יוסף בן ברוך , משפטן נ. עמית פרייז , שופט בית המשפט לעניינ

פסק-דין בתיק בג"ץ 501/11 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 501/11 - ב' בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט ס' ג'ובראן העותר: 1. יוסף בן ברוך, משפטן עותר פורמאלי: 2. חנן אליהו בן ברוך נ ג ד המשיבים: 1. עמית פרייז, שופט בית המשפט לעניינים מקומיים בת-ים 2. מדינת ישראל 3. לשכת עורכי הדין בישראל, ועד מחוז ת''א עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: יוסף בן ברוך, משפטן (עותר 1) פסק-דין השופט ס' ג'ובראן: עניינה של העתירה שלפנינו בבקשת העותר כי נורה למשיב 1, כבוד השופט ע' פרייז (להלן: המשיב), ליתן טעם מדוע לא יבוטל הדיון שנערך בפניו ביום 27.6.2010 במסגרת ת.פ 974/10 וכן מדוע לא יזוכה הנאשם באותו התיק (העותר הפורמאלי; להלן: הנאשם) וזאת כיוון שנפגעה זכותו לעיון בחומר החקירה; כי נורה למשיב ליתן טעם מדוע לא תבוטל החלטתו מיום 5.9.2010 בה קבע כי העותר אינו רשאי לייצג את הנאשם באותו הליך; וכן כי נורה למשיבה 3 ליתן טעם מדוע לא גילתה לבית המשפט את העובדה כי ועדת האתיקה המקצועית במחוז דרום הזמינה את העותר לבירור בפניה. הנאשם, אשר הוגש כנגדו כתב אישום לבית המשפט לעניינים מקומיים בבת ים, פנה לעותר על מנת שייצגו בהליך וזאת למרות שהעותר לא הוסמך לעסוק בעריכת דין. ביום 17.6.2010 פנו העותר והנאשם אל באת כוח המשיבה 2 בהליך (להלן: התובעת) וביקשו לעיין בחומר החקירה ולצלמו. התובעת סירבה מן הנימוק שלעותר אסור לייצג את הנאשם כיוון שאינו עורך דין. ביום 27.6.2010 התייצב הנאשם לדיון בפני בית המשפט לענייניים מקומיים בבת ים לצורך הקראת כתב האישום. עם פתיחת הדיון הגיש העותר למשיב את ייפוי הכוח שקיבל מהנאשם אך לאור התנגדות המשיבה 2 לייצוג, החליט המשיב לבקש חוות דעת מטעם ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין בישראל בטרם ימשיך בדיון. בחוות הדעת שהוגשה מטעם לשכת עורכי הדין נכתב כי העותר אינו רשאי לייצג בהליך כיוון שלפי סעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן: החוק), מי שאינו עורך דין אינו רשאי לייצג לקוחות על דרך של עיסוק. לאור זאת קבע המשיב כי המערער אינו רשאי לייצג את הנאשם. מכאן העתירה אשר לפנינו. לטענת העותר נפלו בהליך פגמים מהותיים אשר מצדיקים את התערבותו של בית משפט זה ביושבו כבית משפט גבוה בצדק. ראשית, טוען העותר כי שגתה התובעת בכך שלא אפשרה לו לעיין בחומר החקירה וזאת בניגוד להוראת החוק. בהקשר זה טוען העותר, בין היתר, כי לנאשם בעצמו יש זכות לעיין בחומר החקירה ולכן אין כל קשר לטענה כי הוא אינו רשאי לייצגו בהליך. לטענתו, יש בעובדה שלא זכה לעיין בחומר החקירה כדי להביא לבטלות ההליך כולו ולזיכוי הנאשם. שנית, טוען העותר כי שגה המשיב בכך שקבע כי הוא אינו רשאי לייצג את הנאשם וזאת, בין היתר, כיוון שההחלטה ניתנה בחוסר סמכות, כיוון שהמשיב החליט בעניינו מבלי לשמוע את טענותיו בעניין ומבלי לאפשר לו לחקור את החתום על חוות הדעת מטעם לשכת עורכי הדין; וכן כיוון שאף לגופו של עניין לא ניתן היה להתבסס על סעיף 20 לחוק אשר פקע מאליו בשנת 2002 לאור הוראתו של סעיף 10 לחוק יסוד: חופש העיסוק. דין העתירה להידחות על הסף. כידוע, בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק ידון בעתירה כנגד הליך תלוי ועומד בפני בית משפט רק במקרים חריגים ביותר (בג"צ 3844/07 צבי נ' כבוד השופטת מוסיה ארד (לא פורסם, 22.5.2007); בג"צ 583/87 הלפרין נ' כב' סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, פ"ד מא(4) 683, 702 (1987)). בנוסף, התערבותו של בית המשפט הגבוה לצדק בהחלטת ביניים בהליך פלילי תיתכן רק במקרים נדירים ביותר (בג"ץ 3570/08 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 17.4.2008); בג"ץ 3209/06 שורפי נ' בית המשפט המחוזי בתל אביב (לא פורסם, 17.4.2006); בג"ץ 6349/06 סנקר נ' בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (לא פורסם, 10.8.2006)). חרף טענות העותר, אשר מהן ניתן היה לחשוב כי מדובר בשאלה עקרונית בעלת משמעות משפטית מיוחדת, לא נראה כי מקרה זה הינו מקרה חריג, בעל חשיבות ציבורית, אשר מצדיק דיון בפני בית המשפט הגבוה לצדק. לגבי טענת העותר בכל הנוגע לעיון בחומר החקירה, הדרך הנכונה להשיג על כך שלא ניתן לו לכאורה לעיין בחומר החקירה, הינה הגשת בקשה לבית המשפט הדן בתיק וזאת בהתאם להוראות סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982. בכל הנוגע לשאלת ייצוגו של הנאשם, רשאי הנאשם להשיג על החלטתו של המשיב בדרכים המקובלות בהליך הפלילי. אשר על כן, דין העתירה להידחות על הסף, ועמה הבקשה למתן צו ביניים. ניתן היום, י"ד בשבט התשע"א (19.1.11). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11005010_H01.doc הג מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il