עמיר פורת נ. מדינת ישראל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 5017/97 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופט א' גולדברג כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן המערער: עמיר פורת נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בתיק ע"פ 653/96 שניתן על ידי כבוד השופטים: י' גולדברג, א' לוי, ד"ר א' גרוניס תאריך הישיבה: ו' באלול התשנ"ז (8.9.97) בשם המערער: עו"ד ליבאי, עו"ד מעוז בשם המשיבה: עו"ד צבי קלנג פסק-דין 1. המערער הורשע בבית המשפט השלום בעבירות לפי חוק ניירות ערך, תשכ"ח1968-, פקודת מס הכנסה וחוק העונשין ובית משפט השלום השית עליו עונש מאסר בפועל לתקופה של שמונה חדשים, מאסר על תנאי, לתקופה של שמונה-עשר חדשים וקנס בסך 100,000 ש"ח. ערעורו לבית המשפט המחוזי נדחה. ניתנה למערער רשות לערער בגזרה מוגבלת המתייחסת לעבירות לפי חוק ניירות הערך ולגבי מידת העונש. הגענו לכלל מסקנה שדין הערעור להידחות. 2. פרקליט המערער לא הצליח לשכנענו שעניינו של מרשהו לא בא בגדר תקנה 22 לתקנות ניירות ערך (דוחו"ת תקופתיים ומיידיים), תש"ל1970-, הואיל ומדובר ב"טובות הנאה" שעליהן לא דיווח בגדר התקנה. בדין הסכים עמנו הפרקליט שאם טענתו בענין זה תידחה - דין הערעור על ההרשעה להידחות. כך אנו מחליטים. 3. שתי הערכאות שקדמו לנו נתנו את דעתן על הנסיבות המקלות וביחוד תקופת הזמן הארוכה שחלפה מאז בוצעו העבירות ועד להרשעה; אך מנגד הצביעו ערכאות אלה על הנסיבות שבהן בוצעו ועל שילובן של עבירות גם לפי פקודת מס הכנסה וחוק העונשין בין העבירות נשוא ההרשעה. בית המשפט המחוזי אפילו שקל החמרה בעונש, אך נמנע מכך לאור משך הזמן שחלף מאז בוצעו העבירות. נחה דעתנו שאין קיימת עילה מספקת להתערב בשיקול דעתו של הערכאות שקדמו לנו, גם בענין זה, ולפיכך אנו דוחים את הערעור. ניתן היום, ו' באלול התשנ"ז (8.9.97). המשנה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97050170.B01