פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 5013/24

עמותת "דף חדש - ללא חובות" נ. מדינת ישראל - משרד המשפטים - שר המשפטים, מר יריב ל

עתירה נגד שר המשפטים והממונה על חדלות פירעון בדרישה להתקנת תקנות לחישוב דמי מחיה ושינוי נוהל הארכת תקופת התשלומים לחייבים.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 11/05/2026 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 5013/24 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה חדלות פירעון — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
★ השלכה רחבה סימון לפסיקה שעשויה להוות תקדים או להשפיע על תיקים רבים אחרים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור עתירה נגד שר המשפטים והממונה על חדלות פירעון בדרישה להתקנת תקנות לחישוב דמי מחיה ושינוי נוהל הארכת תקופת התשלומים לחייבים.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 5013/24

עמותת "דף חדש - ללא חובות" נ. מדינת ישראל - משרד המשפטים - שר המשפטים, מר יריב ל

עתירה נגד שר המשפטים והממונה על חדלות פירעון בדרישה להתקנת תקנות לחישוב דמי מחיה ושינוי נוהל הארכת תקופת התשלומים לחייבים.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

שתי עמותות חברתיות עתרו לבג"ץ נגד שר המשפטים והממונה על חדלות פירעון. העותרות דרשו לקבוע תקנות ברורות לחישוב דמי המחיה של חייבים, וכן לשנות את נוהל הממונה המאפשר הארכת תקופת התשלומים מעבר ל-3 שנים (ברירת המחדל בחוק). בית המשפט דחה את העתירה. לגבי התקנות, נקבע כי הנושא בטיפול ועדת החוקה ולכן העתירה התייתרה. לגבי משך תקופת התשלומים, השופטים קבעו כי החוק מאפשר חריגים רבים וכי שיקול הדעת הסופי הוא של בית המשפט הדן בתיק, שיכול להתאים את התוכנית לנסיבות החייב. נקבע כי אין מקום להתערבות גורפת בנוהל הממונה, ומי שנפגע ממנו יכול לטעון זאת בתיק האישי שלו.

השלכות רוחב

אישור תקפותו של נוהל הממונה על חדלות פירעון והבהרה כי הארכת תקופת תשלומים מעבר ל-3 שנים היא חוקית ונתונה לשיקול דעת שיפוטי.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים יצחק עמית, אלכס שטיין, גילה כנפי-שטייניץ
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • עמותת "דף חדש – ללא חובות"
  • עמותת "ארגון לתת – סיוע הומנטירי ישראלי"

נתבעים

  • שר המשפטים
  • הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • שר המשפטים טרם התקין תקנות לחישוב דמי מחיה וכושר השתכרות כנדרש בחוק.
  • נוהל הממונה (נוהל 16) גורם לכך שהחריג של הארכת תקופת תשלומים מעבר ל-3 שנים הפך לכלל.
  • קיימת שונות לא סבירה בין מחוזות שונים במשך תקופת התשלומים הממוצעת.
  • הוראת הנוהל הממליצה על הארכת תקופת תשלומים בחודשיים על כל חודש פיגור היא פוגענית.
טיעוני ההגנה
  • טיוטת תקנות לעניין דמי מחיה כבר מונחת על שולחן ועדת החוקה מזה חצי שנה.
  • נוהל חדש של הממונה אמור להתפרסם בחודשים הקרובים.
  • הארכת תקופת תשלומים עשויה דווקא להגן על החייב (למשל פריסה רחבה יותר במקום מימוש נכס).
  • שיקול הדעת הסופי נותר בידי בית המשפט של חדלות פירעון הבוחן כל מקרה לגופו.
מחלוקות עובדתיות
  • האם נוהל הממונה מוביל בפועל לסטייה בלתי סבירה מהוראות החוק הקובעות 3 שנים כברירת מחדל.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • דוחות הממונה המראים כי תקופת התשלומים הממוצעת עומדת על כ-51 חודשים.
  • סעיף 162(ב) וסעיף 163 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
  • נוהל 16 של הממונה לגיבוש הצעת תכנית לשיקום כלכלי.

הדגשים פרוצדורליים

  • הסעד הראשון נמחק מחמת התייתרות לאחר שהתברר כי התקנות בשלבי חקיקה מתקדמים.
  • בית המשפט קבע כי ניתן לתקוף את הנוהל ב'תקיפה עקיפה' בתיקים פרטניים.

הפניות לתיקים אחרים

הפניות לפסקי דין אחרים
  • חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018
  • סעיף 77 לחוק העונשין

תגיות נושא

  • חדלות פירעון
  • דמי מחיה
  • שיקום כלכלי
  • מנהלי
  • תקנות
  • הממונה על חדלות פירעון

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

עילת הסבירות
הטענה הועלתה ונדחתה
פגמים בהליך
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5013/24 לפני: כבוד הנשיא יצחק עמית כבוד השופט אלכס שטיין כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ העותרות: 1. עמותת "דף חדש – ללא חובות" 2. עמותת "ארגון לתת – סיוע הומנטירי ישראלי" נגד המשיבים: 1. שר המשפטים 2. הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי עתירה למתן צו על-תנאי תאריך הישיבה: י"ז אייר תשפ"ו (4.5.2026) בשם העותרות: עו"ד רענן קליר; עו"ד נוי שפלר; עו"ד תומר רבינוביץ' בשם המשיבים: עו"ד רועי שויקה פסק-דין הנשיא יצחק עמית: בעתירה שלפנינו התבקש בית המשפט ליתן שני סעדים שעניינם בהליכי חדלות פירעון. 1. הסעד הראשון עניינו בהתקנת הוראות וכללים לצורך חישוב דמי מחייתו וכושר השתכרותו של היחיד. זאת, כפי שנדרש המשיב 1 לקבוע זה מכבר, מכוח הוראת סעיף 162(ב) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: החוק) הקובעת כלהלן: (ב) השר, באישור ועדת החוקה, יקבע הוראות לעניין – (1) דרך חישוב דמי המחיה (בחלק זה – כללי המחיה בכבוד); (2) דרך חישוב כושר השתכרותו של היחיד. כפי שנמסר על ידי המשיבים, טיוטת תקנות לעניין קביעת הוראות בדבר דרך חישוב דמי המחיה וכושר השתכרות מונחת מזה כחצי שנה על שולחנה של ועדת החוקה, חוק ומשפט. משכך, העתירה בעניין זה התייתרה, וטענות העותרות עומדות להן, ככל שתימשך הסחבת בהתקנת התקנות. 2. הסעד השני שהתבקש על ידי העותרות הוא, כי המשיב 2 (להלן: הממונה) יקבע נוהל בדבר תקופת התשלומים הקבועה בסעיף 163 לחוק, כך שיובהר כי ברירת המחדל היא שתקופת התשלומים תימשך שלוש שנים. העותרות הצביעו על כך שמדוחות הממונה עולה כי החריגים הקבועים בחוק הם שהפכו לכלל, כך שתקופת התשלומים הממוצעת עומדת על כ-51 חודשים (בשנת 2023) וקיימת שונות בין המחוזות השונים. העותרות הלינו על הנוהל הנוכחי של הממונה נוהל 16 "נוהל הממונה לגיבוש הצעת תכנית לשיקומו הכלכלי של היחיד" (28.4.2021) (להלן: נוהל הממונה) שבו נקבעו אמות מידה להמלצת הממונה לתקופת תשלומים ארוכה משלוש שנים, ובעיקר להמלצה בסעיף 19.3.1 לפיה על כל פיגור של חודש בביצוע התשלום החודשי או בהגשת הדוח הדו-חודשי – יומלץ על הארכת תקופת התשלומים בחודשיים. 3. נעמיד לפנינו את הוראת סעיף 163 לחוק: תקופת התשלומים (א) תקופת התשלומים תהיה שלוש שנים ממועד מתן הצו לשיקום כלכלי. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בית המשפט רשאי לקבוע, בצו לשיקום כלכלי, מטעמים שיירשמו, תקופת תשלומים קצרה משלוש שנים אם התקיימו לגבי היחיד נסיבות אישיות המצדיקות זאת. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), בית המשפט רשאי לקבוע, בצו לשיקום כלכלי, תקופת תשלומים ארוכה משלוש שנים אם מצא כי מתקיים אחד מאלה: (1) בהליכי חדלות הפירעון, היחיד עשה אחד מאלה: (א) נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים; (ב) לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה; (ג) הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון; (2) ליחיד חוב שמתקיים לגביו אחד מאלה: (א) הוא נוצר מהתחייבות או מהתקשרות בעסקה בהיקף משמעותי שביצע היחיד בעת שידע או שהיה עליו לדעת כי יש סיכוי גבוה שלא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו; (ב) הוא נוצר מהזנחה חמורה בניהול ענייניו הכלכליים של היחיד, שנעשתה בחוסר תום לב; (ג) מקורו בחובת תשלום פיצויים לפי סעיף 77 לחוק העונשין; (3) היחיד ביצע פעולה כאמור בסעיפים 219 עד 221 במטרה להעדיף נושה על פני נושים אחרים, לגרוע נכסים מקופת הנשייה או להבריח נכסים; (4) ניתן לגבי היחיד צו לפתיחת הליכים אחר בשבע השנים שקדמו לתחילת הליכי חדלות הפירעון. (ד) מצא בית המשפט כי מתקיים תנאי מהתנאים להארכת תקופת התשלומים כאמור בסעיף קטן (ג)(1) עד (3), בשל מעשה של היחיד שנעשה בנסיבות חמורות או בחוסר תום לב, רשאי הוא לקבוע תקופת תשלומים שאינה קצובה בזמן. (ה) מצא בית המשפט כי מתקיימות לגבי היחיד נסיבות כלכליות מיוחדות וחריגות שבשלהן אין זה צודק לקבוע תקופת תשלומים של שלוש שנים בלבד, וכי תקופה זו אינה מביאה לאיזון הראוי בין זכות הנושים לפירעון חובם ובין הצורך בשיקומו הכלכלי של היחיד, רשאי הוא לקבוע תקופת תשלומים ארוכה יותר גם אם לא מתקיימים התנאים שבסעיף קטן (ג(. עיננו הרואות כי התקופה של שלוש שנים היא אמנם ברירת המחדל, אך המחוקק קבע שורה ארוכה של חריגים, שמצאו ביטויים בנוהל הממונה, ורשמנו לפנינו כי נוהל חדש אמור להתפרסם בחודשים הקרובים. 4. אין חולק על חשיבותו של הליך חדלות הפירעון לשיקומו של החייב והחזרתו למסלול של חיים נורמטיביים, מחוץ למגבלות ולהגבלות תחת צלו של הליך חדלות הפירעון. בהליך חדלות הפירעון נדרש בית המשפט להבנה כלכלית ולידע במגוון של נושאים משפטיים, כמו דיני משפחה, דיני חוזים, דיני קניין ועוד. יש לזכור כי הליך חדלות הפירעון גם מגן על החייב מפני נושיו, ומאפשר לו לשקם את חייו, כאשר כל מקרה נבחן לגופו. לפיכך, החלטות בית המשפט מתקבלות ב"תפירה ידנית" בהתאם למידותיו של כל חייב ולנסיבותיו האישיות, וגם נוהל הממונה מדגיש כי אמות המידה והקריטריונים שנקבעו על ידו, הם בכפוף לנסיבות כל מקרה לגופו. שיקול הדעת לגבי תקופת התשלום מסור לבית המשפט של חדלות פירעון, בהתחשב בחייב ובנושיו. ודוק: הגבלת תקופת התשלום לשלוש שנים אינה מיטיבה בהכרח עם החייב, מאחר ולעיתים חייבים נזקקים לתקופת הגנה ארוכה יותר המוענקת להם בהליך חדלות הפירעון בשל נסיבותיהם האישיות. כמו כן, לעיתים תקופת תשלום קצרה עלולה לגרום לכך שהחייב יידרש לשאת בתשלום חודשי גבוה שאינו בהישג ידו, מה שעלול להביא בסופו של דבר לביטול ההליך. לכן, לפעמים נדרשת פריסה ארוכה יותר של התשלומים, העשויה לאפשר לחייב לפדות זכויותיו בנכס שבבעלותו במקום למהר לאפשר לממשם על ידי הנושים. כך, לדוגמה, במקום שהחייב יממש זכויותיו בנכס מקרקעין לרבות בדירת המגורים שלו, פריסת התשלום לתקופה העולה על שלוש שנים, עשויה לאפשר לו "לפדות" את הנכס חלף מימושו המיידי. 5. סוף דבר, שלא ראינו עילה להתערב בנוהל הממונה. מכל מקום, ככל שיש בסעיף זה או אחר בנוהל הממונה כדי לפגוע בחייב מסוים, הרי שניתן לתקוף את הנוהל גם בתקיפה עקיפה במסגרת הליכי חדלות הפירעון. 6. אשר על כן, העתירה נדחית על שני ראשיה. בהינתן חשיבות הנושאים שהעלתה העתירה, אין צו להוצאות. ניתן היום, כ"ד אייר תשפ"ו (11 מאי 2026). יצחק עמית נשיא אלכס שטיין שופט גילה כנפי-שטייניץ שופטת