פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

רע"א 5009/99
טרם נותח

בנימין זיגדון נ. צביה מנשה

תאריך פרסום 26/11/2000 (לפני 9291 ימים)
סוג התיק רע"א — רשות ערעור אזרחי.
מספר התיק 5009/99 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
טרם נותח פסק הדין נאסף אך עוד לא עבר ניתוח אוטומטי. סיכום, נושא והחלטה יופיעו כאן ברגע שהניתוח יסתיים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

רע"א 5009/99
טרם נותח

בנימין זיגדון נ. צביה מנשה

סוג הליך רשות ערעור אזרחי (רע"א)

פסק הדין המלא

-
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 5009/99 ע"א 5138/99 בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן כבוד השופט י' טירקל כבוד השופט י' אנגלרד המערערים בע"א 5009/99: 1. בנימין זיגדון 2. גלית זיגדון 3. הדר חברה לביטוח בע"מ המערער בע"א 5138/99: מנשה יהודה נגד המשיבים בע"א 5009/99: 1. צביה מנשה 2. סהר חברה לביטוח בע"מ 3. מנשה יהודה המשיבים בע"א 5138/99: 1. בנימין זיגדון 2. גלית זיגדון 3. הדר חברה לביטוח 4. צביה מנשה - "תעשיות תריסים" 5. סהר חברה ישראלית לביטוח ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 23.6.99 בת.א. 1760/94 שניתן על-ידי כבוד השופטת ד' פלפל תאריך הישיבה: כ"ד בחשוון התשס"א (22.11.00) בשם המערערים 1-3 בע"א 5009/99 והמשיבים 1-3 בע"א 5138/99: עו"ד כהן עמירם בשם המשיבים 1-2 בע"א 5009/99 והמשיבים 4-5 בע"א 5138/99: עו"ד דויטש אהוד בשם המשיב 3 בע"א 5009/99 והמערער בע"א 5138/99: עו"ד יהב יצחק פסק-דין באי כוח המעביד ובעלי הבית הסכימו שחלוקת האחריות ביניהם תקבע לאחר לקיחה בחשבון של רשלנותו התורמת של התובע, לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט. שמענו טענותיהם במסגרת זו ואנו מחליטים שהאחריות ביניהם תקבע בשיעור של 50% על כל אחד מהם וזאת בחלוקה הפנימית ביניהם. אשר לשאלת רשלנותו התורמת של התובע טענו הנתבעים לרשלנות מלאה או להגדלת שיעור הרשלנות שנקבע 20% ואילו ב"כ התובע טען, כי יש לבטלה כליל. לאחר שעיינו בכל החומר שהוגש בשני הערעורים ושמענו השלמת טיעון, אנו מחליטים להעמיד את הרשלנות התורמת של התובע על 10%, לפיכך תחולק האחריות בין הנתבעים לבין עצמם לאחר הפחתת 10% בגין רשלנות תורמת שווה בשווה, על כל אחד מהם. אשר להפסד ההשתכרות, ב"כ התובע ציין, כי ב"כ הנתבעים הסכימו בסיכומיהם בכתב כי השכר הבסיסי הוא כ3,000- ש"ח ואילו בית המשפט קבע את הבסיס בסכום של 2,357.2. מתברר שהן בית המשפט והן ב"כ הנתבעים יצאו מנקודת מוצא של שכר חודשי בסך 1,863 אלא שההבדל נובע מהשערוך. לפיכך, מורים אנו כי אם לא יגיעו הצדדים תוך 10 ימים להסכמה בדבר השערוך הנכון, יעשה האקטואר שהגיש חוות דעת אקטוארית לבית המשפט המחוזי, את השערוך וחישוב אובדן ההשתכרות על פי הסכום המוסכם או זה שייקבע על ידי האקטואר, והסכומים יתוקנו בהתאם. אשר לניכויים, ינוכה סכום תשלומי המל"ל, כפי שצוין בסיכומי הנתבעים בכתב בבית המשפט המחוזי, ולא כפי שנקבע בפסק-הדין. כפוף לשינויים האמורים, אין אנו מוצאים להתערב בראשי הנזק האחרים. ניתן היום, כ"ד בחשוון תשס"א (22.11.00). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 99050090.J03