל הנראה בעתיד, בהתאם לסדרי עדיפויות שמשרד התחבורה יעביר לחברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ. הרחבה כאמור תוכל להתבצע רק מכוחה של תכנית, אשר תובא לאישור מוסדות התכנון במועד הרלוואנטי. במידה ותאושר התכנית להרחבת הכביש, תופקע במידת הצורך גם חלקה 11, בהתאם להוראות הדין. המדינה הבהירה בתגובתה, כי חלקה 24 הינה חלקת "דרך", המצויה בבעלות מדינת ישראל. המדינה טענה לאורך כל ההליכים שהתנהלו בין הצדדים, כי לעותר לא היו זכויות בחלקה 24, שהינה בבעלות המדינה, ולא זו בלבד אלא שהעותר אף פלש לחלק משטח החלקה. זאת, בשונה מחלקה 11, שם היו לעותר זכויות כדייר מוגן. המדינה הודיעה על ביטול ההפקעה ברע"א 9959/06, משמע, דובר בביטול ההפקעה בחלקת המקרקעין בה היו לעותר זכויות. לכן הודיעה המדינה בבג"ץ 10109/08, כי עתירה זו התייתרה. ביום 9.3.2011 ניתן פסק-הדין של בית-משפט זה בעתירה הקודמת, ממנו עולה, כי לאחר שמיעת הערות שופטי ההרכב בדבר "דלות" החומר המונח בפניו, מחק בא-כוח העותר את עתירתו. בעתירתו הנוכחית טוען העותר, כי על-פי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ועל-פי חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, זכותו לדעת מה בכוונת המדינה לעשות במקרקעין; לטענתו, המדינה אינה יכולה ואינה רשאית להחזיק בו וברכושו כ"בני ערובה" במחלוקת שעיקרה כספית במשך יותר מ-14 שנים. לטענתו, לאחר ההפקעה שולמו פיצויים לבעלי מקרקעין שונים בשטח המופקע וכי על המקרקעין המופקעים נסללו כביש והוקמה תחנת דלק, וכי התנהגות המשיבה כלפיו מפלה, מקפחת, בלתי שוויונית ובלתי סבירה ביחס לבעלי המקרקעין האחרים ופוגעת בו משך שנים רבות. עוד מוסיף וטוען העותר, כי ביטול ההפקעה בלתי אפשרי בנסיבות העניין, הן עקב סלילת הכביש והן עקב מתן פיצוי לבעלי הקרקע האחרים בגוש ובחלקה האמורים שחלקיהם הופקעו, ויתכן והצהרת המדינה לבית המשפט ניתנה בהיסח הדעת או מתוך טעות ולכן על המדינה להודיע על טעותה וליתן פיצוי לעותר על-פי ההסכם שנחתם ביניהם בעבר. לפיכך, מבקש העותר, כי בית-משפט זה יורה למדינה לקיים את פסקי-הדין שניתנו בעניינה; להכריז על ביטול ההפקעה בשתי החלקות ולגרום לבטלות ההפקעה תוך תקופת זמן נקוב ולקבוע כי ההסכם שנחתם בין הצדדים ואושר על-ידי בית-משפט זה, מחייב את המשיבה בפיצוי לטובתו. מנגד, טוענת המדינה בתגובתה, כי יש לדחות את העתירה ואין כל מקום לדון בטענות העותר ביחס להסכם שנחתם בעבר ואיננו רלוואנטי עוד. עוד טוענת היא, כי הודעת המדינה על ביטול ההפקעה, שומטת את טענות העותר ביחס לשאלת קיומו של ההסכם. בדומה לכך גם טוענת החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ. לטענתה, יש לדחות את העתירה על הסף, שכן ככל שההפקעה של חלקה 11 בוטלה, הרי שלכל היותר זכותו של העותר לתבוע פיצוי בגין פגיעה אשר אירעה לו בגין ההפקעה וביטולה ואין לו במקרה זה זכות לקבלת פיצוי בגין עצם ההפקעה עצמה, שכן ההפקעה איננה קיימת עוד; וככל שההפקעה של חלקה 11 לא בוטלה, כי אז ורק אז קמה לעותר זכות לקבלת פיצוי בגין ביצוע ההפקעה. אלא, שאת שני הסעדים גם יחד לא ניתן לתבוע. עוד טוענת החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ, כי יש לדחות את העתירה על הסף גם מן הטעם שהעותר אינו נקי כפיים, מאחר והוא משמש כפולש בחלקה 24 ולמעשה הוא מנכס לעצמו שטחים שהוא איננו בעל זכות בהם ואינו יכול להיות בעל זכות בהם. דין העתירה להידחות על הסף. ברע"א 9959/06 הודיעה המדינה על ביטול ההפקעה. ביטול הפקעה זה היה בחלקת המקרקעין בה היו לעותר זכויות. משכך, המדינה הודיעה לבית-משפט זה, כי העתירה בבג"ץ 10109/08 התייתרה. נראה, כי עם החלטת שר התחבורה על ביטול ההפקעה בחלקה בה היו, כאמור, לעותר זכויות כדייר מוגן, מוצה חלקה של המדינה בהליכים דכאן. נראה, כי הסעד הנוגע לביטול ההפקעה התייתר עם ההחלטה על ביטול ההפקעה בחלקה בה היו לעותר זכויות ואין עוד מקום או צורך לקיים דיון בעתירה. אף דין טענת העותר – ביחס לשאלת קיומו של ההסכם שנחתם בעבר – להידחות. שכן, בפסק דינו של בית-משפט זה ברע"א 9959/06 נקבע, כי נוכח ההודעה על ביטול ההפקעה, כל תשתיתו של ההליך, שהתבססה על אותה הפקעה, התמוטטה. אשר לחלקה 24 – העותר מבקש לטעון לזכויות בחלקה 24. במסגרת זו טוען הוא, כי מסביב למסעדה, בעיקר על חלקה 24, בנה הלה גדר, על-פי רישיון בנייה מהוועדה המקומית לתכנון ובניה בפתח תקווה. ברם, העותר לא מציין, כי היתר הבנייה שניתן לו התייחס לחלקה 11 בלבד וכי תוקף רישיון זה ניתן לשנה אחת בלבד. הן המדינה והן החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ מדגישות חזור והדגש, כי אין ולא היו לעותר כל זכויות בחלקה 24, אשר מוגדרת כ"דרך" ונמצאת מאז ומתמיד בבעלות המדינה. כך למשל, טוענת המדינה, כי הסכם החכירה שצורף לעתירה, עניינו בחלקה 11 בלבד ואין כל התייחסות לזכויות כלשהן בחלקה 24. מכל מקום, ככל שהביתן אשר היה בנוי על חלקה 11 פלש במעט לחלקה 24, אין בכך כדי להעניק לפולש זכויות כלשהן בחלקה 24. אשר-על-כן, העתירה נדחית על הסף. ניתן היום, ז' באדר התשע"ב (1.3.2012). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11050190_H03.doc דפ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il