אילן אביוב נ. מדינת ישראל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 5016/99 בפני: כבוד השופט מ' חשין כבוד השופט י' טירקל כבוד השופט א' ריבלין המערער: אילן אביוב נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 22/06/99 בתיק פלילי 10208/98 שניתן על ידי כבוד השופט א' א' לוי תאריך הישיבה: ז' בכסלו תש"ס (16.11.99) בשם המערער: עו"ד דרור מקרין בשם המשיבה: עו"ד אלון אינפלד פסק-דין השופט י' טירקל: 1. בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו הרשיע את המערער בעבירות של סחיטה באיומים, סחיטה בכוח שהביאה לידי מעשה, איומים והיזק בזדון. כפי שנקבע בהכרעת הדין נהג המערער לבוא ל"מכון עיסוי", המספק שירותי מין ללקוחותיו, לאיים על עובדות המכון, להשתולל במקום ולגרום נזק לרכוש על מנת לזכות בשירותי מין ללא תמורה. בשל מעשים אלה גזר עליו בית המשפט מאסר לתקופה של שנה אחת בצירוף מאסר לתקופה של שישה חודשים על-תנאי. כמו כן הפעיל מאסר מותנה לתקופה של 12 חודשים, שהיה תלוי עליו, על דרך חפיפה של 9 חודשים מתוך תקופת המאסר המופעלת לתקופת המאסר שהטיל, כך שתקופת המאסר הכוללת שעל המערער לרצות היא 15 חודשים. המערער מערער על חומרת העונש שנגזר עליו. 2. טענתו העיקרית של בא כוח המערער היא כי המערער - שהוא צעיר עול ימים, יליד שנת 1976 - חדל מלהשתמש בסמים, כפי שעשה בעבר, ועתה הוא בתחילת תהליך של גמילה מסמים ומאלכוהול. כמו כן סמך על תסקירו של שירות המבחן שממנו עולה כי המערער התחיל בתהליך של שינוי משמעותי בחייו - אמנם, "ראשוני וחיצוני" - הנותן יסוד לתקווה כי ישתקם בעתיד. כן עמד על ההמלצה שבתסקיר, כי יוטל עליו עונש מאסר של חצי שנה שאותו ירצה במסגרת עבודות שירות, על מנת שיוכל להמשיך בטיפול. עוד ציין כי חברתו של המערער שהרתה לו, "מהווה עבורו גורם מחזק בהליך הגמילה מסמים ומאלכוהול". בא כוח המערער הוסיף וטען שראוי לדחות את הפעלתו של עונש המאסר המותנה, על פי הוראת סעיף 85 לחוק העונשין, תשל"ז1977- המסמיכה את בית המשפט, בתנאים שנקבעו שם, להאריך את תקופתו של מאסר מותנה יותר מפעם אחת. 3. אין בידינו לקבל את הטענות. כפי שעולה מהעדויות שהובאו לפני בית המשפט המחוזי ומתיאור מעשיו של המערער בהכרעת הדין לא מדובר באירוע חד-פעמי אלא בפרשה שנמשכה כארבעה חודשים. במספר בלתי ידוע של מקרים במהלך התקופה נהג המערער באלימות פיזית חמורה כלפי עובדות המכון וכלפי לקוח שהיה במקום; היכה, השתולל, איים - בדברים ואף בסכין - וכן שבר חפצים וגרם להרס. פרשה זאת לא היתה ראשית דרכו העבריינית של המערער; שהוא, כאמור, כבן 23 שנים. גיליון המרשם הפלילי שלו מגלה רשימה ארוכה של עבירות דומות, כגון איומים, העלבת עובד ציבור, תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, תקיפה הגורמת חבלה ממש, תקיפה סתם והסגת גבול פלילית. גם עונש המאסר המותנה שהיה תלוי עליו, שהפעלתו הותנתה בביצוע עבירה נוספת של איום או של אלימות מסוג תקיפה, לא היה בו כדי להרתיע אותו מלחזור ולעבור אותן עבירות. 3. במצב דברים זה לא די באותו הבהוב קלוש של תקווה, שתסקיר שירות המבחן מצביע עליו, כדי להטות את הכף לזכותו של המערער. הציבור זכאי שיגנו עליו מפני מעשי בריונות כאלה ויש להרתיע את המערער ועוברי עבירה בכוח, ככל שבכוחה של ענישה להרתיע, מלעשות מעשים כאלה בעתיד. העונש שהוטל על המערער הוא קל ביותר וחסד גדול עשה עמו בית המשפט המחוזי כאשר הורה כי תקופה של 9 חודשים מתוך המאסר המותנה שהופעל תהיה חופפת לעונש המאסר שהטיל. אין להמתיק את דינו עוד. הערעור נדחה. ניתן היום, ז' בכסלו תש"ס (16.11.99). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 99050160.M05 - /מפ